מדינת ישראל נ' שמש

כתב האישום

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לנאשם עבירה של ביצוע עבודות ללא היתר לפי סעיפים 145 ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") ולפי תקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז- 1967.

2. כנטען בכתב האישום, בין חודשים מרץ 2011 ועד דצמבר 2015 בנה הנאשם מבנה בשטח של 80 מ"ר בקומת קרקע המצויה בצומת הרחובות התקוה מס' 104, רחוב הלח"י מס' 3, ורחוב ימין מס' 35 (להלן: "המבנה"). כנטען בכתב האישום, הנאשם הגביה קירות מעל גדר קיימת בגובה 1 מ' ובנה גג מחומרים שונים ובכך בנה מבנה בשטח של 80 מ"ר ובגובה 2.5 מ'. עבודות הבנייה שבוצעו הינן עבודות הטעונות היתר אשר נעשו ללא היתר על פי חוק התכנון והבנייה. הנאשם הינו בעל הנכס, המשתמש בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה והאחראי לביצוע עבודות הבנייה.

   המענה לאישום

3. כתב האישום הוגש ביום 7.8.2016. לאחר מספר דחיות בגין נסיבות התלויות בנאשם התקיים ביום 19.3.17 דיון בנוכחות הנאשם (כשהוא אינו מיוצג) ובמסגרתו ניתן על ידו מענה ראשוני לכתב האישום. לטענת הנאשם "יש חצר באמצע שהיא פתוחה, אלה דברים שהיו" (פרוטוקול הדיון מיום 19.3.18 עמ' 1 ש' 9- 10). נוכח בקשת הנאשם לייצוג משפטי נדחה הדיון וביום 23.3.2017 ניתן מענה נוסף לכתב האישום מפי בא כוח הנאשם במסגרתו נטען כי "הבניה הנטענת בכתב האישום שגויה בגודלה, יותר מכפולה מהשטח האמיתי, הבניה שכן קיימת התיישנה מזמן, מה שכן קיים זו החלפת גג שגם היא התיישנה, אשר בוצעה בידיעת ובאישור אגף הפיקוח בעיריית ת"א, ואשר הוחלף גג שבור ומסרטן בגג חדש. אני טוען להבטחה שלטונית" (פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2017, עמ' 1 ש' 6- 9). בדיון ההוכחות מיום 5.3.18 הוסיף ב"כ הנאשם וטען כי עומדת לנאשם הגנה מן הצדק כללית וגם נוכח העובדה כי לא היה זימון למסירת גרסת הנאשם טרם הגשת כתב האישום (פרוטוקול הדיון מיום 5.3.18 עמ' 1 ש' 6).

4. בסיכומיו הוסיף הנאשם וטען כי עומדת לו הגנה מן הצדק נוכח האכיפה הבררנית שנקטה כנגדו המאשימה בעצם הגשת כתב האישום וזאת בניגוד לכאורה לנוהל היועמ"ש ובניגוד לתיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") המאפשר סגירת תיק בהסדר מותנה וכן נוכח האכיפה הבררנית שנקטה המאשימה בגין עבירת השימוש- מקום בו לא העמידה לדין את אמו של הנאשם. עוד טען הנאשם להגנה מן הצדק בשל השיהוי שנפל בהגשת כתב האישום אשר מונע מהנאשם להתגונן כראוי, גורם לו לנזק ראייתי ומסב לו עיוות דין שדי בו כדי להביא לזיכוי. על כך הוסיף וטען הנאשם כי המאשימה איבדה את תיק הבניין וגם בכך נגרם לו נזק ראייתי.

   דיון והכרעה

   שטחו של המבנה והאם מדובר בבנייה שהתיישנה

   ראיות המאשימה

5. מטעם המאשימה הוגשה חוות דעת של מפענח תצלומי אויר, מר דוד אליצור (להלן: "אליצור", ת/1). כפי שהעיד אליצור, בתצלומי אויר מיום 19.1.15 (ת/4) ניתן להבחין בתחילת עבודות הבנייה במקום המתואר בכתב האישום וניתן להבחין כי הוגבהו הגדרות ונבנו קונסטרוקציות וכיסוי. בתצלומי האויר מיום 5.12.15 (ת/5) ניתן להבחין במבנה מושא כתב האישום לאחר הבנייה, וניתן להבחין כי נבנו הגגות. כעולה מחוות הדעת ומעדותו של אליצור, בתצלומי אויר מיום 30.3.11 (ת/3) לא נצפה המבנה, אלא כל שנצפה הוא חצר עם צמחייה מתוחמת בגדר.

6. בנוסף העיד מטעם המאשימה מר דרור שיוביץ, מפקח במחלקת הפיקוח על הבניה בעיריית תל אביב (להלן: "המפקח"). המפקח העיד כי הגיע למקום מושא כתב האישום בעקבות דף פיענוח- תצ"א מיום 17.10.15 (ת/8א), ובו נערכה השוואה בין גיחה שבוצעה ביום 26.9.15 לבין גיחה שבוצעה ביום 17.10.15. במסגרת ביקורת שערך במקום ביום 10.11.15 הבחין המפקח כי "..כל החצר הקדמית הפונה לרחוב נסגרה והשטח צורף למבנה קיים" (פרוטוקול הדיון מיום 5.3.18, עמ' 9 ש' 7- 8; ת/8). בעקבות ממצאים אלו נשלחה בקשה לקבלת חוות הדעת ביחס לבנייה בחזית הרחוב ונשלחו בדואר רשום עם אישור מסירה מכתבי הזמנה למסירת גרסה לבעל הנכס בהתאם לפרטיו במערכת העירונית (ת/6, ת/7). במקביל התבצעה בדיקה במערכת הממוחשבת של העירייה ממנה עלה כי אין היתר או בקשה להיתר פעילה ביחס לעבודות הבנייה (שם, עמ' 9 ש' 8- 12). המפקח העיד כי לאחר שלא התקבלה כל התייחסות מצד הנאשם, התקיימה ביקורת נוספת במקום במסגרתה הבחין כי המצב בנכס נותר ללא שינוי (שם, עמ' 9 ש' 15- 19, ת/14). כפי שהעיד המפקח, תמונות המבנה, אשר צולמו על ידו במועד הביקורות במקום (ת/9- ת/13 ות/15- ת/16) משקפות את המבנה ואת גודלו. עוד העיד כי מדובר ב"גג אחד על שטח של 8 על 10. מדובר במשטח אופקי שמכסה את כל השטח.. מתחיל ברחוב עד לקיר המבנה הקיים" (שם, עמ' 14 ש' 10 וש' 15) . עוד העיד המפקח כי מצבו של הנכס לא השתנה עד היום וכי לא ידוע לו שהתקבלה בקשה לאישור הבנייה.

   ראיות הנאשם