החלטה
הבקשה והרקע לבקשה
1.המבקש, כונס נכסים בהוצאה לפועל (להלן: "כונס הנכסים") פנה לבית המשפט ביום 12.11.13 בבקשה למתן הוראות, וזאת לאחר שנתקבלה אצלו באותו יום הצעה לרכישת נכס מקרקעין שהוא מטפל במכירתו, תמורת סך של 3.4 מיליון ₪, לאחר שקודם לכן אושר מכר הנכס בסכום נמוך יותר.
2.כונס הנכסים מונה לתפקידו במסגרת הליכי הוצאה לפועל בהם נקט הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, נושה מובטח של החייב ורעייתו (להלן: "הנושה המובטח") למימוש משכון הקיים על בית מגורים הנמצא ברחוב הפרחים 34 בכפר ידידיה גוש 8300 חלקה 29 מגרש 344 (להלן: "הנכס").
3.ההליך המצוי לפני בית משפט זה הוא הליך שנפתח לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") בו ביקש החייב להגיע להסדר נושים עם נושיו הרבים. הליך זה עבר גלגולים שונים שאינם צריכים לענייננו עתה. ביום 21.8.13 אישר בית המשפט לנושה המובטח להמשיך בהליכי מימוש המשכון ודחה את בקשת החייב למכר עצמי של הנכס. יובהר כי אין מדובר בנכס בו מתגוררים החייב ומשפחתו. ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 30.10.13.
4.ביום 31.10.13 הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור מכר הנכס לאביה של המשיבה 4, דוד פאסי (להלן: "מר פאסי"), בהתאם להסכם מכר שנחתם איתו ביום 22.10.13. כונס הנכסים פירט את הפרסומים שבוצעו על ידו (ביום 4.9.13 וביום 9.9.13), כי התקבלו שתי הצעות, שהגבוהה ביניהן הייתה של מר פאסי, וכי למרות שהמציע האחר לא העלה הצעתו מעל 3,000,000 ₪, עלה בידי הכונס לשפר את הצעת מר פאסי לסך של 3.2 מיליון ₪. כונס הנכסים פירט עוד כי שוויו של הנכס לפי הערכת שמאי עדכנית הוא 3,490,000 ₪, ובהפחתה של 15% בשל מימוש מהיר מסתכם שווי זה בסך של 2,970,000 ₪.
5.בדיון שהתקיים ביום 7.11.13 בבית המשפט הוסיף כונס הנכסים כי בעקבות הפרסומים היו 30 פניות של מתעניינים בנכס, וכי 10 מתעניינים התייצבו לביקור בו, אך בסופו של דבר הוצעו שתי הצעות בלבד כאמור לעיל. עוד הוסיף כונס הנכסים בדיון כי בנכס קיימות חריגות בניה שהרוכש לקח אותן על עצמו, והדבר משפיע על התמורה (שכן ברגיל – חריגות אלה הינן באחריות המוכר), וכן לקח על עצמו הרוכש את עלויות היטל ההשבחה, לרבות כאלה הקיימים וחלים לפני חתימת ההסכם.
החייב התנגד לאישור המכר וביקש שהות נוספת להגשת הצעות על ידי מתעניינים נוספים.
6.בסופו של הדיון ניתנה החלטה המאשרת את הסכם המכר עם מר פאסי. נקבע, בין היתר, כי החייב טען תקופה ארוכה כי יש מתעניינים בנכס במחירים גבוהים יותר מהסך של 3.2 מיליון ₪, אך לא נקב בשמותיהם, ואיש מהם לא הגיש הצעה, כאשר המועד המוארך האחרון להגשת הצעות היה 17.10.13. עוד נקבע כי יש להתחשב גם באינטרס המציע שהפקיד כבר ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪. לפיכך לא ניתנו ארכות נוספות וההסכם אושר.
7.בהתאם להסכמה כוללת באותו דיון מיום 7.11.13 נקבע כי ככל שיבקש מר פאסי כי ההסכם ייחתם עם ביתו, המשיבה 4, ניתן יהיה להגיש בקשה בעניין זה, והבקשה תאושר בהתאם להסכמה.
ביום 11.11.13 הוגשה בקשה לאשר את המכר למשיבה 4 לפי הסכם שנחתם עימה, ובהתאם להסכמה הנזכרת לעיל אושרה בקשה זו בו ביום.
8.בבקשת כונס הנכסים שהוגשה ביום 12.11.13 צוין כי ביום 12.11.13 התקבלה במשרדו הצעת גב' מרים נהון לרכישת הנכס תמורת 3.4 מיליון ₪ אליה צורף העתק שיק בנקאי על סך 340,000 ₪.
