ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
5810-10-14
31/10/2016
|
בפני סגן נשיא :
שמואל טננבוים
|
- נגד - |
תובעת:
ר.ש. עו"ד יפעת וטל דויטש
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד משה אהרון
|
פסק דין |
זוהי תביעה להכיר במחלת הפיברומלגיה ממנה סובלת התובעת כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995 (להלן : "החוק").
רקע עובדתי
1.התובעת ילידת 1981 עבדה במועד הרלוונטי לתביעה כסדרנית סחורה בחברת מו-יד בע"מ מקבוצת תנובה (להלן: "החברה").
2. במסגרת עבודתה נדרשה לסדר סחורה במרכוליות שונות וביניהן המרכולית בקיבוץ נען (להלן: "המרכולית").
3.ביום 25.2.13 עבדה התובעת במרכולית ובמהלך יום העבודה התפתחת ויכוח בינה לבין עובד המרכולית מר גרין – ויכוח שעניינו בנהלי עבודה ואופן סידור המצרכים.
4.לטענת התובעת הוויכוח עלה לטונים צורמים תוך שמר גרין הרים קולו עליה ואף גידף אותה ובעקבות כך פנתה לחדרה של מנהלת המרכולית הגב' אורי על מנת לדווח על התנהגותו.
התובעת טוענת כי מר גרין הגיע לחדר המנהלת מיד אחריה והמשיך לצעוק ולגדף אותה ולאחר שהפנתה אצבע לעברו, כדי לסמן לו שיצא מהחדר, הוא תפס את ידה ועיקם אותה ולאחר שהדפה אותו ממנה, דחף אותה בחוזקה.
5.מיד לאחר מכן הודיעה התובעת למנהלת כי אין בכוונתה לשוב לעבודה באותו היום, ויצאה מהמרכולית. לגרסת התובעת היא הסתגרה ברכב, נסערת ובוכייה והודיעה לאחראית עליה הגב' ענת את שאירע. ענת ביקשה שתחכה במקום עד שתגיע אך לאחר שהמתינה לה במקום זמן מה, החליטה לשוב לביתה.
התובעת מוסיפה כי בכל אותו זמן שוחחה גם עם בעלה בטלפון והוא ביקש להרגיעה וכמו כן ניסתה ליצור קשר עם מנהלת המכירות בחברה הגב' הילה, זאת ללא הצלחה.
6. התובעת מציינת בתצהירה כי באותו היום החלה להרגיש כאבים בכל גופה, לרבות בכתף ימין אשר הקרינו לכל היד, רעידות ותחושת נימול בידיים. במשך תקופה ארוכה פנתה למומחים רפואיים בתחומים שונים, בעקבות כאבים בכתפיים, הרגשה של הירדמות ברגליים ובידיים, התקפי חולשה ועוד, אולם רק ביום 25.4.13 אבחנה ד"ר לסלי גרין כי התובעת סובלת מפיברומלגיה שהתחילה לאחר טראומה נפשית בעבודה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת