ב"ל 8684-10-14 שמאלי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 3.9.2014 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי דרגת הנכות היציבה של המערערת עומדת על 0%.

רקע

2.המערערת הינה ילידת שנת 1958, אשר נפגעה בתאונת עבודה ביום 10.7.2012 עת שנפלה ונחבלה, בין היתר, בכתף ימין. כתוצאה מהחבלה נגרם למערערת קרע בשרוול המסובב אשר כלל את הגידים בכתף.

3.לאחר תאונת העבודה, שילם המשיב למערערת דמי פגיעה וכן נקבעו לה נכויות זמניות. ביום 10.2.2013 נותחה המערערת לתיקון הקרע. ביום 21.5.14 הוזמנה המערערת להופיע בפני וועדה רפואית מדרג ראשון, אשר קבעה כי מצב כתף ימין הינו יציב, וכי לא נותרה למערערת נכות רפואית.

4.המערערת הגישה ערר על החלטה זו, וטענה כי נותרה לה הגבלה בכתף וכי היא עדיין סובלת מכאבים, גם לאחר הניתוח שבוצע לתיקון הקרע.

5.ביום 3.9.2014 הופיעה המערערת בפני וועדת הערר, אשר בדקה אותה והחליטה כי נכותה היציבה הינה בשיעור של 0%. על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.

טענות הצדדים בתמצית

6.המערערת טוענת כי היא סובלת מהגבלה בתנועות הכתף, וכי נותרה לה נכות בגין תאונת העבודה. עוד טוענת המערערת כי הציגה בפני הוועדה מסמך מיום 8.4.2014 של ד"ר גבריאל מוזס המעיד אף הוא על הגבלה בכתף (ת/1).

7.מנגד, המשיב טוען כי הוועדה קבעה ממצאים רפואיים מהם עולה כי נותרה למערערת הגבלה קלה בלבד בכתף ימין, ובהתאם לכך נקבע פריט הליקוי. עוד טוען המשיב כי הוועדה התייחסה לחומר הרפואי, ובכלל זה בדיקת האולטרסאונד שהוצגה בפניה, וכי הממצאים שנמצאו על ידי הוועדה בבדיקתה של המערערת, עולים בקנה אחד עם ממצאיו של ד"ר מוזס.