עב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
22419-12-13,4158-03-14 ,30642-12-13,22423-12-13,22430-12-13,9742-12-13
08/03/2015
|
בפני הנשיאה :
ורד שפר
|
- נגד - |
התובעים:
1. א' ה' 2. י' ס' 3. א' ס' 4. ח' ט'
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד עדי עינב גולן
|
פסק דין |
1.לפנינו שורה של תביעות, אשר הוגשו על ידי התובעים, כולם הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי, הנתבע, כנפגעי עבודה.
התביעות, רובן ככולן, ממוקדות באותו נושא, אולם למען הנוחות נפרט להלן את פרטיה העיקריים של כל אחת מהן –
התביעה בתיק 9742-12-13 (והתביעות בתיקים 22419-12-13; 22430-12-13 ; 22423-12-13) - בתביעות אלה שהוגשו במאוחד, מופיעים כתובעים כל המוזכרים לעיל, ועניינן "תשלום אחזקת רכב לנפגע בעבודה בהתאם לטבלה המצורפת לכתב התביעה".
בתביעה טוענים התובעים כי בניגוד לעמדת הנתבע, לפיה לנפגעי עבודה קיימת זכאות לתשלום "אחזקת רכב" רק ככל שהם מוכרים כנכים בהתאם להסכם הניידות, הרי שהלכה למעשה עומדת לכל נפגע עבודה זכאות לאחזקת רכב גם אם איננו לוקה במי מבין הליקויים המפורטים בהסכם הניידות, זכאות שהנתבע מעלים, כך נטען, מציבור המבוטחים.
טענה זו של התובעים מושתתת כל כולה על טבלה שהגיעה לידי אחד מהם דרך מקרה, וכותרתה – "קצבה מיוחדת" ובראשה מופיע הכיתוב "המוסד לביטוח לאומי מנהל הגמלאות ענף השיקום" (להלן: "הטבלה").
בטבלה עצמה ישנה אבחנה בין עמודות הנוגעות ל"חסר רכב" כמו גם ל"בעל רכב" וניתן לראות בה חלוקה לפי רמות ותלות בסיוע, אחוזי נכות, מועדים שונים ועוד.מתחת לטבלה מופיע רישום נוסף תחת הכיתוב "5.10 תשלום לאחזקת רכב לנפגעי עבודה", וניתן לראות פירוט בהתאם לדרגות נכות באחוזים , שנים, סכומים שונים ופרטים נוספים.
התובעים מבקשים, אם כן, לחייב את הנתבע לשלם להם תשלומי אחזקת רכב בהתאם לשיעורים שמופיעים בטבלה.
התביעה בתיק 30624-12-13 (שהוגשה 12 יום לאחר התביעה הקודמת) – בתביעה זו התובעים הם רק מר א' ה' מר י' ס' ומרח' ט' , וגם כאן מושא התביעה הינו זכאות התובעים, נפגעי עבודה, לתשלום אחזקת רכב מכוח אותה טבלה כהגדרתה לעיל.
התביעה בתיק 4158-03-14 – הפעם התובע הינו רק א' ה' , והוא בחר להגיש את התביעה בבית משפט השלום בעפולה, כאשר שוב, עניינה זכויותיו, כנפגע עבודה, לקבלת תשלום אחזקת רכב בהתאם לנכותו הרפואית להבדיל מנכותו בניידות, והכל מכוח ה"טבלה" כהגדרתה לעיל.
(למותר לציין שהתביעה הועברה לבית דין זה בשל חוסר הסמכות העניינית של בית משפט השלום).