ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
52075-01-15
07/06/2015
|
בפני סגנית נשיא:
איטה קציר
|
- נגד - |
מערער:
ע' ז' עו"ד מורשד טנוס
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד גאדה חליחל
|
פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 17/12/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 51% מיום 1/11/14 ("ההחלטה").
2.ביום 3/9/14 התכנסה הוועדה לדון בערר המערער, בהרכב מומחה ברפואת אף אוזן גרון, מומחה ברפואה פנימית ומומחה באורטופדיה. מהמסמכים שצורפו להודעת הערעור עולה כי הוועדה התייעצה עם מומחה בכירורגיה, אשר בדק את המערער וחוות דעתו מיום 16/6/14 עמדה בפני הוועדה. עוד עולה מהמסמכים שצורפו לערעור, כי הוועדה שבה והתכנסה ביום 5/11/14, וסיכמה את הדיון בעניינו של המערער בישיבתה ביום 17/12/14. הוועדה מימשה את כוונתה והפחיתה את הנכות בגין דום נשימה בשינה ובגין סכרת. למערער נקבעה, כאמור, נכות רפואית משוקללת בשיעור 51% מיום 1/11/14.
3.כאן המקום לציין, כי חרף החלטת בית הדין שניתנה במעמד הדיון ביום 7/5/15, לא המציא המשיב לתיק בית הדין את פרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 3/9/14. במקום זאת, צורפה להודעת המשיב מיום 31/5/15 החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 3/3/13. חרף מספר הזדמנויות שניתנו למשיב, גם לא הוגשו לתיק בית הדין חוות דעת היועץ הכירורג מיום 16/6/14 ופרוטוקול הוועדה מיום 5/11/14.
4.בנסיבות אלה, יינתן פסק הדין על יסוד החומר המונח בפני בית הדין, ובהתאם להסכמות המשיב בעל פה ובכתב.
טענות הצדדים
5.בכתב הערעור הועלו טענות בתחומים שונים (לרבות כריתת כיס מרה, מחלת כבד, כריתת טחורים), אולם בדיון חידד ב"כ המערער את הערעור והבהיר שהערעור מופנה כנגד העדר בדיקה על ידי מומחה ריאות; הנכות בגין מחלת הסכרת וליקוי של דום נשימה בשינה.
6.בתחום הסכרת ודום נשימה בשינה הסכים המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה. בנוגע למחלת ריאות ויתר טענות הערעור טען המשיב שהמערער לא הצביע על כל טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה, והערעור מופנה כנגד קביעות רפואיות.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
טענות בנוגע למחלת ריאות
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת