ב"ל 62642-01-14 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע יליד 1971, הגיש תביעה לנתבעת להבטחת הכנסה ביום 30.11.11. ביום 23.1.14 הודיעה פקידת התביעות מטעם הנתבע לתובע, שמופסקת הגמלה להבטחת הכנסה, בין היתר לאור הכנסות בת הזוג של התובע גב' נ.ב. המקבלת קצבת נכות כללית.

2.התובע טען שהוא התגרש לפני 8 שנים מגב' נ.ב. ולכן אין לראות בהכנסות של נ' כהכנסה שלו.

3.במשך השנים, קיבלו התובע ובת זוגתו נ.ב. קצבאות כבני זוג. ביום 30.11.11, הגיש התובע טופס תביעה בו ציין שהוא נשוי לאישה נוספת ובסעיף 7 לטופס תביעה כתב שהוא מגיש את התביעה כדי לקבל כ"משפחה מורחבת". מאותו מועד שולמה לתובע גמלת הכנסה מורחבת עד למועד בו נ' החלה לקבל קצבת נכות כללית.

4.ביום 5.11.13 הגיש התובע טופס מעקב על זכאות במסגרתו ציין כי לא חל שינוי במצב המשפחתי. כך הצהיר התובע בטפסים שהגיש ביום 15.11.11 וביום 22.5.11.

5.התובע טען שהתגרש לפני מספר שנים מנ' והציג פסק דין של בית דין השרעי משנת 2011 בו נקבע שהתובע נתן בשנת 2009 גט לאשתו. בעדותו של התובע בפנינו העיד שהוא ונ' מתגוררים בשני בתים שונים באותו מגרש כאשר המרחק בין שני הבתים הוא 50 מטר. התובע העיד שנ' ביקשה ממנו מזונות בסך 100 ש"ח לילד אך הוא לא משלם כי מצבו הכלכלי לא מאפשר זאת. התובע אישר שהמגרש בו שניהם מתגוררים רשום על שם שניהם ואישר שהוא נישא לאשתו הנוספת לפני שהתגרש מאשתו. כשנשאל התובע מדוע רשם בטופס לקבלת הבטחת הכנסה "משפחה מורחבת", השיב שהפקידה בביטוח לאומי רשמה זאת לאחר שאמר לה שהוא ונ' גרושים. התובע אישר שנ' משלמת חשמל, ארנונה מים ומשכנתא לכל המגרש- גם על החלק שבו הוא מתגורר.

6.גב' נ.ב. העידה שהיא והתובע גרושים משנת 2007. לטענתה התגרשו מאחר שנישא לאישה נוספת. העדה אישרה ששניהם מתגוררים באותו מגרש במרחק של 50 מטר האחד מהשני אך הסבירה שהמגרש עדיין רשום גם על שם התובע, כי לא הצליחה להשיג ערב לצורך המשכנתא. העדה טענה שלא ביקשה מזונות מהתובע ומעולם הוא לא שילם לה מזונות, עם זאת אישרה שביקשה מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, אך בקשתה נדחתה.

7.לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה שהתובע והגב' נ.ב. מתגוררים באותו מגרש. לא חל שינוי במצבו של התובע לפני מועד הגירושים ואחריו. גם לאחר מועד הגירושים הנטען (ואף בעניין המועד עלו מספר גרסאות) המשיכו התובע ונ' לקבל קצבאות כמשפחה אחת. התובע וגב' נ.ב. לא תיקנו או הודיעו למוסד לביטוח לאומי לפני שלילת הזכאות כי חל שינוי במצבם המשפחתי. הטענה עלתה רק לאחר שהנתבע שלל את הזכאות להבטחת הכנסה לאור קצבת הנכות של גב' נ.ב.. טענת התובע שהפקדיה רשמה בבקשתו- "משפחה מורחבת" לא הוכחה, מה גם שהתובע אכן קיבל הקיצבאות יחד עם נ' כבני זוג.

8.במקרים של משפחות פוליגמיות בהן "בעל" המשפחה המורחבת נשוי למספר בנות זוג המתגוררות במספר בתים - קובעת ההלכה כי המבחן העיקרי יהא קיומו של משק בית משותף (דב"ע מט/04-136 עזיזה אל עביד – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כב 306, 309).

לגבי ניהול משק בית משותף נקבעו, על ידי הנשיא (בדימוס) אדלר, מבחני עזר כדלקמן –"האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו; האם הם גרים בבתים נפרדים, ומה המרחק בין בית בת הזוג האחת לבתיהן של בנות הזוג האחרות שעמן גר האיש; אם האשה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה; האם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושין או אירוע אחר; האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם אב הילדים מבקר, אוכל, ישן, ומחזיק את בגדיו בבית האשה; למי שייך הבית שבו גרה האשה והרהיטים שבו; האם אבי הילדים משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' עבור הבית שבו גרה האשה; מי מקבל את קיצבת הילדים; האם לאשה יש חשבון בנק שלה נפרד מזה של בן הזוג; האם לאשה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג" (דב"ע מט/04-10 פאטמה דיב אובלבן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 334, 339). כן קבעה הפסיקה, כי יש לבחון אם הוכח שינוי נסיבות באורח חיי התובעת עקב פירודה או גירושיה (ע"ע 705/06 אלמעאמי מונה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 10.5.07).