ב"ל 55434-10-12.14 ינואר 2015

1.לפנינו תביעתה של גב' טליה חיון (להלן: "התובעת") ,המבקשת כי בית הדין יורה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע" או "המוסד") לשלם לה דמי אבטלה, לאחר שהנתבע דחה את תביעתה . התביעה נדחתה מן הטעם כי התובעת אינה עונה על הגדרת "עובדת" בהתאם לסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") ועל כן אינה מבוטחת בביטוח אבטלה לפי סעיף 158 לחוק.

2.ביום 23.04.2012 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי אבטלה (יום קובע 02/2012). תביעתה נדחתה על ידי המוסד בנימוק שהתובעת לא צברה תקופת אכשרה כשכירה בשנה וחצי שקדמו להגשת התביעה שכן בינה ובין בעלה לל התקיימו יחסי עובדת מעסיק (מכתב המוסד מיום 10.07.2012).

ביום 02.07.2012 נחקרה התובעת על ידי חוקרת המוסד בבית העסק, תמלול החקירה הוגש לנו (נ/3). התובעת ובעלה מר שרון חיון העידו בפנינו, כמו כן הוגשה על ידי הנתבע תעודת עובד ציבור חתומה על ידי גב' שמרית אביחסירה מנהלת מחלקת גביה והביטוח מלא שכירים בסניף ראשון לציון של המוסד.

3.העובדות כפי שהן עולות מן הראיות והעדויות 

א.התובעת, ילידת 1979 נשואה למר שרון חיון מאז 25.09.2005 לבני הזוג שני ילדים, הבכור יליד 2009 והצעירה ילידת 25.07.2011.

ב.מר חיון הוא הבעלים של בית עסק ליבוא והפצה של מכונות שיזוף וטיפולי יופי הנמצא בראשון לציון.

ג.העסק הוקם בשנת 2004, התובעת עבדה בעסק מאז הקמתו.

ד.ביום 30.11.2011 נמסר לתובעת מכתב המודיע לה על ניתוק יחסי העבודה ביום 30.12.2011 (נספח לכתב ההתביעה), אולם גם לאחר מועד זה המשיכה התובעת להיות מעורבת במידה מסויימת בעניני העסק.

המעמד בו ביצעה את עבודתה, האם שכירה או עצמאית, הוא נשוא המחלוקת בעניננו.

דיון והכרעה 

4.השאלה העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים, בה נדרשת הכרעתנו, היא האם התקיימו יחסי עובד – מעסיק בין התובעת לבין בעלה וכפועל יוצא מכך האם זכאית התובעת לדמי אבטלה.

5.הלכה היא כי קרבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד – מעסיק. יחס עם זאת נקבע כי "כאשר הצדדים הם קרובי משפחה יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולנטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות ויש לתת את הדעת בין היתר, לסימני ההיכר כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ראלי או 'סמלי' וכדומה" (דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שרה כץ פד"ע 31).