הבקשה הראשונה לעיון בחומר חקירה
1. ביום 07.02.07 הגיש המבקש, שהינו הנאשם בת.פ. 2067/06 (להלן: "התיק העיקרי"), בקשה לקבלת העתק מעודכן מגיליון המרשם הפלילי של המתלונן בתיק העיקרי, שמואל בן אבו (להלן: "המתלונן"), וכן העתק מחומר חקירה בתיק בו הוגשה כנגד המתלונן תלונה בגין ניסיון להרדים צעירה בדואית מהצפון, בשם אמל (להלן: "אמל") באמצעות חומרי הרדמה.
בנימוקי הבקשה נטען, כי במסגרת שיחה בין ב"כ המבקש לבין אמל, הובהר לב"כ המבקש, כי המתלונן ניסה להרדים את אמל, באמצעות חומרי הרדמה, בדיוק כפי שביצע המתלונן ביחס לאימו של המבקש.
2. המשיבה בתגובתה בכתב לבקשה הנ"ל הבהירה, כי תיק החקירה הנ"ל כנגד המתלונן אינו מופיע בגיליון המרשם הפלילי של המתלונן, מאחר שעסקינן בתיק תלוי ועומד, אשר נשלח להשלמות חקירה.
עוד טענה המשיבה בתגובתה הנ"ל, כי מאחר שמדובר בתיק תלוי ועומד, שטרם נסתיימה חקירתו, הרי שאין מקום להעבירו לעיון של גורמים שלישיים, ולאחר סיום החקירה בתיק וקבלת החלטה בו, תשקול המשיבה שוב את בקשת ההגנה לעיין בתיק על פי מידת הרלוונטיות שלו לתיק העיקרי.
3. בדיון, אשר נתקיים בפניי ביום 20.05.07, הסכים ב"כ המבקש לחזור בו מבקשתו עד להשלמת החקירה בתיק כנגד המתלונן, ומנגד הבהירה ב"כ המשיבה, כי לאחר שתושלם החקירה תודיע על כך המשיבה לסניגור, ואזי תשקול המשיבה שוב את עמדתה ביחס לבקשה שתוגש מחדש.
הבקשה הנוכחית וטיעוני הצדדים
4. ביום 03.09.07 הגיש המבקש בקשה חוזרת לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), לפיה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה להמציא לב"כ המבקש את כל חומר החקירה, הקשור לתלונת אמל כנגד המתלונן, לעניין ניסיון להרדימה באמצעות חומרי הרדמה.
בנימוקי הבקשה נטען כי החקירה בתיק כנגד המתלונן הסתיימה, ומשכך עותר המבקש בשנית לקבל לעיונו את חומר החקירה.
5. המשיבה בתגובתה לבקשה הנוכחית מתנגדת להמציא את תיק החקירה ביחס לתלונתה של אמל לעיון ההגנה, בהתחשב בכך שטרם נתקבלה החלטה בנוגע לגורל התיק, אף שהתיק חזר לפרקליטות לאחר ביצוע השלמות חקירה. לגופו של עניין, הבהירה המשיבה, כי הינה מתנגדת לבקשה, מטעמים של חוסר רלוונטיות ושל הכלל בדבר סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים.
6. בדיון, אשר נתקיים בפניי היום, טען ב"כ המבקש כי אין עסקינן בעניין צדדי כי אם בעניין מהותי והוסיף כי מירב סעיפי כתב האישום (סעיפים 1 עד 7), מתייחסים להשתלשלות עניינים אשר קיימת רלוונטיות בינה לבין החומר שבתיק החקירה כנגד המתלונן.
7. מנגד, חזרה ב"כ המשיבה על התנגדותה לבקשה וטענה כי יש להקפיד על קיומו של הכלל בדבר סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים, וכי ב"כ המבקש יוכל לשאול את המתלונן שאלות לגבי תיק החקירה כנגדו, אולם מכוח הכלל הנ"ל לא יוכל לסתור את התשובות באמצעות ראיות חיצוניות.
ב"כ המשיבה הציעה בתגובתה, כי ב"כ המבקש יחקור את המתלונן לעניין התיק התלוי ועומד כנגדו, נוכח דברים שנאמרו לב"כ המבקש ע"י אמל באשר לתלונתה כנגד המתלונן, וכן הסכימה ב"כ המשיבה כי בית המשפט יבהיר לב"כ המבקש מהו חומר ההרדמה בו השתמש לכאורה המתלונן, על פי חוות הדעת בתיק החקירה כנגד המתלונן.
ברם, ב"כ המשיבה התנגדה נחרצות להמציא את תיק החקירה במלואו לעיון ב"כ המבקש ונעצה את התנגדותה בחוסר רלוונטיות, בזכות המתלונן לפרטיות, בחזקת החפות שקמה למתלונן ובזכות לפרטיות שעומדת גם לאמל. לטענת ב"כ המשיבה, העברת תיק החקירה לעיון המבקש תהווה משום פגיעה שלא לצורך בזכויותיו של צדדים שלישיים, ומשום פגיעה באינטרס שבאי העברת חומר החקירה לידי גורמים שאין להם כל אינטרס וצורך בו.
דיון
8. בפתח הדיון בבקשה יש מקום לציין את הנטען בכתב האישום, על רקע טענת המבקש באשר לרלוונטיות הקיימת בין כתב האישום בתיק העיקרי לבין תיק החקירה כנגד המתלונן.
לפיכך, להלן התמונה העובדתית העולה ממקרא כתב האישום:
הנאשם, שהינו שוטר מג"ב ומשרת בשיטור כפרי גליל, הוא בנה של גרציה חסן המתגוררת באבן מנחם (להלן: "גרציה"). המתלונן התגורר בסמוך לביתה של גרציה, ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היה הנאשם מיודד עם גרציה ועם בנה שמעון והאמין כי לגרציה ישנם כוחות כישוף.
ביום 2.1.05 בשעות הבוקר, ביקר המתלונן את גרציה בביתה ושוחח עימה. בשעות הצהריים לאחר שהמתלונן עזב את ביתה של גרציה, התקשרה גרציה אל המתלונן והאשימה אותו כי גנב ממנה כסף עת ביקר בביתה, דבר שהוכחש על ידי המתלונן. בשעה 23:00 לערך הגיעו גרציה ובנה שמעון לבית המתלונן והאשימו אותו בגניבת אלפי שקלים מגרציה תוך שגרציה איימה על המתלונן שתקלל אותו, את ילדיו ואת פרנסתו, בשל גניבת הכסף, והמתלונן, שהאמין ביכולת הכישוף של גרציה, הבטיח לתת לה כסף. ביום 3.1.05 בשעה 18:00 לערך הגיע המתלונן לביתה של גרציה כדי למסור לה את הכסף, ואכן נתן לה 5,900 ש"ח במזומן, אך גרציה ושמעון דרשו מהמתלונן עוד כסף.