החלטה בתביעת עו"ד להכרה בסכרת נעורים כפגיעה בעבודה

האם כדין נדחתה תביעת התובע להכיר במחלת 'סכרת הנעורים' בה לקה כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק")? זו השאלה הנדרשת להכרעה בהליך.

רקע עובדתי נדרש וניהול ההליך

1. התובע, עו"ד יליד 1987, החל לעבוד ביום 1.8.2021 כעורך דין במחלקה המשפטית בצוות התחדשות עירונית בחברת XXX בע"מ (להלן: "החברה") וזאת עד ליום 5.6.22.

    

2. ביום 22.12.23 הגיש תביעה למוסד תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בטענה כי ביום 27.3.22 או בסמוך לו אירע לו אירוע חריג בעבודה בגינו לקה בסכרת נעורים. ביום 20.2.2024 נדחתה התביעה מהטעם לפיו מתח מתמשך אינו בבחינת "אירוע תאונתי" (התביעה ומכתב הדחיה צורפו לכתבי הטענות).

    

3. בהחלטה מיום 2.6.2024 הועבר התיק להוכחות תוך קביעת הפלוגתא בהליך – קיומו של אירוע מיוחד ביום 27.3.2022 וקיומו של קשר סיבתי בין אותו אירוע אם יוכח למחלת התובע.

    

4. דיון הוכחות התקיים בפני ביום 23.2.2025, במסגרתו נחקרו התובע ואשתו על תצהיריהם. הצדדים הגישו סיכומים בכתב מטעמם וכעת אפנה להכרעה.

    

   עיקר טענות הצדדים בהליך

5. לטענת התובע רצף אירועים מוגדרים, בראשם אירוע שהתרחש ביום 27 או 28 במרץ 2022 גרם לו לדחק נפשי, שהוביל לפרוץ מחלת "סכרת נעורים" בה לקה.

    

6. התובע מפרט כי החל מפברואר 2022 החל עו"ד מאור מוסקונה (להלן גם: "מאור") הממונה עליו, לשנות את היחס כלפיו, כאשר עד לאותה עת היו ביחסים טובים וחבריים. בסוף חודש פברואר יצא התובע לחופשה בת שבוע שאושרה קודם לכן, ומאור מעדכן אותו שמר עוז קטה, מבעלי החברה לא רואה בעין יפה את היציאה לחופשה. בתחילת חודש מרץ 2022 הגיעה לחברה עובדת חדשה, אשר קיבלה משימות רבות ממאור בעוד התובע לא מקבל משימות במקביל. בתאריך 20.3.2022 עורך הדין שעבד במקביל לתובע (א.א) טס לחו"ל לתקופה של כשלושה שבועות, שאושרה מראש.

    

7. ביום 27.3.2022 או ב 28.3.2022 התובע נכח לבד במשרד עם עו"ד רפאל גלילוב (להלן גם: "רפאל"), היועץ המשפטי של החברה ובאותו הערב מספר רפאל לתובע כי "הולכים להעיף את החבר שלך" כיוון שנסע לחופשה וזאת שלא על דעתו. במסגרת אותה שיחה אומר רפאל לתובע כי אין לו מה לחשוש, שכן הוא וחברו יוכלו למצוא עבודה ללא קושי, בניגוד אליו שהוא עו"ד ותיק. התובע טוען כי קלט את "פליטת הפה" בעניינו ומבין מיד מדוע הוא הזכיר את שמו בשיחה, לאור האירועים הקודמים, כפי שתוארו לעיל וכי למעשה מדובר ברה ארגון כשגם הוא בדרך החוצה, כמו החבר שלו. לטענת התובע באותה השיחה נהיה לו "שחור בעיניים" והתחברו לו כל חלקי הפאזל – ההתנהלות והריחוק של מאור, הגעתה של עובדת חדשה ואי קבלת משימות שעשה בעבר.

