ב"ל 52761-07-13 ולרי לוקטיאונוב נ' מוסד לביטוח לאומי

1.התובע פנה לנתבע, וטען כי ביום 16.03.10, בעת ביצוע עבודתו כצבעי בניין, נפגע בכתף ימין (להלן: "האירוע"), וביקש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה ולשלם לו דמי פגיעה.

הנתבע, מצדו, דחה את תביעת התובע, משום שלגישתו לא התרחש האירוע מושא התביעה.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.שמענו את עדות התובע שנחקר בפנינו על תצהיר עדותו הראשית, והוצגו בפנינו מסמכים בגדרם מסמכים רפואיים.

ב"כ הנתבע סיכמה את טיעוניה שנרשמו בפרוטוקול הדיון, ומטעם ב"כ התובע הוגשו סיכומים בכתב.

3.כבר כעת נאמר, שלאחר שעיינו בראיות שהוצגו בפנינו, ובסיכומי טענות הצדדים, באנו לידי המסקנה שאין בידינו לקבוע כי התובע הצליח להרים את נטל הראיה המוטל עליו, להראות עצם התרחשותו של האירוע.

זאת, מאחר שלא היה בעדותו של התובע בפנינו כדי להרשים בכנות או במהימנות שכאלה, שיהא בהן כדי לגבור על הסתירות והתמיהות שעלו בין עדותו לבין הראיות שהוצגו והמסמכים הרפואיים המתועדים בעניינו של התובע, הן עובר לאירוע הנטען והן שלאחריו, והכל כפי שיפורט להלן –

בעדותו של התובע בפני בית הדין ובתצהירו, טען "כי ביום 16/03/2010, במהלך עבודתי בשרות החברה באתר בנייה של בניין חדש ובעת הכנת המקום להתחלת צביעת הדירה הממוקמת בקומה השנייה של הבניין, הרמתי פח שהיו בו המון אבנים ופסולת מהבנייה ששקל לפחות 30 ק"ג, ותוך כדי הרמת הפח ובאופן פתאומי, הרגשתי דקירה עזה וכאבי תופת בכתף יד ימין...מייד חדלתי מלעבוד וציינתי בפני מעבידי כי הנני סובל מכאב חד ובלתי נסבל באזור כתף ימין וברצוני לפנות לרופא המטפל בתחום" (סעיפים 3 ו- 4 לתצהיר עדותו הראשית).

המסמכים הרפואיים

כידוע, הלכה פסוקה היא כי "בהוכחת אירוע יש לייחס משקל רב לאנמנזה, רישומי בית החולים, מתוך ידיעה שהיא פרי ניסיון שרישומים אלה מהימנים ומדויקים שכן יש להניח כי אדם הפונה לטיפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון...." (עבל 176/99 דניאל גרץ – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.07.02). כמו כן, בית הדין מעניק חשיבות רבה לאמור באנמנזה הרפואית שכן לרוב זו הגרסה הראשונה של הטוען לפגיעה בעבודה (לעניין ראו גם את שנפסק בעבל 680/07 אנעאמה עבדאללה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.12.08; עבל 295/06 קאסם מוחמד כעביה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 10.05.07).

אם כן, המסמכים הרפואיים ממועד הסמוך להתרחשות האירוע התאונתי הנטען הם ראיה בעלת משקל משמעותי במארג הראיות והעדויות, שעליו מבסס בית הדין את הכרעתו אם התרחש אירוע תאונתי אם לאו. עם זאת, בהתאם לפסיקה אותם מסמכים רפואיים אינם חזות הכול, ואינם יוצרים חזקה חלוטה כי האמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה. בית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות בפניו, לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר, הודעות שנמסרו לחוקר המוסד לביטוח לאומי, ועדותם של המבוטח ועדיו [וראו את שנפסק בעבל 680/07 הנ"ל).

בענייננו, מצאנו כי אכן המסמכים הרפואיים אינם תומכים בגרסתו של התובע בדבר התרחשות אירוע תאונתי בעבודה, ובדבר פגיעה בכתף ימין במהלך אירוע תאונתי, וזאת מנימוקים אלה: