אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ׳ ביטוח לאומי

פלונית נ׳ ביטוח לאומי

תאריך פרסום : 02/06/2022 | גרסת הדפסה

ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב
66756-05-19
25/05/2022
בפני השופטת:
אסנת רובוביץ - ברכש

- נגד -
תובעת:
פלונית
עו"ד אלישר פיינגרש
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי הררי
פסק דין
 

 

  1. לפנינו תביעת התובעת, הגב' פלונית, לקבוע כי הפגימות מהן היא סובלת נגרמו כתוצאה מהאירועים בעבודתה מחודש 12/11, כמנהלת מחלקת החנייה בעיריית xxxx (להלן: "העירייה").

  2. עובר לדיון ההוכחות הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי, כמו כן הגיעו הצדדים להסכמה באשר לתשתית העובדתית שתועבר למומחה.

  3. כפועל יוצא מכך ביום 09.05.2021, מונה פרופ' אבינועם רכס כמומחה יועץ רפואי לבית הדין (להלן: "המומחה"), בכדי לתת חוות דעת רפואית בעניינה של התובעת, וכן לענות האם מצבה הרפואי של התובעת הינו בגדר פגיעת עבודה לפי החוק.

  4. התשתית העובדתית המוסכמת שהועברה למומחה הייתה כדלקמן:

    העובדות

    להלן עובדות המקרה:

    • התובעת ילידת שנת 1969.

    • בתקופה הרלוונטית התובעת שימשה בתפקיד מנהלת מחלקת החנייה בעיריית xxxx.

    • ביום 11.5.17 חוותה התובעת אירוע חריג בעבודתה כמפורט להלן: מדובר היה ביום האחרון להגשת מכרז לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית. גורמים שונים בעירייה הפצירו ולחצו בתובעת במהלך אותו היום להגיש את מועמדותה למכרז.

    • התובעת חששה שמא הגשת המועמדות תביא לפגיעה במעמדה כמנהלת מחלקה ובתנאיה. על כן התובעת חשה מוטרדת מהלחצים שהופעלו עליה.

    • לבקשת התובעת, נפגשה בשעה 13:00 עם גורמים בהסתדרות על מנת להיוועץ עימם בנושא ולהם סיפרה כי היא חוששת ומוטרדת מהעניין. במהלך הפגישה חשה התובעת עווית בעין ימין, בליווי בלבול בדיבור.

    • מצבה הרפואי כמפורט בחומר הרפואי.

      השאלות

      • מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת?

      • האם התובעת עברה אירוע מוחי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?

      • באם התשובה לשאלה ב חיובית, האם קיים לדעתך, ברמת הסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין האירוע החריג מיום 11.5.17 לבין האירוע המוחי שבו לקתה התובעת? דהיינו, איזו מבין שתי האפשרויות הבאות יותר סבירה: הראשונה – יש קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע המוחי; השניה – אין קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע המוחי.

      • ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה:

        האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע המוחי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

  5. ביום 01.06.2021, התקבלה חוות דעת המומחה, כדלקמן:

    • "התובעת אינה סובלת מכל ליקוי נוירולוגי קבוע."

    • "ייתכן כי התובעת סבלה מאירוע מוחי חולף (TIA) וקצר ביותר אך גם הרופאים שטיפלו בה בזמן אמת בבית החולים "קפלן" לא היו משוכנעים בכך בוודאות ובאבחנה הסופית רשמו כאמור Observation".

    • "ככל שאכן היה אירוע מוחי חולף אני סבור כי בשל סמיכות הזמנים המובהקת יש לראות קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע החולף במוח."

    • "לתובעת היו גורמי סיכון מובהקים לחלות באירוע מוחי לרבות סוכרת נעורים תלוית אינסולין, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ועישון. מאידך האירוע המוחי החולף התרחש למעשה במהלך האירוע החריג בעבודה. לכן, לדעתי האירוע בעבודה החיש את הופעת האירוע המוחי ולולא אירוע חריג זה הייתה המחלה מופיעה במועד מאוחר כל שהוא או לא מופיעה כלל."