במכתב בא כוח הגב' נהון אליו צורף העתק השיק הבנקאי נכתב כך:
"מרשתי מבקשת כי תודיע לבית המשפט על פנייתה וכי היא מעוניינת לבחון את רכישת הזכויות בבית אשר בנדון בסכום התמורה שלעיל, בכפוף לקבלת הסכם המכר ומסמכים נלווים וביצוע בדיקות נדרשות ביחס לזכויות בבית".
כונס הנכסים ביקש הוראות האם לקבל את הצעת הגב' נהון, בכפוף להסכמת העקרונית לחתימה על הסכם בנוסח שנחתם על ידי המשיבה 4, ובהתאם לקבוע מועד להתמחרות, ולחלופין לדחות הצעה זו לאור אישור המכר למשיבה 4.
9.הנאמן, אשר תמך קודם לכן באישור המכר למשיבה 4, הגיש תגובה ובה שינה עמדתו. לדבריו, ביום 11.11.13 יצר עימו קשר עו"ד שאינו קשור לחייב והודיעו כי יש לו לקוח המוכן לשלם עבור הנכס סך של 3.4 מיליון ₪, והסביר כי מרשו הוא תושב כפר ידידיה וכי לנכסים במושב יש ביקוש רב מאד ע"י תושבי הסביבה וכי הוא ומכריו לא נחשפו לפרסום הכונס, אחרת היו מזדרזים להגיש הצעה רלבנטית. הנאמן ציין כי בנסיבות אלה הוא מכה על חטא, וסבור כי יש צורך לשקול הארכת מועד קצרה להגשת הצעות, שכן ברור לדבריו כי אם תיערך התמחרות בין המציעים יכול להתווסף לקופה סך של מאות אלפי ₪. לדבריו, אינטרס החייב והנושים גובר על אינטרס ההסתמכות של המציע שהצעתו אושרה. הנאמן הוסיף כי אם ייעתר בית המשפט לבקשה, יש להגביל בזמן הגשת הצעות נוספות, וכן לדרוש מהמציעים להודיע על נכונות לחתום על הסכם בנוסח עליו חתמה המשיבה 4, שכן להסכמותיה לשאת בהיטל השבחה ולטפל בחריגות יש שווי כלכלי.
10.המשיבה 4 הגישה התנגדות לבקשה וביקשה שלא לפתוח את הנושא מחדש לאחר שהמכר אושר. היא תיארה כיצד התריע כונס הנכסים בפני הרוכשת כי הצעתה נמוכה מדי, וכי המכר לא יאושר על ידי בית המשפט ולאור כך שופרה ההצעה. כן תיארה כיצד פעלה לגיוס כספים לרכישת הנכס, לרבות פרעון מוקדם של דיבידנד על ידי אביה, שלא הייתה כוונה לפורעו והוא יחוייב במס. כן ציינה כי לאחר שאושר המכר ביום 7.11.13 הועבר לכונס הנכסים סכום נוסף של 195,000 ₪, בנוסף לערבות הבנקאית בסך 305,000 ₪ המצויה בידיו. בהודעה נוספת שהוגשה על ידי הרוכשת ביום 18.11.13 צוין כי באותו יום הועבר לכונס הנכסים סך של 999,999 ₪.
הרוכשת טענה כי בפתיחת הליכי המכר מחדש יש לפגוע באמון הציבור בהליכי מכר לצורך מימוש נכסים על ידי בעלי תפקידים מטעם בית המשפט ופיקוחו, והיא עלולה להרחיק מציעים פוטנציאליים מזירת המכר. כן נטען כי העלאתה באיחור רב של הצעה נוספת, שלא נכללה בין ההצעות המקוריות ולא התחרתה עימן ולא אושרה על ידי בית המשפט, אינה צריכה לשמש עילה נגד אישור ההתקשרות המקורית. אין לקבוע עקרון לפיו די בהופעת קונה חדש לאחר אישורו של הסכם המכר ולאחר העברת חלק מהתמורה לכונס הנכסים כדי לבטל אישור זה, לפרום את התחייבויות הצדדים ולפתוח את הליך המכירה מחדש, והדבר נוגד את טובת הציבור. לא נפל כל פגם בהתקשרות הצדדים וגובש אינטרס ההסתמכות של הרוכשת המודעת לכך שהמכירה מאושרת ואינה מותנית עוד, ולכן יש לדחות את בקשת כונס הנכסים ואת תגובת הנאמן.
דיון והכרעה
11.בהליכי מכר מקרקעין על ידי כונס, מפרק או נאמן, בערכאות האזרחיות וגם בלשכות ההוצאה לפועל, מתעוררות תדיר סוגיות הקשורות להליכי מכירת המקרקעין ובכלל זה גם שאלות באשר להצעות של מעוניינים במקרקעין, המועלות לאחר המועד שנקבע לקבלת ההצעות (ולעתים גם לאחר אישור המכר).