ב"ל 9607-07-14 לוי יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 24.6.14 הדוחה את תביעת התובע להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, מהטעם שלא התקיים התנאי הנדרש בסעיף 84 א' (א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

בכתב ההגנה טען הנתבע, כי התובע אינו עומד גם בתנאי סעיף 84 א' (א)(3) לחוק, הקובע כי התביעה תוגש תוך 12 חודשים מיום שהליקוי תועד לראשונה ברשומה רפואית.

2.סעיף 84 א' (א) לחוק קובע –

"(א)אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה –

(1)המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2)כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה –

(א)היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית);

(ב)היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה".

3.התובע לא המציא בדיקת שמיעה לפיה כושר השמיעה בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים לפי מבחן הולכת עצם.

4.יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה נדחית תביעתו של התובע על ידי פקיד התביעות מהטעם שהתובע לא עמד בדרישות סעיף 84 א' (א)(2) לחוק.

ביום 20.10.13 ניתן פסק-דין בתיק בל' 16384-03-13 הדוחה את התביעה מטעם זה.

בפסק הדין נאמר כי התובע המציא בדיקת שמיעה המאוחרת למועד דחיית התביעה מושא פסק הדין, מיום 5.3.13, ולפיכך לא ניתנה לבדיקה התייחסות בפסק הדין, אם כי נאמר למעלה מן הצריך כי גם בדיקה זו לא עומדת בתנאי הנדרש.

תשומת לב התובע הופנתה בפסק הדין לכך, כי ככל שקיימת ירידה בשמיעה המוכחת בבדיקה, זכותו להגיש תביעה חדשה לפקיד התביעות והיא תדון לגופו של עניין.