בב"נ
בית משפט השלום רמלה
|
11221-11-16
05/01/2017
|
בפני השופטת:
רבקה גלט
|
| - נגד - |
המבקש:
מאלק חסונה
|
המשיב:
ועדה מקומית לתכנון לוד
|
| החלטה |
בהחלטתי הקודמת קבעתי כי הבקשה אינה עומדת בדרישות התקנות, בעיקר בשל העדר עיגון הנדסי.
כעת מגיש המבקש בקשה נוספת להבהרה, ובה נטען כי לא היה עליו להגיש תצהיר מהנדס, היות שהמדובר בבנייה החוסה תחת תקנות הפטור, ובכל מקרה לטענתו המדובר בכשל טכני בבקשה.
לדעתי טעות ביד המבקש.
בשונה ממה שנטען, החובה לצרף תצהיר של איש מקצוע, אינה מצומצמת רק למקרה שבו טוען המבקש כי הבנייה ניתנת להכשרה, אלא קיימת חובת תצהיר כל אימת ש"הבקשה כוללת טענות עובדתיות, לרבות הטענה כי קיים סיכוי ממשי..." (ר' סעיף 2(ג) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) תש"ע-2010.
אך ברור הוא כי אם טוען המבקש שהבנייה תואמת את המצב התכנוני וחוסה תחת תנאי תקנות הפטור, עליו לעגן טענה זו, בהתאם לתקנות. אגב- יושם אל לב המבקש כי לטענת התביעה המדובר בבנייה שאינה בגדר הפטור.
לא ייתכן כי בית המשפט יתבקש להתערב בהחלטת מנהלית שיש עליה חזקת התקינות, על בסיס טענות בעלמא שאין להן כל תימוכין, לא בתצהיר המבקש ולא בתצהיר איש מקצוע. לדעתי, בעניין זה אין כל הבדל בין בקשה הנסמכת על אפשרות קבלת היתר, לבין בקשה הנסמכת על תקנות הפטור. זו אף זו, כוללות טענות עובדתיות אודות טיב הבנייה והתאמתה למצב התכנוני, ועל כן דורשות תצהיר איש מקצוע.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי הכשל בבקשה הוא מהותי ביותר, ועל פי סעיף 6 לתקנות מצווה בית המשפט שלא לדון בה.
במאמר מוסגר אעיר כי לאחר שעיין ב"כ המבקש בתגובת המשיב, המגובה במסמכים, ניתן היה לצפות כי לכל הפחות בשלב זה יעגן בקשתו, אך תחת זאת הוגשה בקשה להבהרה.
לנוכח כל האמור, ובהמשך להחלטתי הקודמת, הבקשה אינה עומדת בדרישת התקנות, ועל כן אינני רשאית לדון בה.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.