    

8. לאחר השיחה נכנס התובע ללחץ והרגיש כי עולמו חרב עליו, שכן חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בזה כישלון אישי ובאותם ימים החל לשלם את ה"משכנתא" עבור בית שרכש. לטענת התובע החל לחוש דכדוך ושיתף את אשתו והוריו, שניסו להרגיעו.

    

9. לאחר מכן מפרט התובע סדרת אירועים נוספת, כאשר ביום 28.4.2022 מאור מודיע לתובע כי הם שוקלים את המשך העסקתו, התובע מוזמן לשיחת שימוע ביום 1.5.2022, כאשר עוז ומאור מבהירים לו כי הם מחפשים מישהו עם יותר ניסיון. ביום 3.5.2022 מאור מוסר לתובע את מכתב הפיטורים. ביום 12.5.2022 התובע מרגיש כאבים חזקים בעת מתן שתן וקובע תור לרופא, נשלח לעשות בדיקת שתן, הסוכר יוצא גבוה, התובע נשלח למיון ומאובחן כחולה ב"סכרת נעורים".

    

10. הנתבע סבור כי תביעת התובע נדחתה כדין. כך, סבור הנתבע כי בהתאם לעדויות הממונה הישיר והיועץ המשפטי לא ארע לתובע אירוע מיוחד. עו"ד גלילוב הבהיר כי השיחה שקיים עם התובע לא התייחסה להעסקת התובע אלא לעובד אחד בחברה ועו"ד מוסקונה הבהיר כי החברה זימנה את התובע לשימוע במאי 2022, כיוון שלא התאים מקצועית לדרישות התפקיד. הנתבע עומד על כך כי הפסיקה קבעה כי מתח מתמשך אינו מהווה פגיעה בעבודה ובעניינו התובע דיווח לרופא המטפל כי הוא מתמודד עם מתח בשנה שקדמה לאירוע וכך עלה אף מחקירתו בדיון. עוד עומד הנתבע על כך כי התובע בחר שלא לזמן את הנחקרים לצורך הגשת עדותם לבית הדין וכי לעדות רעייתו אין ליתן משקל לאור הקירבה ביניהם כאשר זו ממילא אינה מסייעת להגעה לחקר האמת.

     

11. בסיכומי התשובה אותם הגיש התובע טען כי ההחלטה שלא לזמן את הממונים נבעה משיקולים משפטיים לגיטימיים, כאשר מדובר בעדים בעלי אינטרס ברור להקטין את אחריותם האזרחית, שעדותם כבר נקלטה במסגרת הגשת ההודעות ותומכת בטענות התובע ובהשתלשלות האירועים שפורטה על ידי התובע עוד טרם הוצגו בפניו החקירות. התובע מבהיר, במענה לטענות הנתבע בהקשר זה בסיכומיו, כי מסר שני תאריכים עוקבים בנוגע למועד האירוע המיוחד, כאשר הדבר מגביר את אמינותו ואין מקום ל'היתפס' לפרט זה. עוד מתייחס התובע לטענת המתח המתמשך ומבהיר מדוע לטענתו אין המדובר בכזה, אלא באירוע שהתרחש על רקע מתח מתמשך, כאשר הרישום הרפואי אינו מאיין את טענת התובע אלא להפך, תומך בקיומו.

     

    דיון והכרעה

12. סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

     

13. בעב"ל (ארצי) 4662-03-13, כמאל ספדי נ' הביטוח הלאומי, פס"ד מיום 4.12.2014 חזר בית הדין הארצי על אופן בחינת ההכרה במחלת הסכרת כפגיעה בעבודה, וכך הורנו –

     

    " בהתאם להלכה הפסוקה, לצורך הכרה במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה יש צורך בשלב ראשון להוכיח מבחינה עובדתית כי התרחש "אירוע מיוחד בעבודה, אשר בסמיכות זמנים אליו פרצה (או הוחמרה – ס.ד.מ) מחלת הסוכרת" (עב"ל 21292-06-11 שלום דראב – המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.12.12). היינו, גם אם לא נדרשת הוכחתו של אירוע "חריג" בהכרח – נדרש להוכיח התקיימותו של אירוע "מיוחד" קונקרטי, מוגדר ככל הניתן במקום ובזמן, וזאת להבדיל ממתח מתמשך (עב"ל 528/09 וורקו בר קבדה – המוסד לביטוח לאומי מיום 8.4.10, עב"ל 1214/04 יהודה בן שושן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.3.05; דב"ע נג/ 0-228 גד אלזם – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ח 25 (1994) (הדגשות במקור, מ.ק).

