עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
56821-11-13
20/01/2015
|
בפני השופטת:
שרון אלקיים
|
| - נגד - |
המערער:
פלוני
עו"ד סער
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ספורטה
|
| פסק דין |
1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.10.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי מיום 1.1.07 למערער נכות נפשית בשיעור 40% בהתאם לסעיף 34(ב)4-5 מותאם, מהם יש לנכות נכות בשיעור 15% לפי סעיף 34(ב) (2)-(3) מותאם בשל מצב שאינו תוצאת האירוע מיום 23.6.05 (להלן: התאונה). הלכה למעשה קבעה הוועדה כי בשל התאונה למערער נכות נפשית בשיעור 25% ולאחר הפעלת תקנה 15 במלואה נקבעה למערער נכות נפשית בשיעור 38% בגין התאונה (להלן: החלטת הוועדה).
2.המערער הועסק בבנק לאומי בתפקידים שונים ובסמוך למועד התאונה הועסק כיועץ השקעות. ביום 23.6.05 בעקבות עומס עבודה רב, ובין היתר, התנהלות הלקוחות כלפי המערער, חש המערער לחצים בחזה, מתח וחרדה. בית הדין הכיר באירוע זה כתאונת עבודה.
3.ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 6.6.13 קבעה כי נכותו הנפשית של המערער בגין התאונה הינה בשיעור 20% (למערער נקבעו 40% נכות, כאשר מחציתם בגין התאונה ומחציתם בגין גורמים אחרים). על החלטה זו הגיש המערער ערר, אשר נדחה ע"י הועדה הרפואית לעררים. על החלטת הוועדה הרפואית לעררים נסוב הערעור שבפני.
טענות הצדדים
4.טענות המערער בתמצית הינן, כדלקמן:
-
הוועדה שגתה משקבעה כי מחלת ה- CLL היא אשר החמירה את מצבו הנפשי של המערער, שכן מחלה זו היא מחלה א-סימפטומטית שניתן להאריך עימה ימים. מחלה זו נמצאת אצל המערער במצב "רדום", שאינו מצריך טיפול ואינו משנה את אורך חייו. המחלה אינה מטרידה את המערער מעבר להטרדה מקומית רגילה, כפי שקיימת אצל כל אדם סביר.
ב.המערער מעולם לא פנה לפסיכיאטר בקשר עם מחלת הCLL- ומעולם לא ייחס את תלונותיו בדבר חרדות או דכאון למחלת ה- CLL.
ג.בכל התיק הרפואי הגדוש של התובע מצויים שני מסמכים בודדים המציינים את הקושי להשלים ולהתמודד עם מחלת ה-CLL, וגם זאת בשפה רפה. לעומת זאת, בתיקו הרפואי של המערער מסמכים רבים מהם עולה כי המערער התלונן חדשות לבקרים על תסמינים נפשיים אותם קשר לתאונה דווקא.
ד.ניכוי מצב קודם בגין מחלת ה-CLL בוצע בניגוד להלכת מרגוליס [דב"ע נג/46-01 יצחק מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364], שכן ברור שבגין מחלת ה-CLL לבדה לא היתה מותאמת למערער מלכתחילה נכות נפשית בשיעור 15%. הניכוי בוצע באופן בלתי סביר ובלתי מידתי.
ה.הוועדה כלל לא שאלה את המערער אודות מחלת ה-CLL והשפעתה עליו. על כן, בפועל לא ניתן למערער יומו בהקשר זה וטענותיו לא נבחנו בהקשר זה טרם קבלת החלטה אודות ניכוי מצב קודם. לא ייתכן לקבוע שרירותית נכות נפשית לכל אדם הסובל ממחלה קשה, אף מבלי לבחון את השפעת המחלה המסוימת על אותו אדם.
ו.הוועדה התעלמה מחוות דעת ד"ר סטיר מיום 26.3.13, אשר קבעה מפורשות שהפגיעה הנפשית של המערער הינה כתוצאה מהתאונה.
ז.החלטת הוועדה בדבר ניכוי מצב קודם אינה מנומקת דיה.
5.טענות המשיב בתמצית הינן, כדלקמן:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת