פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי תביעת התובע להכיר במחלת הריאות בה לקה כתאונת עבודה על דרך תורת המיקרוטראומה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995 (להלן – החוק), או כמחלת מקצוע.

מבוא והשתלשלות ההליך המשפטי

1. התובע, יליד 1980, לקה במחלת ריאות.

2. לטענת התובע מחלת הריאות נגרמה כתוצאה מעבודתו בשיפוץ ראשי מנוע בשנים 1998-2015, אשר במסגרתה נחשף לחומרים שונים.

3. בתביעה שבפנינו עותר התובע כנגד החלטת הנתבע (להלן גם – המוסד) מיום 20.11.18 לדחות את תביעתו להכרה במחלה כבתאונת עבודה בנימוק כי לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתו לתנאי עבודתו, וכי מחלתו התפתחה על רק מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

4. התובע נחקר על תצהירו בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 28.7.20. במהלך הדיון הסכימו הצדדים כי יש מקום למינוי מומחה רפואי, בתחום התעסוקתי, לבחינת הקשר הסיבתי בין אופי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי, על יסוד התשתית העובדתית שהוכחה והוסכמה על הצדדים.

5. ביום 24.8.20 מונתה מומחית רפואית, ד"ר קרין ציקל שלום (להלן – המומחית), על מנת שתחווה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי בין מצבו של התובע לבין תנאי עבודתו, על יסוד התשתית העובדתית, כדלקמן:

   • התובע יליד 1980, עסק בשיפוץ ראשי מנוע החל מאוקטובר 1998 ועד יולי 2015.

   • התובע עבד בימים א-ה משעה 8 עד 16:00 (משרה מלאה).

   • במסגרת עבודתו נדרש התובע לפרק את החלקים מראשי המנוע, לרבות השסתומים, לטבול את ראש המנוע בחומצה, להוציא אותו מהחומצה ולבצע שטיפה של המנוע בעזרת קיטור. לאחר מכן נדרש התובע להשחיז את ראש המנוע, למלא ולתקן את כל החורים והפגמים בעזרת מילוי בריתוך ארגון אלומיניום ושוב להשחיז ולנקות את ראש המנוע.