בן 42 נלחם בשלוש השנים האחרונות כדי לקבל את הזכויות המגיעות לו בשל המחלה הקשה שנגרמה בשל חשיפה לחומרים מזיקים במסגרת העבודה. כעת בית הדין לעבודה שם סוף לסאגה
מכונאי רכב כבן 42 הוכר לאחרונה כנפגע עבודה בשל מחלת ריאות שהתפתחה לפחות בחלקה עקב חשיפה לחומרים רעילים במסגרת עבודתו בשיפוץ ראשי מנוע. בפסק דין של השופטת כרמית פלד מבית הדין לעבודה בתל-אביב שניתן אחרי כשנתיים של הליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי היא קבעה כי אין שום סיבה לפקפק בחוות דעתה של מומחית תעסוקתית שלפיה יש קשר סיבתי משמעותי בין התפתחות המחלה לבין עבודתו. ביטוח לאומי חויב בהוצאות של 6,000 שקלים.
מכונאי הרכב עבד בשיפוץ ראשי מנוע במשך 17 שנה ולפני מספר שנים חלה במחלת ריאות כרונית. לפני כ-3 שנים הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה על דרך המיקרוטראומה (פגיעות זעירות שמצטברות לאורך שנים) בטענה שחומרים רעילים שונים שאליהם נחשף במסגרת עבודתו גרמו להתפתחות המחלה. אלא שביטוח לאומי דחה את התביעה בנימוק שאין שום קשר בין המחלה לבין תנאי העבודה, והיא התפתחה בשל תחלואה טבעית.
בעקבות זאת, הגיש המכונאי תביעה לבית הדין לעבודה שבמסגרתה מונתה מומחית תעסוקתית שהגיעה למסקנה שיש סבירות של יותר מ-50% לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע, שכללו חשיפה יומיומית ממושכת לחומצות, תכשירי ניקוי ועשן ריתוך, לבין המחלה שלו.
ביטוח לאומי לא השלים עם חוות הדעת ושוב ושוב שלח למומחית שאלות הבהרה אבל המומחית נשארה עקבית בעמדתה וחזרה על כך שהמחלה התפתחה או לכל הפחות הוחמרה בשל תנאי העבודה.
התובע ביקש לקבל את חוות הדעת תוך שהדגיש שהמומחית הייתה חד-משמעית בעמדתה שהוא נפגע עבודה, וביטוח לאומי פשוט גורם לו לעינוי דין. לעומת זאת, ביטוח לאומי ביקש לדחות את חוות הדעת ויחד איתה את התביעה, שכן לטענתו המומחית שגתה באבחון סוג המחלה והתשובות שלה לשאלות שהופנו אליה היו שרירותיות, לא ברורות וסתרו זו את זו. ביטוח לאומי הדגיש כי האבחון של המומחית סותר את האבחנה המקצועית של רופא הריאות של התובע.
די בהשפעה משמעותית
אלא שהשופטת כרמית פלד דחתה את טענותיו של הביטוח הלאומי. היא ציינה כי מעיון חוות הדעת של המומחית ושל רופא הריאות עלה כי שניהם היו תמימי דעים לגבי סוג המחלה, רק שהמומחית פירשה את ההשלכות שלה בצורה אחרת. קביעותיה, קבעה השופטת, היו מעמיקות, הסתמכו על תיעוד רפואי רב בעניינו של התובע ועל בדיקה רצינית של מצבו.
השופטת הדגישה שעמדת המומחית לגבי הקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה של התובע "היא קביעה רפואית הנשענת על אדנים מקצועיים" ולא נפל בה כל פגם.
עוד ציינה השופטת כי המומחית לקחה בחשבון שלתובע היה גם ליקוי רפואי טבעי ובהקשר הזה הבהירה כי ברמה המשפטית, אין צורך להוכיח שהמחלה התפתחה אך ורק בשל תנאי העבודה, ודי בכך שההשפעה שלה הייתה משמעותית (20% לפחות) ביחס לגורמים הנוספים.
לפיכך, השופטת קיבלה את מסקנת המומחית ואת התביעה כולה. היא הורתה לביטוח לאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו הוצאות של 6,000 שקלים.
עו"ד ג'אהד חורי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין