בב"נ 1968-09-15 זיאן נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו

בפניי שתי בקשות: האחת מטעם ה"ה סאלח ואמיר זיאן במסגרתה הם עותרים לביטול צו ההריסה המנהלי שניתן ביום 2/9/15 על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו, והשנייה הינה בקשת מדינת ישראל למתן צו הריסה שיפוטי וכן צו הפסקה שיפוטי ביחס לאותו מבנה נשוא צו ההריסה המנהלי.

הדיון בבקשות הנ"ל ארך זמן רב, יחסית, מאחר והיו מספר דחיות הקשורות להמצאת מסמכים, הצגתן בפני בית המשפט וכן תיאום מועדים לבירור הבקשות לגופן, כולל חקירת עדים. סיכומי הטענות האחרונים בתיק הוגשו ביום 17/7/16, ותכוף לאחר מכן יצאנו לפגרת בית המשפט. מסיבה זו ההחלטה ניתנת על ידי רק היום (היום הראשון של שנת המשפט).

מטעם המדינה העידו שלושה עדים: מר אריאל טויטו (מנהל תחום אדריכלות בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון), מר מחמוד זועבי (שהינו מפקח בנייה של הוועדה לתכנון ובנייה גליל מרכזי), ומר שלום לטמן. מטעם המבקשים לא נחקרו עדים, שכן המצהיר מר סאלח זיאן לא התייצב לדיון. ב"כ המדינה הסכים לקבל את המלצת בית המשפט לוותר על חקירת העד הנ"ל (לאור תוכן תצהירו) ולהתייחס לתצהיר הנ"ל במסגרת הסיכומים.

כאמור, עומדות להכרעה בפניי שלוש בקשות: עתירת סאלח ואמיר זיאן לביטול צו ההריסה המנהלי שהוצא ביום 25/8/15, ומנגד, שתי עתירות של המדינה הן בהוצאת צו הריסה שיפוטי והן בהוצאת צו הפסקה שיפוטי (יצוין כי צו הפסקה שיפוטי זמני ניתן ביום 12/11/15).

ביום 25/8/15 חתם הממונה על המחוז ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון מר אורי אילן על צו הריסה מנהלי וזאת בהתאם לסמכותו על פי סעיף 238 א (ב1) (1) (3) לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965, לאחר שהוגש לעיונו תצהיר של מר רומן טבנקין שהינו סגן מתכנן המחוז ולאחר קיום התייעצות ולאור העובדה כי שוכנע שהבניין נשוא צו ההריסה המנהלי הוקם ללא היתר כדין. הצו חל על הבניין שהוקם על המקרקעין הידועים בתור חלקה 31 בגוש 18896 מאדמת ירכא (נ"צ 218905/763327). הצו מתאר את המבנה כמבנה קשיח בין שתי קומות, הכולל קומת קרקע מבלוקים ותקרה בשטח של כ – 205 מ"ר ומעליה קומה נוספת במצב קירות בלוקים עם פתחי חלונות ללא גג.

המבקשים עתרו ביום 2/9/15 לביטול צו ההריסה המנהלי וכן לעיכוב ביצוע זמני של צו ההריסה המנהלי. בבקשה צוין כי ההליך בוצע שלא בתום לב ובאופן שאינו חוקי ואשר טומן בחובו הפרה בוטה של הוראות החוק ופגיעה קשה בזכויותיו של מר סאלח זיאן. בנוסף נטען כי לא קוימה חובת התייעצות כנדרש על פי החוק וכי קיומו של הצו גורם נזק בלתי הפיך למר זיאן. לבקשה צורף תצהיר של מר סאלח זיאן שבחלקו מתבסס על ייעוץ משפטי תוך פירוט טענות משפטיות ובחלקו האחר צוינה אמרה כללית שהצו יגרום נזק בלתי הפיך.