     

14. בעב"ל 61834-06-17 המל"ל נ' אורלי קופרט, ניתן ביום 16.6.2020 לא שלל בית הדין הארצי את נקודת המוצא לבחינת שאלת הקשר הסיבתי של פרוץ מחלת הסכרת, בדומה לאופן שבו נבחן קשר סיבתי במקרה של ארוע לב, תוך שהוא מפנה לעניין הצורך בהוכחת "ארוע חריג" טרם פרוץ המחלה לנפסק בעניין עב"ל (ארצי) 35165-11-18 מליק - המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 6.10.2019.

     

15. בדומה לקיום אירוע חריג, כפי שדורשת ההלכה הפסוקה לעניין הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, נדרשת הוכחת קיומו של אירוע אובייקטיבי שהיה חריג/ מיוחד באופן סובייקטיבי לגבי הטוען לכך (ר' עב"ל 415/09 חיים שלי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 05.09.10; עב"ל 45023-09-11 שאול בירן נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 04.12.12). הבחינה הסובייקטיבית של האירוע המיוחד טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לעניין זה בעצם אמירת המבוטח כי זה התקיים (ר' עב"ל (ארצי) 458-99 פלבסקי מאיר – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.3.2002).

     

16. עוד נקבע בעניין מליק כי -

    סעיף 79 לחוק קובע כי "פגיעה בעבודה" הינה "תאונת עבודה או מחלת מקצוע". בעוד שמחלת מקצוע מוגדרת בסעיף 79 לחוק על דרך ההכרה בה ככזו בתקנות, הרי שהגדרת "תאונת עבודה" מוגדרת "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...". אירוע תאונתי – בין שהוא כשלעצמו מביא לכלל הנזק או שמכוח הצטברות נזקים זעירים על פי עילת המיקרוטראומה – מאופיין בראש ובראשונה ביכולת לזהותו ולאתרו במקום ובזמן מסוים. לעיתים בתהליך היווצרותה של פגיעה בעבודה משולב גם היבט של דחק נפשי, קרי האופן בו נחווה אירוע על ידי המבוטח ומנקודת ראותו, כשלחוויה סובייקטיבית זו עשויה להיות השפעה על התהוות הפגיעה (כגון, אוטם שריר הלב, אוטם מוחי ועוד). פגיעות מסוג זה – קרי בהן משולב היבט של דחק נפשי - מציבות אתגר מיוחד לאופן הגדרת האירוע התאונתי, וזאת ממספר טעמים: ראשית, המנעד הרגשי של האדם מגוון ודינמי. הוא כולל תגובות רגשיות שונות, המשתנות באופן תדיר, בהתאם לנסיבות ותפישת האדם אותן. נוכח קיומה של תנודתיות אנושית טבעית בתגובות הרגשיות הרי שקביעה בדבר קיום אירוע תאונתי מצריכה זיהוי תגובה רגשית שונה בעוצמתה מהתנודתיות השגרתית, המאפיינת את בני האנוש, ואשר מגעת היא כדי דחק נפשי. אמנם, תגובה רגשית הינה ענין סובייקטיבי, אך הכלים הראייתיים לזיהויה אובייקטיבים. שנית, התודעה האנושית פעילה כמעט לכל אורך שעות היממה, ולכן על אותו ציר זמן חשופה היא לפגיעות שאינן קשורות לעבודה במקביל לסיכון התעסוקתי. אתגרים אלה – שהינם שכיחים יותר בפגיעות כתוצאה מדחק נפשי – מצריכים דיוק הגדרת האירוע התאונתי מבחינת טיבו ועוצמתו. שלישית, חלק מהפגיעות בהן משולב מימד של דחק נפשי מתהוות בדרך תהליכית, ואולי אף נילווה להן רקע קונסטיטוציונלי, וכל עוד הדרישה לאירוע תאונתי מכוח סעיף 79 לחוק עומדת על מכונה עולה הצורך בהבחנה בין תהליך תחלואתי לבין אירוע תאונתי. מטעמים אלה יש מקום לבחינה משולבת גם של אירוע היסוד שהביא לדחק הנפשי".

     

17. אך לאחרונה עמדה חברתי, כב' השופטת דגן טוכמכר בב"ל 60807-11-22 ישי ליוש נ' ב.ל, ניתן ביום 7.5.2025, על הקושי הקיים בבירור קיומו של קשר סיבתי בין פרוץ מחלת הסכרת לאירוע מיוחד שקדם לה, וכך שנתה –

    "בכל הנוגע למחלת הסכרת, ולקשר הסיבתי בינה לבין אירוע דחק בעבודה קיים מנגנון פתופיסיולוגי שהוא שונה באופן מהותי מזה המוביל לאירוע אוטם לבבי / מוחי. על פי הידע הרפואי הקיים, המנגנון הפיסיולוגי שמוביל להתפרצות הסכרת (סוג 1 או סוג 2) איננו מחייב סמיכות זמנים בין אירוע הדחק אשר מהווה "גורם הדק" לבין אבחון המחלה.

    נזכיר כי הפסיקה אשר התייחסה לאירוע לבבי/מוחי ניתנה על רקע מנגנון פיסיולוגי שכולל סמיכות זמנים בין אירוע הדחק לבין הלקות.

    לנוכח האמור, מטבע הדברים, יש קושי ליישם את הכללים שנקבעו בפסיקה לעניין אירוע מוחי/לבבי על מנגנון ההתפרצות של מחלת הסכרת, שבו המנגנון הפתופיזיולוגי שונה, והמרחק בין "אירוע הטריגר" לבין התפרצות המחלה איננו נמדד בשעות, אלא לעיתים בשבועות או בחודשים בהם יכולים מטבע הדברים להתרחש אירועי דחק שונים ומגוונים שלא תמיד ניתן לאתר בדיעבד אגב עיון במסמכים רפואיים.

    ....

    בהעדר קווים מנחים בפסיקה, אין באפשרות בית הדין לקבוע מראש כי רק אירוע דחק חריג (להבדיל מ"אירוע מיוחד") יכול להיות מוכר כאירוע תאונתי שעשוי לגרום לסכרת, אף אין בידי בית הדין לקבוע מראש כי פער הזמנים שבין יום הניסוי לבין האבחנה של הסכרת שולל מניה וביה קיומו של קשר סיבתי.

    בנסיבות העניין ובהעדר קווים מנחים, שאלת השלכת האירוע דנן בשים לב להיותו אירוע "מיוחד" ולא "חריג", כמו גם שאלת חלוף הזמן בין האירוע לבין התפרצות המחלה והשלכתן על הקשר הסיבתי, צריך שיתתבררו לאחר שינתנו חוות דעת המומחה הרפואי".

     

18. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות שעמדו בפני הגעתי לכלל מסקנה לפיה עמד התובע בנטל המוטל עליו להוכיח קיומו של 'אירוע מיוחד' בעבודה המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלת הסכרת בה לקה לבין אותו 'אירוע מיוחד'. אבהיר להלן טעמי לכך.

     

19. הוכח בפני כי האירוע לגביו מבקש התובע כי יוכר כאירוע מיוחד, אכן התקיים באופן אובייקטיבי – קרי קיומה של שיחה עם רפאל, במסגרתה 'נפלו אצלו אסימונים' ו'התחברו הנקודות' בקשר עם פיטוריו הקרבים וכי סובייקטיבית חש בדחק בגין אותו אירוע.

     

20. אכן, יש צורך בהוכחה אובייקטיבית של אותו דחק נפשי נטען ובענייננו התובע העיד אודותיו בתצהירו ואף בעדותו בפנינו ואשתו העידה אף היא בהקשר אליו. אכן, ערה אני לכך כי אשתו הינה עדה קרובה בעלת אינטרס, אך בהינתן כי התובע לא שיתף בדאגותיו אחר/ת מלבדה וכאשר עדותו הייתה אמינה עלי, מצאתי בזו, על אף המשקל הנמוך שיש ליתן לה על פי הפסיקה, 'תנא מסייע' מסוים לגרסתו.

     

21. מהודעות הממונים על התובע – מאור ורפאל (הוגשו לתיק בהמשך להחלטת בית הדין מיום 11.2.2025) - עולה כי התובע פוטר על רקע אי שביעות רצון מקצועי, שהתברר עם הזמן. אזכיר כי ההודעות התקבלו לתיק כראיה ולא מצאתי כי העובדה שלא זומנו על ידי התובע לעדות מטעמו צריכה לעמוד לחובתו / להפחית ממשקל העדויות שנתנו בפני חוקר הנתבע לאור מכלול הראיות שהונחו בפני וההתרשמות מהעדויות בתיק.

     

22. חקירתו של מאור לא שללה קיומו של אירוע מיוחד כטענת התובע, שכן כאשר נשאל: "ש. הוא טוען לאירוע שבחודש מרץ רפאל סיפר לו שעומדים לפטר את אוהד ונפלט לו שהם יסתדרו הם חברה צעירים, ידוע לך משהו על זה? ת. לא. ראיתי את זה במכתב. ייתכן שבגלל זה לא היה מופתע בקשר לשימוע" (ר' עמ' 3 לחקירה, שורות 78-80). לגבי תחושת לחץ מצידו של התובע נשאל והשיב: "האם הביע לחץ או בעיה בזה שלא יעבוד, שיתף אותך בפחדים, לחצים שלו? ת. דאג (חוסר קיים במקור, מ.ק) ימצא מקום עבודה אחר בזמן חודש ימי התראה שקיבל, היה אמור בדיוק לעבור דירה וכנראה זה חלק מהעניין ואמרתי לו שאני אעזור לו בהמלצות ומכיר משרדים שמחפשים... (שם, שורות 96-99). מאור הכחיש בחקירתו את טענות התובע בעניין ההתרחקות שחווה ממנו או שינוי התנהגות שקדם לפיטוריו (ר' עמ' 4 לחקירה, שורות 122-124).

     

23. גם חקירתו של רפאל לא שללה קיום אירוע כטענת התובע, שכן אף כי רפאל העיד בחקירה כי הוא לא דיבר עם התובע מפורשות על פיטוריו לפני האירוע שהיה ב12.5.22 בו הרגיש לא טוב (כך במקור, מ.ק וככל הנראה מדובר בטעות, שכן אין חולק כי התובע פוטר עוד ביום 4.5.2022) כאשר נשאל : ש. לדבריו בתאריך 27 או 28 למרץ 2022 בשיחה שלך עמו נפלט לך שעומדים לפטר אותו ואת אוהד האם זכור לך אותה שיחה? ת. כן, אבל זה לא נכון מה שמציין, נכון עמדנו לפטר את אוהד והבאתי את אוהד כדוגמא לעו"ד חסר ניסיון וציינתי שעו"ד כזה ימצא את עצמו בכל מקום אחר, אמרתי כל עו"ד צעיר לא אמרתי על פלוני (ר' עמ' 2 לחקירה, שורות 38-39, עמ' 3 לחקירה, שורות 40-42).

     

24. הוכח בפני כי התובע פוטר על רקע אי התאמה מקצועי. ככל הנראה החברה סברה כי תפקודו של התובע יהיה טוב יותר. ניכר מחקירות הממונים על התובע כי ההבנה כי התובע אינו מתאים לתפקיד אליו גויס, התקבלה בהדרגה. הדברים משתלבים עם תחושות התובע אותן העלה בגרסתו, כי הוא אינו מקבל משימות כפי שהיה מקבל בראשית דרכו בחברה ובהחלט ייתכן סובייקטיבית כי כאשר שיתפו אותו בפיטוריו של החבר א.א הבין, מבחינתו, כי הוא 'הבא בתור'. סופו של דבר אף מעיד על ראשיתו בענייננו, שכן התובע אכן פוטר בסוף.

     

25. כך, שהוכח בפני כי שיחה אכן התקיימה עם רפאל במועד הנטען על ידי התובע. אשר לדברים שנאמרו באותה שיחה, ייתכן שרפאל לא התייחס לתובע ישירות כאשר דיבר על עו"ד צעירים המסוגלים למצוא עבודה בקלות, אך התובע שככל הנראה חש את חוסר שביעות הרצון שהחל ל'קרום עור וגידים' באותו הזמן, שייך את האמירה הזו סובייקטיבית לעצמו וחש דחק, כפי שטען.

     

26. לאחר מכן חש התובע עליית מדרגה ברמת הדחק, כאשר ביום 24.4.2022 גילה כי לאחר שפיטרו את אוהד פרסמו באתר המשפטי "קודקס" 2 מודעות דרושים לעורכי דין, האחת תואמת את תפקידו של אוהד והאחרת נחזתה כתואמת את תפקידו.

     

27. ייתכן כי מבחינת החברה לא היה ביטוי חיצוני לרצונה לפטר את התובע אותה עת וייתכן כי זה אף לא התגבש סופית אותה עת, אך גרסתו של התובע להתרחשויות לא נסתרו, כאשר הוכח בפני קיומה של אותה שיחה. קרי קיים בפני עיגון ראייתי אובייקטיבי של אירוע שמבחינת התובע באופן סובייקטיבי היה מיוחד, שכן אותה עת נפלו אצלו אסימונים שבישרו לו על דבר פיטוריו הקרב ובא, כאמור 'אירוע' שאכן התרגש עליו. בענייננו - מדובר בעורך דין צעיר שחשש מאוד מפיטורים בתחילת דרכו המקצועית לאחר עבודה לתקופת זמן לא ארוכה בחברה, באופן שעשוי לעורר שאלות בהמשך דרכו המקצועית וזאת כאשר הוא מטופל בילדים והתחייב התחייבות ארוכת טווח לבנק בנטילת הלוואת 'משכנתא' כפי שהיא מכונה, כך שלכל הפחות לפנינו אירוע במדרגת 'ספק חריגות' מבחינת התובע.

     

28. עוד שוכנעתי כי אף כי ניתן לומר כי התובע אכן היה שרוי בתקופה של מתח בתקופת 'טרום פיטוריו', ניתן להצביע על אירוע מסוים - מאובחן מבחינת זמן ומקום - להתרחשות 'אירוע מיוחד' כטענתו ויש לבחון האם אותו אירוע גרם לפרוץ מחלת הסוכרת שאובחנה אצלו ביום 12.5.2022.

     

    סוף דבר

     

29. התובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח קיומו של 'אירוע מיוחד' בעבודה המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלת הסכרת בה לקה לבין אותו 'אירוע מיוחד', כפי שפורט לעיל.

     

30. לא תוגש רשימת עובדות מוסכמת /הודעה אחרת עד ליום 20.10.2025 יקבע בית הדין את העובדות שתועברנה למומחה לצורך בחינת קשר סיבתי בין האירוע המיוחד לפרוץ מחלת הסכרת.

     

31. עיון בהתאם.

     

    ניתנה היום, כ"א אלול תשפ"ה, (14 ספטמבר 2025), בהעדר הצדדים ותשלח אליהם.