ב.ר.מסעדות (קניון השרון- נתניה) בע"מ נ' אוזו היט בע"מ ואח'

החלטה

1. מהבקשה לצו המניעה הזמני עולה לכאורה כי המניעה שנוצרה למימוש ההסכמה שניתנה למבקשת להמשיך ולהפעיל את המסעדה במקומה, עד סוף אוגוסט 2011, נבעה בעיקר מהמשיבה 1, בעוד שהמשיבה 2 - מעניקת הזכיינות למבקשת - ניסתה דווקא לפעול למען מימוש הארכת השכירות עד תום התקופה שהוסכמה.

על כן סברתי כי הבקשה לסעד הזמני מופנית בעיקר כלפי המשיבה 1.

ואמנם, בסעיף 2 של תגובתה בכתב, של המשיבה 2, לבקשה לסעד הזמני נאמר במפורש כי משיבה זו אינה מתנגדת להארכת תקופת השכירות והפעלת המסעדה אצל המשיבה 1, עד סוף אוגוסט 2011.

כאמור, זה היה כל עניינה של הבקשה לסעד הזמני, שהדיון בה נקבע ליום 19.7.11.

גם בתביעה העיקרית, שהוגשה ביום 12.7.11, הסעד שהתבקש הוא פסק דין הצהרתי, כי הסכם השכירות של המבקשת הוארך עד יום 31.8.11.

2.בתגובתה של המשיבה 2 לבקשה לסעד הזמני הועלו אמנם טענות שונות כלפי המבקשת - במסגרת קשרי הזכיינות שבין המבקשת לבין המשיבה 2 - אך אלה אינן קשורות לבקשתה של המבקשת לסעד זמני שימנע הפרעה להפעלת המסעדה על ידה, אצל המשיבה 1, עד סוף אוגוסט 2011; בקשה שלה אין המשיבה 2 מתנגדת.

3.בהתאם לבקשתן המשותפת של המבקשת ושל המשיבה 1, ניתן תוקף של פסק דין להסדר שביניהן, ובמסגרת הסדר זה נדחתה התביעה העיקרית, כנגד שתי הנתבעות, וממילא הוסרה גם הבקשה לצו המניעה הזמני.

4.נכון שנשמט ממני כי ההסכמה שהושגה בין המבקשת לבין המשיבה 1 לא הושגה גם עם המשיבה 2, אך משנדחתה התביעה העיקרית, גם כנגד המשיבה 2 - אין עוד הליך תלוי ועומד ואין מקום לדיון בבקשה לסעד זמני, שעברה מן העולם.

5.ככל שיש למשיבה 2 טענות כלפי המבקשת, במסגרת יחסי הזכיינות שביניהן, למותר לומר כי המשיבה 2 רשאית לפעול בעניין זה כפי שתמצא לנכון, אך לא במסגרת ההליך דנן, לאחר שהתביעה נדחתה, לבקשת התובעת-המבקשת.

6.לפיכך, ומבלי לגרוע מתרעומתה של המשיבה 2 על כי לא שותפה במגעים להשגת ההסכמה בין המבקשת לבין המשיבה 1, אני דוחה את בקשתה לקיים מחר את הדיון בבקשתה של המבקשת לסעד זמני, אשר בוטלה כאמור עם דחיית התביעה העיקרית.

7.המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות לב"כ של כל הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"א, 18 יולי 2011, בהעדר הצדדים.