סעיף 238 א(ח) לחוק התכנון והבנייה קובע כי בית המשפט לא יבטל צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. מכאן ניתן להסיק כי חובת ההוכחה להוכחת העילות לשם ביטול צו הריסה מנהלי כלשהו מוטלת על העותר לכך. אי לכך, מוטלת החובה על המבקשים להוכיח כי קיימת עילה שבחוק לביטול צו ההריסה המנהלי. בהקשר לכך יש לציין כי קיימת על פי דין חזקת התקינות המנהלית כאשר בית המשפט העליון חזר והדגיש את ההלכה הידועה והמושרשת לפיה צו הריסה מנהלי מהווה אקט מנהלי ועל כן עומדת למדינה חזקת התקינות המנהלית (סיכום ההלכה כולל פירוט האסמכתאות: רע"פ 6032/13 זמירה אהרון נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה – פורסם בנבו). מכאן, על המבקש לסתור את חזקת התקינות המנהלית מוטל הנטל להוכיח קיומו של פגם שהוא טוען לו.

באופן כללי ניתן לציין כי הנטל הנ"ל לא הורם על ידי המבקשים. למעט צירוף תצהיר של מר זיאן סאלח אשר צורף לבקשה לביטול ולעיכוב צו ההריסה המנהלי, הרי המבקשים לא הגישו מסמך נוסף כלשהו ולא הביאו ראיות מטעמם כדי להוכיח עילה שבדין לביטול צו הריסה המנהלי וגם לא כדי לסתור את חזקת תקינות המעשה המנהלי. אעיר בתמציתיות כי התצהיר של מר זיאן בחלקו הגדול מהווה הצהרה על עניינים (לפי עצה משפטית שקיבל) ובחלקו האחר מצין אמרה כללית כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך. התצהיר אינו מפרט טענות עובדתיות שבידיעת המצהיר עצמו והאמרה הכללית המבוססת על "ייעוץ משפטי שקיבלתי" מקומה אינו בתצהיר אלא בבקשה עצמה. גם החלק הקצר בתצהיר המתייחס לנזק בלתי הפיך כטענתו של מר זיאן, נטען באופן כללי וללא כל פירוט כנדרש. לבסוף, מר זיאן בחר שלא להתייצב לדיון שנקבע לשם חקירה על תצהירו. בתום הישיבה התקבלה המלצת בית המשפט לפיה יועלו טענות הצדדים ביחס לתצהיר במסגרת סיכומיהם.

קראתי בעיון את הפרק המרכזי בטיעוני ב"כ המבקשים בכל הקשור להעדר תשתית ראייתית מטעם המדינה הן לעניין צו הריסה מנהלי והן לעניין צו הפסקה שיפוטי וצו ההריסה השיפוטי, ונחה דעתי לדחות את הטענות הנ"ל. טענת המבקשים לפיה המדינה הסתמכה על מוצגים אשר לא הובאו בפני בית המשפט ואף לא ניתן לקבלם באמצעות העדים שהעידו מטעם המדינה, טענה זו איננה נכונה במישור הראייתי וגם לא במישור המשפטי. לבקשות/תגובות שהוגשו לתיק בית המשפט צורפו מסמכים מהותיים רלוונטיים וכן הוגשו מספר מוצגים אשר סומנו בנפרד במהלך שמיעת הדיון. אמנם המבקשים מנסים להיאחז בטענה הפורמלית על פי דיני הראיות שהמסמכים שהוגשו אינם מהווים מוצגים בפני בית המשפט, אך לטענה זו לא מצאתי כל בסיס. דבר זה מתייחס בין היתר לצילומי האוויר, תכניות מתאר, נסח טאבו וכן גי אי אס.

הפסיקה הוסיפה ופיתחה עילה שלישית שמצדיקה ביטול צו הפסקה מנהלי והיא במקרה של "פגמים חמורים" שנפלו בצו ואשר יש בכוחם להביא לביטולו מעיקרו. אסתפק ואציין כי המבקשים לא הביאו שום ראיה ו/או טיעון ממשי להוכחת פגמים חמורים בצו ההריסה המנהלי.