ב"ל 538-12-14 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר בענף ביטוח נכות מיום 3.11.14, שקבעה כי המערער לא איבד מעל 50% מכושרו להשתכר (להלן – הוועדה).

2.למערער נקבעו על-ידי הרופא המוסמך בהחלטתו מיום 16.7.14 הרפואיות 78% אחוזי נכות משוקללת, בהן 65% נכות בגין סכרת עם סיבוכים, 20% בגין דרמטיטיס, 10% בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני ו- 5% בגין כפות רגליים שטוחות, 5% בגין צרידות ו- 5% בגין סינוסיטיס.

בפני הרופא המוסמך עמדו חוות-דעת של יועצים, ביניהם זו של הנוירולוגית ד"ר קלאוט מיום 18.5.14. המומחית קבעה, בין השאר, כי מצאה בבדיקתה "עצבים קרניאליים תקינים, כוח תקין בארבע גפיים, החזרים הופקו בכל התחנות, ירידה בתחושת כאב ברלגיים בעיקר היפסטזיה דיסטלית בשתי רגליים, ירידה בתחושת כאב בכפות הידיים", וכי בדיקת EMG מיום 16.2.13 מצביעה על CTS קל מימין וסימנים של פולינוירופטיה דימינלטיבית ברגליים, ומשכך קבעה כי המערער סובל בין השאר מפולינירופטיה סכרתית.

3.טענות המערער:

א.הוועדה לא התייחסה להשפעת הליקויים על הכושר לעבודה בצורה מנומקת והוועדה לא דנה בהשפעת הסיבוך הנוירופטי הנובע ממחלת הסכרת, סוג הסיבוך ושיעורו;

ב.קביעת הוועדה אינה סבירה בהתחשב בכך שסיבוכי מחלת הסכרת מונעים אפשרות ביצוע כל מאמץ פיזי ולול הקטן ביותר, בין השאר בהתחשב בתרופות אותן נוטל המערער ובטיפולים שהוא נאלץ לבצע.

4.מנגד, טוען המשיב, כי הוועדה דנה כנדרש בהשפעת הליקויים הרפואיים על כושר העבודה, לרבות התייחסות נפרדת לנכות בתחום הנוירולוגי.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.בחוות-דעתו של הרופא המוסמך בשאלת כושר ההשתכרות נקבע כי המערער מסוגל לעבודה מלאה ללא מאמץ פיזי ניכר עם אפשרות לארוחות סדירות.

בחוות דעתה של מחלקת השיקום מיום 29.7.14 צוין כי המערער מועסק כנהג מונית מאז שנת 2001 במעמד עצמאי וכי לדבריו היקף העבודה צומצמם בשל מצבו הרפואי. מחלקת השיקום סיכמה כי בהתחשב במצבו הרפואי של המערער ובשילוב עם כישוריו האישיים ועברו התעסוקתי – יש לראות בו כמי שמסוגל לעבודה מלאה בתנאים מיוחדים, וגם אם לא יוכל להמשיך בעבודתו כנהג מונית במשך יום עבודה מלא – יוכל לעבוד בהתאם לנתוניו בעבודה חרושתית קלה, או כסדרן בתחנת מוניות, ושמכך מומלץ לראותו כמי שלא איבד מכושרו להשתכר בשוק הפתוח.

6.הוועדה נשוא הערעור התכנסה וציינה כי הופיע בפניו המערער בליווי מתמחה ממשרד ב"כ, וכן את תלונותיו של המערער בפניה. המערער הלין בין השאר כי אינו מסוגל לעבוד יותר משעה עד שעה וחצי ליום, סובל מכאבים חזקים ברגליים ובידיים, מתקשה לישון, מתגרד וסובל מעייפות, חולשה ותשישות ומהרגשת נימול.

הוועדה ציינה כי עיינה במידע הרפואי, חוות-דעת רופא מוסמך וחוות-הדעת של הנוירולוגית ד"ר קלאוסט ובדו"ח השיקום שבו צוין כי המערער בוגר תיכון מקצועי במגמת מחסנאות ומאז שנת 2011 עובד כנהג מונית עצמאי ולדבריו ממשיך גם היום בעבודתו אף בהיקף מצומצם בשל מצבו הרפואי.