ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
55913-06-14
01/04/2015
|
בפני השופט:
מירון שוורץ
|
- נגד - |
המערערת:
נ.ב. עו"ד זיאד מינזל מטעם הלשכה לסיוע משפטי
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מוחמד גאנם
|
פסק דין |
לפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (נפגעי פוליו), מיום 29/05/13, אשר קבעה כי המערערת לא חלתה בפוליו ולא עברה ניתוח בישראל לפני 01/01/70.
המערערת, הגישה תביעה לפי חוק לפיצוי נפגעי פוליו עוד בשנת 2011, כאשר אז קבעה וועדה רפואית מיום 30/10/11 כי המערערת אכן חלתה בפוליו, אולם לא חלתה בישראל ולפיכך, נדחתה תביעתה.
בעקבות שינוי ותיקון החוק, אשר הביא לכך כי ניתן יהיה להכיר גם במבוטחים שנפגעו ממחלת פוליו שלא בישראל, אולם עברו ניתוחים בישראל בשל המחלה, עד ליום 01/01/1970, הגישה המערערת תביעתה מחדש. כפי העולה מפרוטוקול הדיון בעניינה ביום 30/12/12, נקבע לגבי המערערת כי היא חלתה בפוליו אולם לא עברה ניתוח בישראל לפני 01/01/1970.
הוועדה הרפואית לעררים מושא הערעור שלפנינו, התכנסה ביום 29/05/13 וקבעה בעניינה של המערערת כי היא לא חלתה בפוליו ולא עברה ניתוח בישראל לפני 01/01/1970.
המערערת טוענת כי שגתה הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה, כאמור, שכן גם אם לא הייתה מחויבת לאמץ את קביעות הוועדות הקודמות ולפיהן המערערת כן חלתה במחלת הפוליו, הרי שהוועדה לא התמודדה והתייחסה בצורה מנומקת, למלוא הנתונים הנדרשים לרבות, הניתוח אותו עברה המערערת בשנת 1960 בישראל, תוך בחינת שאלת מהותו של הניתוח ואפשרות הקשר בינו לבין מחלת הפוליו.
לטענת המשיב לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים, שכן זו בדקה את המערערת, רשמה את ממצאיה, והגיעה למסקנה כי אין קשר למחלת הפוליו.
לאחר עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים, ולו מחמת הספק, סבורני כי יש מקום להורות על החזרת עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב. עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד, כי לא נמצא מענה מפורט ומנומק די, הן ביחס לשאלת עצם קיומה של המחלה והן ביחס לשאלה מהות הניתוח אותו עברה המערערת, תוך בחינת השאלה האם מדובר בניתוח שבוצע כחלק מהטיפול במחלת שיתוק הילדים.
לפיכך, יוחזר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתפרט ותנמק את מסקנותיה, בהתבסס על החומר המצוי בתיק, ובעיקר תוך התייחסות לסיכום האשפוז משנת 1960, כך שניתן יהיה להבין כיצד מבחינה רפואית למדה הוועדה מן האמור בו, אשר מביא אותה לכלל המסקנה כי מדובר בניתוח שאינו נוגע לטיפול במחלת הפוליו, אלא מקורו ומטרתו שונים לו. החלטת הוועדה תוסבר באופן אשר גם מי שאינו רופא יוכל להבינו.