אלרחים עיראקי נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז

לפני בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, ולחילופין לעכב ביצועו למשך – 6 חודשים בשל קיומו של היתר בניה אשר ניתן למבקש ביום 31.12.17 (להלן: "ההיתר").

הבקשה אמנם כוללת נימוקים נוספים שונים ומפורטים מקיומו של אותו היתר, אך מאליו מובן כי אין באפשרותי לחלוק על החלטות שניתנו בעניין זה, בכל הערכאות לרבות בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון במסגרת רע"פ 9628/17 מיום 10.12.17, גם שם נדחתה הבקשה.

לגופו של עניין, היות והחלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון ניתנו עובר למועד קבלת ההיתר, 31.12.17, מצאתי להידרש לבקשה ולא לדחותה על הסף כמבוקש, כאשר השאלה היחידה להתברר אפוא, היא משמעות קבלת ההיתר והאם יש בכך כדי להוות נסיבה חדשה המשנה את מאזן ההסתברויות לטובת ביטול צו ההריסה או עיכובו.

תמצית טיעוני הצדדים:

ב"כ המבקש צרף לבקשה את ההיתר ה"מדבר בעד עצמו" וניתן למבקש לאחר שפורסם לאחר דיון בפני הועדה המקומית אליה לא התייצבו נציגי המשיבה, בהתאם לחוות דעת מקצועיות שהוצגו בפני הועדה, בהתאם להצבעה פה אחד של כלל חברי הועדה, בחלוף תקופת ההתנגדויות, תשלום האגרות ומסירת ההיתר כדין לידיו.

נטען כי "משום מה" מספר ימים לאחר פניית ב"כ המבקש אל ב"כ משיבה והעברת ההיתר לעיונו, נתקבלה תשובת ב"כ המשיבה לפיה "ההיתר בטל וצו ההריסה הינו תקף". לעיוני צורפה תרשומת דואר אלקטרוני בין ב"כ הצדדים ממנה עולה השתלשלות עניינים כתובה החל מיום 1.1.18 – מועד בו פנה ב"כ המבקש אל ב"כ המשיבה, אשר בתגובתו מיום 4.1.18, השיב בין היתר כי "בהתאם למצב התכנוני של המקרקעין ההיתר שהוצא ע"י הוועדה המקומית הוצא שלא כדין ובטל מעיקרו. משכך, צו ההריסה (שכזכור אושרר זה מכבר ע"י כל הערכאות ובכלל זה בית המשפט העליון) עומד בעינו".

נטען כי לא המשיבה היא ברת הסמכא להחליט האם ההיתר חוקי אם לאו אלא ועדת הערר או בית המשפט לעניינים מנהליים וכי ולמעשה עם הצגת ההיתר שניתן בהתאם למהלכים מוסדרים שנלוו לו, בטל מעיקרו צו ההריסה.

כמו כן, נטען כי יש בהיתר לשימוש חורג כדי להביא להמרתו להיתר רגיל תוך "חודשיים או שלשה "וזאת לפי חו"ד מומחה בעל ניסיון רב בתחום בהינתן כי במסגרת הליכי התכנון, קיים סיכוי רב להפשרת השטח תוך זמן קצר עפ"י תכנית תמ"ל/1060.

עוד ובנוסף נטען כי החלטת המשיבה לוקה בחוסר סבירות קיצוני בהינתן כי כנגד המבקש הוגש גם כתב אישום ביום 3.7.17 בבית משפט השלום בכפר סבא בגין עבודות הבניה מושא הצו במסגרת תו"ב 4165-07-17, כך שקיומו של הליך פלילי מקביל שולל את הצורך לדון בצו ההריסה המנהלי באותו עניין.

ב"כ המשיבה הדגיש בראשית תגובתו כי מדובר בבקשה "ממוחזרת" אשר נדונה בפני ארבעה מותבים שונים בכל הערכאות ונדחתה, וכי בית משפט זה לא יוכל לשמע ערכאת ערעור נוספת על החלטות אלה ואין מקום לדון מחדש בבקשה שנדונה והוכרעה גם בבית המשפט העליון.

לעניין "ההיתר", נטען כי מדובר בהיתר חסר כל תוקף שניתן שלא כדין ע"י הועדה המקומית ללא סמכות, בניגוד למצב התכנוני של המקרקעין, ובהעדר כל תכנית מפורטת, משכך הוא "חסר כל תוקף ובטל מעיקרו". נטען כי ההיתר כפי שניתן "לשימוש חורג לבניה" הינו המצאה שאינה קיימת בדיני התכנון והבניה ולא ניתן לתת היתר לשימוש חורג במבנה שנבנה ללא היתר.

אשר לותמ"ל 1060 עליה תולה המבקש את יהבו – נטען כי מדובר בתכנית המייעדת את המקרקעין באופן עקרוני למגורים אלא שזו טרם קיבלה מעמד סטטוטורי כנדרש, טרם נקלטה במוסד התכנון וטרם הופקדה. התכנית מצויה בסמכות הועדה הארצית לתכנון ולבניה (ס' 7 לתגובה) אך היות והמבנה מצוי על תוואי דרך משולבת ממילא לא יוכשר גם כאשר תוכשר ותמ"ל 1060.

לאור עיקרי הדברים – נטען כי אין כל מקום לעכב את צו ההריסה כל שכן לבטלו.

דיון ומסקנות-

אין ספק כי צו ההריסה המנהלי מיום 16.7.17 אשר הופנה כלפי מבנה בשטח של כ- 230 מ"ר ביישוב טירה על קרקע שייעודה חקלאית ניתן ואושרר, וזאת לאחר שבקשותיו של המבקש לביטול הצו נדחו ע"י בית המשפט השלום, המחוזי והעליון כמפורט.

אכן ובהתאם לתגובה, מרבית טענותיו של המבקש כבר נדונו ונדחו בערכאות קודמות, ולכאורה אין כל נימוק משפטי שבכוחו להצדיק קיומה של החלטה נוספת בעניינם של צווי הריסה מאושרים.