נ.א. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעת התובעת (תיק 7296-06-16) להכיר בכאבי הגב והצוואר מהם היא סובלת כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק") וזאת על דרך המיקרוטראומה.

2.הנתבע דחה את תביעת התובעת במכתבו מתאריך 3.6.15 להכיר במחלת התובעת בגבה ובצווארה כ"פגיעה בעבודה".

מכאן התביעה שלפנינו.

3.לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, הסכימה ב"כ הנתבע למינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין בתחום כלי דם בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת ומחלתה ברגליה (החלטה בדבר מינוי מומחה תשלח לצדדים). התובעת מיקדה תביעתה באשר לפגיעתה בגב ובצוואר לתקופת עבודתה בבית חולים פלימן בלבד.

להלן העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח לפנינו:

4.התובעת עבדה בתקופה הרלוונטית משנת 1982 ועד שנת 2015 כאחות במחלקה הגריאטרית בבית חולים פלימן. ב-12 השנים האחרונות לעבודתה שימשה כאחות אחראית במחלקה.

התובעת עבדה במשרה מלאה לרוב במשמרות בוקר.

5.גרסת התובעת בתצהירה (ס' 3):

"א.עבודתי היתה כרוכה באופן יום יומי בטיפול בחולים סיעודיים – שיקומיים (כ-30 מאושפזים במחלקה), אשר חלקם אינם מסוגלים לדאוג לעצמם ומתקשים במעברים. מטבע הדברים, מדובר היה בחולים שמוגבלים שהיבט האורטופדי ומשכך, חבו קושי בתנועה כך שעבודתי היתה כרוכה בביצוע מאות פעולות קבועות, חוזרות ונישנות של אימוץ, כיפוף וצידוד עמ"ש צווארי ומותני, תוך מאמץ פיזי, זאת לצורך הרמת חולים ושינויי תנוחה.

ב.מידי יום עבודה, הייתי מרימה חולים לצורך העברתם ממקום למקום, לצורך שינויי תנוחה במיטה, הורדה מהמיטה לצורך שירותים ורחצה, הלבשה וכד'. המדובר בעשרות רבות של פעולות חוזרות ונישנות של הרמת חולים כבדים ממיטת חוליים, לשם ביצוע מטלות שונות, כגון: רחיצה, החתלה, האכלה, לבוש, העברה לכיסא גלגלים והחלפת מצעים במיטת החולה. פעולות אלה דורשות מאמץ פיזי אדיר תוך אימוץ וכיפוף הצוואר".