ט' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 6/4/16 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/11/14 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2.לפי העולה מהתיק, המערער יליד 1983, הועסק כפועל בניין. ביום 8/9/14 נפגע המערער בעבודתו, ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה.

3.ועדה מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 17/11/15 נכויות זמניות לתקופה שמיום 1/11/14 ועד 31/3/16.

4.המשיב הגיש ערר כנגד החלטה זו בטענה ש"טעתה הוועדה הרפואית בהחלטתה עת קבעה נכות זמנית כאשר קיים מצב קודם ברור שלא התייחסה אליו כלל".

5.ביום 3/2/16 התכנסה הוועדה לדון בערר המשיב, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירולוגיה ומומחה בפסיכיאטריה. הוועדה עיינה בחומר הרפואי שהונח בפניה ושמעה מפי המערער שהוא מועמד לבדיקת CT עמוד שדרה מותני ביום 28/2/16. לפיכך, הוועדה שבה והתכנסה ביום 6/4/16, סקרה את ממצאי בדיקת ה- CT מיום 28/2/16, וציינה "ללא עדות לשינויים חבלתיים, שינויים מבניים במפרקים פצטריים". הוועדה הקשיבה לתלונות המערער על כאבי גב המקרינים לרגליים, וערכה לו בדיקה קלינית. בסעיף הממצאים קבעה הוועדה כי אין עדות לכיווץ שרירים פראוורטביליים, עמידה על קצות אצבעות ועקבים תקינה וכיווץ וולונטרי של שרירי בטן וגב. בבדיקת טווחי תנועה קבעה הוועדה "כיפוף 90 מעלות במצב ישיבה ללא גירוי עצבי. הפעלת עמוד שדרה מותני יישור מלא מלווה בכאבים לפי דבריו. הטייה לצדדים ותנועה סיבובית תוך שינוי תנוחה ללא הגבלה".

הוועדה אבחנה את המערער כסובל מ"מצב לאחר חבלת גב". בסעיף סיכום ומסקנות ציינה הוועדה כי מתקבל ערר המשיב, מאחר שתלונותיו של המערער קשורות למצבו קודם לתאונה הנדונה. הוועדה הוסיפה כי "תלונותיו טרם התאונה התייחסו להגבלה בתנועות, גירוי עצבי, הקרנה לרגליים, כאבים, וזהות לתלונותיו היום. לפיכך לא נותרה נכות מתום תקופת דמי הפגיעה".

משכך, קבעה הוועדה כי לא נותרה למערער נכות בגין התאונה הנדונה, ונכותו היציבה נקבעה בשיעור 0%.

טענות הצדדים