ב"ל 6167-07-14.20

1.סעיף 1 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 קובע כי-

"מטרתו של חוק זה לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים או שקיבלו בישראל טיפול רפואי בשל מחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם." (ההדגשה הוספה- ד.פ.)

ביום 29.2.12 התקבל תיקון לחוק פיצוי לנפגעי פוליו אשר הגדיר מהו "טיפול רפואי" האמור בסעיף 1 לעיל:

"טיפול רפואי"- ניתוח שבוצע בישראל עד יום כ"ג בטבת התש"ל (1 בינואר 1970) כחלק מהטיפול במחלת שיתוק ילדים שניתן על ידי המדינה או מטעמה או על ידי מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;"

תיקון החוק הנ"ל נשען על הצעת החוק מיום 11.1.12 (פורסם ברשומות, הצעת חוק הכנסת- 435) שבה נאמר כי הטיפולים לחולי הפוליו שבדיעבד התבררו כמזיקים ניתנו עד תום שנות ה-60.

2.התובע חלה בפוליו בילדותו. במהלך שנות ה-60 היה מועמד לעבור ניתוח, אלא שביצוע הניתוח לא התאפשר מסיבות שונות (ת/1). בסופו של יום, עבר התובע ניתוחים בשל מחלת הפוליו בשנות ה-70. טוען התובע כי מטרת החוק להיטיב עם חולי הפוליו שנפגעו מהטיפולים המזיקים. לפיכך, גם מי שעבר ניתוח מזיק בשל מחלת הפוליו לאחר המועד הקובע, 1.1.70, זכאי לחסות בצלו של החוק, מה גם שכבר בשנות ה-60 היתה כוונה לנתח אותו, אלא שהניתוח נעשה בסופו של דבר רק בשנות ה-70.

הנתבע טען מנגד כי אין מנוס מדחיית התביעה, זאת לנוכח לשונו הברורה של החוק.

3.הצדדים העלו את טענותיהם בדיון המוקדם, ולאחר מכן הועבר התיק למותב למתן פסק דין.

4.לאחר ששבחנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי עם כל הצער שבדבר יש לדחות את התביעה. כאמור לעיל, לשון החוק היא חד משמעית ואינה משתמעת לשתי פנים: רק מי שעבר ניתוח עד ליום 1.1.70 בא בגדרי החוק. אכן, על שולחנה של הכנסת הונחו הצעות חוק שבאו לתקן את המועד הקובע ולקבוע כי המועד הקובע יהיה עד 1.1.80. זאת, משום שגם בשנות ה-70 המשיכו הטיפולים הרפואיים הנ"ל (ראו בהצעות החוק מיום 17.6.13 ומיום 25.7.12, צורפו לכתב ההגנה). ואולם, לעת עתה, מדובר בהצעות בלבד שטרם הבשילו לכדי חקיקה. משכך, ולנוכח מצב החוקי כיום, יש לדחות את התביעה.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.