  6. ביום 22.06.2021, הגיש הנתבע בקשה לשאלות הבהרה למומחה הרפואי. בית הדין נעתר חלקית לבקשה. ביום 01.12.2021, ניתנה החלטה לפיה התבקש המומחה להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:

    • האם נכון שלתובעת יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה וסוכרת נעורים המחייבת שימוש במשאבת אינסולין?

    • האם נכון שקיומם של שלושת גורמים אלה כשלעצמם, מהווה גורם סיכון גבוה ביותר לאירוע מוחי , ללא כל גורם נוסף?

    • האם נכון שלא קיימת עדיין עמדה ברורה לעניין השפעת מצבי דחק על אירוע מוחי?

    • האם נכון לומר שגורמי הסיכון שהוזכרו לעיל, עולים לאין שיעור על גורם בלתי ודאי של מתח ושבץ מוחי בעקבותיו?

    • הנכון שגורמי הסיכון הווסקולרים הרבים, אחראיים על גרימת האירוע המוחי הרבה מעל ל-50% ?

    • האם נכון שהמסקנה הינה שהשפעת הלחץ הנפשי נמוך מ- 50%, ואיננו עומד בקריטריונים לגרימת האירוע המוחי?

  7. ביום 06.01.2022, התקבלה תשובת המומחה, כדלקמן:

    • "התשובה לשאלה זו חיובית: לתובעת יש יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת נעורים המחייבת טיפול באינסולין."

    • "התשובה לשאלה זו חיובית. קיומם של מחלות אלו מהוות גורם סיכון גבוה לאירוע מוחי."

    • "התשובה לשאלה זו שלילית במובהק. קיימת כיום הסכמה ברפואה כי מצבי דחק יכולים לגרום להופעת אירוע מוחי.

      אני מבקש להפנות לעב"ל 208/09 יהושע לב נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 13.2.2011) בו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי חוות דעתי משקפת את האסכולה העדכנית והרווחת בדבר קיומו של קשר סיבתי בין דחק נפשי חריג לבין התרחשותו של אירוע מוחי בעקבותיו."

    • "מתח ושבץ בעקבותיו אינם עוד "גורם בלתי ודאי". ראה ג. לעיל."

    • "אני סבור כאמור כי אירוע של דחק עלול לשמש "גורם הדק" בהופעת אירוע מוחי כשהוא מוציא את הסיכון הטמון במחלות הרקע של התובעת מהכוח אל הפועל. לולא אותו גורם הדק האירוע המוחי היה מופיע במועד מאוחר כל שהוא או לא מופיע כלל. לפיכך גם הערך של 50% אינו משמעותי במקרה זה."

    • "ראה ה. לעיל."

  8. ביום 19.01.2022, הנתבע הגיש בקשה לשאלות הבהרה למומחה בשנית. בית הדין דחה בקשה זו.

  9. הצדדים הגישו סיכומים בתיק.

  10. בסיכומיה, טענה התובעת כי יש לקבל את תביעתה. נטען כי בחוות דעת המומחה נקבע כי לאירוע החריג שאירע לתובעת, יש סמיכות זמנים מובהקת לעבודתה ולכן קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין עבודתה של התובעת. וכן כי לולא האירוע החריג מצבה של התובעת לא היה מופיע, ולחילופין היה מופיע במועד מאוחר יותר. בנוסף לכך, לאחר מתן שאלות ההבהרה למומחה, נקבע כי קיים קשר בין מצבי דחק לבין הופעת אירוע מוחי ועל כן הקשר הסיבתי מוכח במקרה הנ"ל. לפיכך, מאחר ומדובר בחוות דעת מקיפה וברורה, הקובעת קשר סיבתי מובהק, על בית הדין לקבל את חוות דעת זו, ולקבוע כי יש להכיר באירוע המוחי של התובעת כפגיעה בעבודה.

  11. מנגד, הנתבע טוען במסגרת סיכומיו כי יש לדחות את התביעה. נטען כי המומחה קבע שלתובעת אין ליקוי נוירולוגי קבוע, וכן כי ייתכן שמדובר באירוע מוחי חולף. לטענת הנתבע, קביעה זו אינה מרימה את נטל ההוכחה בתיק באופן ברור וחד משמעי. לכן, לפי קביעת המומחה הקשר הסיבתי במקרה הנ"ל הינו בבחינת קביעה משוערת, על כן לא ניתן להוכיח קשר סיבתי ועל בית הדין לדחות את התביעה.

  12. התובעת הגישה סיכומי תשובה בתיק, בהם טענה כי בית הדין אינו נדרש לשאלה האם האירוע הותיר נזק מוחי קבוע אצל התובעת, או לשאלת היקף האירוע המוחי, אלא השאלה העומדת להכרעה הינה שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לעבודת התובעת. על כן, מאחר והתובעת אושפזה בגין האירוע המוחי, הוכח אי הכושר על מנת להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

  13. הלכה פסוקה היא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין (דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד לביטוח לאומי, 2.11.1999).

  14. בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (ר' עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.2005; עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, 9.5.2012).

  15. פרופ' אבינועם רכס בחן את נתוניה הרפואיים של התובעת, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה תוך קביעה מפורשת כי בשל סמיכות הזמנים המובהקת יש לראות קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע החולף במוח. המומחה אף ציין כי הוא ער לכך שלתובעת היו גורמי סיכון מובהקים לחלות באירוע מוחי לרבות סוכרת נעורים תלוית אינסולין, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ועישון. עם זאת, לא שלל קיום אירוע מוחי ואף הבהיר כי האירוע המוחי החולף התרחש למעשה במהלך האירוע החריג בעבודה. לכן, לדעתו האירוע בעבודה החיש את הופעת האירוע המוחי ולולא אירוע חריג זה הייתה המחלה מופיעה במועד מאוחר כל שהוא או לא מופיעה כלל. המומחה חזר על קביעות אלו גם במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה.

  16. ערים אנו לכך כי המומחה ציין בחוות דעתו כי אין לתובעת ליקוי נוירולוגי קבוע וכי יתכן כי התובעת סבלת מאירוע מוחי חולף. אולם למרות קביעות אלו הבהיר חד משמעית כי יש קשר סיבתי בין הארוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי וקביעה זו היא זו שעליה נדרש המומחה להשיב.

  17. יפים לעניינו פסיקת בית הדין הארצי המאוזכרת בסיכומי התשובה שהוגשו על ידי התובעת, עב"ל 76852-12-20 יוסף אמסלם נ' המל"ל ( ניתן ביום 27.3.22 ) שם נקבע :

    "לעניין זה אין לנו אלא להפנות לדברים שנפסקו בעניין גולן, וכך נפסק:

    "...אובדן כושר העבודה, אפילו אם הוא תולדה של כאב בלבד, הוא בגדר פגיעה פיזיולוגית כאמור . כמו כן נפסק כי נוכח העובדה שביטוח נפגעי עבודה מקנה גם זכות לריפוי ולשיקום, בגדרן של חבלות שיביאו להכרה ב'תאונה' כב'תאונת עבודה' יבואו לא רק חבלות שהביאו לאובדן כושר עבודה אלא גם אותן חבלות שהצריכו ריפוי ושיקום, ועל כן "גם היזקקות לטיפול רפואי כתוצאה מתאונה מספיקה לצורך הכרה בתאונה כב'תאונת עבודה', ואין חובה כי המבוטח יהיה זכאי לדמי פגיעה דווקא על מנת שהתאונה בה נפגע תוכר ככזו" [עב"ל (ארצי) 20974-01-16 קלרה שמורק – המוסד לביטוח לאומי (24.1.2017)].

    יודגש, כי גם אם האירוע התאונתי או תנאי העבודה עת מדובר בפגיעה בעילת המיקרוטראומה גרמו להחמרה זמנית וחולפת במחלתו של המבוטח האירוע התאונתי או תנאי העבודה יוכרו כפגיעה בעבודה [עב"ל (ארצי) 290/05 גבריאל כהן – המוסד לביטוח לאומי (19.3.2006); עב"ל (ארצי) 211-08 רזי בלס – המוסד לביטוח לאומי (12.1.2009); עניין חרמון] . בהמשך להכרה זו, ככל שלטענת המבוטח נגרמה לו נכות כתוצאה מהפגיעה בעבודה, בין נכות זמנית ובין נכות צמיתה, עניין זה מסור להכרעתה של הוועדה הרפואית, אשר "תעשה את 'חשבון העובר ושב' בין ההחמרה כתוצאה מהפגיעה בעבודה לבין מצבו הקונסטיטוציונלי" של הנפגע [עב"ל (ארצי) 196/05 מרדכי מזרחי – המוסד לביטוח לאומי (26.3.2006)].וראו גם: בר"ע (ארצי) 71219-03-19 אריה ארון – המוסד לביטוח לאומי (18.9.2019). ראו: בר"ע (ארצי) 21270-05-16 שלמה דוד – המוסד לביטוח לאומי (22.8.2016)."

  18. כמו כן רלוונטיים לעניינו פסיקת בית הדין הארצי שהובאה גם בסיכומי התשובה, בעב"ל 16221-03-11 המל"ל נ' ראמי חרמון ( 28.6.12 ) שם נקבע כי:

    " ...אולם גם אם נבין ונפרש את חוות הדעת שקובעת קשר סיבתי על דרך השלילה לא יהיה בכך כדי להוביל לדחיית התביעה, וזאת בשל מספר טעמים: האחד , מדובר באי כושר שהחל מיד בסמוך לאחר התאונה. ניסיון החיים מלמד כי תוצאותיה של 'צליפות שוט', בתאונה לא אחת יורגשו רק פרק זמן מסויים לאחר התאונה (למשל תשובה 4 לשאלות ההבהרה). לפיכך, לסמיכות הזמנים שבין התאונה לבין הכאב יש משקל ויש בו כדי להקים מכוח ההגיון וניסיון החיים 'חזקת סיבתיות'; השני , סוגיית 'עוצמת הפגיעה' של המונית באוטובוס בו נהג המשיב לא התבררה. המומחה הניח כי עוצמתה לא היתה מספיק גבוהה כדי לגרום לפריצת הדיסק. על קביעה זו אין ערעור ועל פני הדברים היא סבירה בשים לב להעדרם של ממצאים אובייקטיביים. יחד עם זאת, לא נבחנה ולא נשללה האפשרות ש'עוצמת הפגיעה' שגרמה ל'צליפת שוט' הובילה, על רקע מצבו הקודם של המשיב, לחידוש כאב הצוואר והגב; השלישי , בבחינת המקרה יש להביא בחשבון כי עסקינן בגמלת דמי פגיעה על כל המיוחד שבה, ובכלל זה "פשטות האדמיניסטרציה" והעובדה כי לפי תקנה 11 ל תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954 , נדרש אישור של 'שירות רפואי מוסמך' . לפיכך, בנסיבות המקרה: סמיכות הזמנים; תעודות אי הכושר המעידות לכאורה על קיום קשר סיבתי בין התאונה לכאבים שגרמו לאי הכושר; ההלכה לפיה מעמדן של תעודות אי כושר אלה דומה, אם כי לא זהה, למעמדה של החלטת ועדה רפואית, גם אם מתעורר ספק לגבי קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין תקופת אי הכושר, הרי שלפי העקרון שככלל ספק יפעל לטובת המבוטח, בדין הכיר בית הדין האזורי בקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין תקופת אי הכושר".

  19. משכך שוכנענו כי יש לקבל את חוות הדעת . כאמור ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה, אין בסיס לפסילתה. בענייננו אין לומר כי חוות דעתו של המומחה אינה מפורטת או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליה, שכן חוות הדעת הינה מפורטת ומנומקת. כך שלא הובאה כל הצדקה שלא לקבל את חוות דעתו של כ פרופ' אבינועם רכס כלשונה, שעה שהבהיר חד משמעית כי יש קשר סיבתי בין הארוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי ושעה שאין חולק כי התובעת נזקקה לטיפול רפואי בשל כך.

     

    סוף דבר 

  20. לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של פרופ' אבינועם רכס, התביעה מתקבלת.

  21. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

  22. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

     

     

     

    תמונה 4

     

     

    Picture 1

    נציג ציבור עובדים, מר חיים הופר

     

    אסנת רובוביץ ברכש, שופטת

     

     

     

    ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"ב, (25 מאי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