ב"ל 9920-12-11 חראחשה נ' המוסד לביטוח לאומי

פס"ד זה דן בשאלה מהו גובה ההשתכרות של התובע לצורך חישוב דמי הפגיעה בגין תאונה שאירעה לו ביום 27/1/10.

בתיק זה נוהל הליך ארוך ובסופו הודיעה ב"כ הנתבע בהודעה מיום 7/5/15 כי לאור מכלול חומר הראיות ונסיבות המקרה, ולאחר שהנתבע שקל בכובד ראש את המלצת בית הדין, החליט הנתבע להכיר בתובע כמי שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו ביום 27/1/10.

לאור זאת נשארה השאלה – מה היה גובה ההשתכרות של התובע בשלושת החודשים האחרונים – האם ע"פ שכר המינימום כטענת הנתבע או 300 ₪ ליום כטענת התובע (או סכום אחר).

בתיק זה הוגשה תביעת צד ג' – כנגד עלקם מוחמד, אלא שצד ג' לא התגונן, ולמרות שקיבל גם הזמנה לדיונים – לא טרח להופיע לדיונים ולא הגיש סיכומים. לאור זאת ניתן פס"ד זה מבלי לקבל את עמדת צד ג' בשאלת גובה שכרו היומי. בכל מקרה יובהר כי פס"ד זה שניתן כנגד הנתבע, כולל בתוכו גם פס"ד כנגד צד ג' על כל סכום שיחוייב הנתבע לשלם תובע בגין התאונה נשואת פס"ד זה.

טענת התובע לעניין גובה ההשתכרות: התובע טען בתצהירו, כמו גם בעדותו בבית הדין (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 18), כי קיבל 300 ₪ ליום וטענה זו לא נסתרה, על כן עומד התובע על טענתו כי השתכר 7,200 ₪ לחודש (לפי חישוב של 6 ימים בשבוע), או למצער 6,300 ₪ לפי 5 ימי עבודה בשבוע. לכן גובה ההשתכרות ל-3 חודשים אחרונים לעבודתו אינו נופל מ-18,909 ₪.

טענות ב"כ הנתבע לעניין גובה ההשתכרות: מעבר לעדותו הסתמית של התובע אין כל חיזוק לטענתו כי השתכר 300 ₪ ליום, מה גם שבחקירתו למוסד (נ/1) טען שקיבל 350 ₪ ליום! לפיכך, לאור הסתירה בעדותו, בהיעדר נתונים מוכחים על גובה שכרו, ומשלא צורפו לעדות סתמית זו כל אסמכתאות – יש ללכת לפי שכר המינימום ברבעון שקדם למועד הפגיעה (חישוב שבכל מקרה מיטיב עם התובע כיוון שאין כל ביטחון שעבד בפועל ובאופן מלא במשך 3 חודשים אלו). לאור זאת יש לחשב את שכרו ברבעון האחרון (ובהנחה שעבד מלא) על סכום שלא יעלה על 11,550 ₪. בכל מקרה, התובע לא הצביע על עילת תביעה כנגד הנתבע לקביעת שכר רבע שנתי הגבוה מ-11,550 ₪. סכום זה נקבע בהתאם לסמכות הנתונה לנתבע ע"פ סעיף 298 לחוק – בהתאם לשכר המינימום החודשי במשק בתקופה הרלבנטית.

6.דיון:

א.כפי שעולה מההתדיינות בתיק, אכן בית הדין המליץ לנתבע לקבל את טענת התובע לעצם קרות התאונה. לעניין זה יצויין כי התובע ב-נ/1 – חקירת המוסד, טען כי עבד אצל עלקם מוחמד כ-15 עד 17 ימים (בשני אתרים שונים בבית שמש). לדבריו, בשבועיים הראשונים עבד באתר אחד ואז עבר לאתר שני, אך נפל שם כבר היום הראשון. בהודעה זו טען כי שכרו עמד על 350 ₪ ליום! כשנשאל בדיון למה בטופס התביעה רשם 300 ₪ השיב: "ביומיים הראשונים שילם לי 300 ₪ כי רצה לבדוק את העבודה שלי וכשראה שאני טוב ביקשתי 400 ₪ והוא שילם לי 350 ".

ב.אלא שכאמור, התובע לא עמד על טענתו זו ובתצהירו טען כי קיבל 300 ₪ ליום. שינוי זה בעמדתו – אומר דרשני. סה"כ עבד תקופה קצרה אך אעפ"כ בעניין מהותי זה הצהיר שתי הצהרות סותרות (ואם אכן המשיך לשלם לו 350 לאחר היומיים הראשונים, למה בתצהירו לבית הדין טען שקיבל 300 ₪ ליום?!)

ג.עד נוסף שהעיד בבית הדין היה מר ג'אבר גאזי שהעיד (עמ' 16 שורה 26) כי הוא עצמו קיבל אותה תקופה כפועל, 250 ₪ ליום, אם כי לדבריו אינו יודע כמה קיבל התובע.

ד.גם אחיינו של עלקם, מר בלאל מחמוד עלקם שעבד עם דודו (צד ג') באותה תקופה נשאל והשיב (עמ' 28 משורה 7 לפרוטוקול). "ש. מה השכר היומי לפועל שאתה זוכר? ת. לא זוכר. בסביבות 200 ,250 ₪".