ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה.

ביום 5.4.16 התקבלה חוות דעתו של ד"ר רון בשוראי (להלן- "המומחה") בעקבות החלטת בית הדין מיום 1.3.16.

ביום 1.6.16 התקבלה בקשה מטעם הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד התובע להפניית השאלות מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת.

יצוין כי לאחר קבלת תגובתו של התובע, ניתנה, בהיסח הדעת, החלטה שגויה על ידי בית הדין ביום 30.6.16, ולפיכך זו מבוטלת.

בפסיקה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".

עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה למעט סעיף 4.א', באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

מצאנו כי אין מקום להפנות למומחה את השאלה שבסעיף 4 א' כיוון שהיא איננה רפואית, ולמעשה השאלה שבסעיף 4ב' מהווה את השאלה הרפואית הרלוונטית.