פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

בהמשך לחוות הדעת מיום 24.8.17, מתבקש המומחה / היועץ הרפואי, ד"ר אוריאל דרייפוס, להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:

מצ"ב מאמר לעיונך.

1.בחוות דעתך מיום 24.8.17 המלצת על הכרת תסמונת CTS בידיו של התובע אשר התפתחה אצלו במנגנון של מיקרוטראומה. ביססת את קביעתך על בדיקת EMG הקיימת בתיקו וציינת כי בדיקה זו בוצעה ביום 26.2.12.

האם תסכים שלצורך אבחון תסמונת CTS לא די בבדיקה אלקטרופיזיולוגית ותמיד נדרשת קליניקה מתאימה וממצאים אופייניים בבדיקות הפיזיקליות של החולה?

אם לא – נא נמק.

2.במידה ותשובתך לשאלה מס' 1 לעיל חיובית – האם ראית במסמכים הרפואיים של התובע רשומה חוזרת של תלונות אופייניות וממצאים קליניים חיוביים ועקביים בבדיקות הפיזיקליות? אם כן – נא הפנה למסמכים.

3.אם ביססת את החלטתך ללא ממצאים קליניים, האם תסכים כי לא ניתן לקבוע כי התובע סובל מתסמונת CTS? אם לא – נא נמק.

4.בחוות דעתך ביססת את קביעתך של קיום CTS בידיו של התובע, בין היתר, על סמך בדיקת ה – EMG, תוך התייחסות למהירות הולכה עצבית תחושתית ומוטורית (DISTAL LATENCY) המצוטט בחוות דעתך. בהתאם לבדיקת ה – EMG זאת, מהירות הולכה תחושתית עצבית מימין היתה 4.2 מ"ס משמאל 4.1 מ"ס.

האם תסכים כי בהתאם למנגנונים הפוטופיזיולוגיים המפורטים היטב בספרות הרפואית הרלוונטית, חלקו התחושתי של עצב המדיאנוס נפגע ראשון ורק בהמשך מתפתחת פגיעה בסיבים המוטוריים, ולא ניתן לקבוע אבחנה של ה – CTS עם פגיעה בסיבים המוטוריים בלבד? אנא נמק את תשובתך.

5.האם תסכים כי מהירות הולכה עצבית תחושתית 4.1 ו – 4.2 אלפיות השניה בהתאם לספרות הרפואית מקצועית נחשבת מהירות תקינה?