מ.ו. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.תביעת הגב' מ.ו. (להלן-התובעת) להכרה באירוע אשר לטענתה ארע במהלך עבודתה כתאונת עבודה, נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי(להלן-הנתבע) ובהתאם נדחתה תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה, מכאן ההליך אשר בפני.

טענות התובעת-

2.התובעת ילידת שנת 1979 עבדה במועדים הרלוונטים לתביעה כפראמדיקית במגן דוד אדום בסניף פתח תקווה.

3.ביום 24.3.14 בעת משמרת ערב הוצבה התובעת לעבוד עם מתנדב אחד בלבד, מר יהושע ליכטנשטט. במהלך המשמרת נקראו הם לבית חולה מבוגר במשקל יתר אשר היה צורך להרימו באלונקה. תוך כדי הרמת החולה לאלונקה הרגישה התובעת כאב חד באזור הצוואר אך אל הפסיקה את עבודתה באותו שלב. לאחר שהחולה פונה לבית חולים סיימה התובעת את משמרתה ומטלותיה במשמרת אך ציינה בפני מר ליכטנשטט כי היא סובלת מכאבי צוואר. למחרת ביום 25.3.14 שהתה בחופשה ונחה בבית התוך נטילת משככי כאבים. לאחר שהכאבים גברו פנתה ביום 26.3.14 לביה"ח השרון שם התלוננה על כאבי צוואר מזה יומיים.

4.גרסת התובעת בעדותה ובתצהירה עקבית היא ברורה ואמינה.בגרסתה מסבירה היא את השנוי בתאריכים על גבי הטפסים השונים . כעולה מעדותה התביעה לנתבע וכן טופס ב"ל 250 לא נרשם על ידה על כן אין לה שליטה על שנרשם. אולם, בהתאם לרשומות הרפואיות ואישור המעסיק בעניין המשמרת באותו שבוע, אין תאריך אחר מלבד יום 24.3.14 אליו ניתן לשייך את אירוע הפגיעה.

5.התובעת הסבירה מדוע לא התלוננה על האירוע בזמן אמת או בסמוך לאחר המשמרת והשיבה כי מדובר בתפקיד מציל חיים לכן לא חשבה על עצמה בזמן מכאובה וכן משרדי הנתבע אינם פעילים בשעה בה ארע האירוע לכן לא יכלה להודיע בזמן אמת.כמו כן גרסתה בפני חוקר הנתבע למרות כתב היד הבלתי ברור , מעלה כי גרסת התובעת זהה לגרסתה בתצהיר מטעמה ועדותה בפני בית הדין.

6.אשר לטענת הנתבע בדבר העדר תיעוד רפואי , התובעת חזרה והעידה כי ספרה לרופאים בקופ"ח ובבה"ח על נסיבות האירוע כפי שארע אולם אינה יודעת מדוע חלק מדבריה לא נרשמו על ידי הרופאים.עוד טענה התובעת כי אין משמעות לעובדה כי בחלק משהתרשומות אין תיעוד ספציפי לאירוע מאחר שמדובר בסיכום מחלה אשר הועתק מרשימה קודמת.

7.עד התובעת מר ליכטנשטט אשר נכח באירוע וזכר את שארע, תמך בגרסת התובעת ועדותו היתה עקבית אמינה. כמו כן היכרותו עם התובעת מתמצת אך ורק באותם משמרות בהן עבדו יחדיו. העד העיד בצורה ברורה כי התובעת התלוננה בפניו מיד אחרי האירוע על כאבים בצוואר.

טענות הנתבע-

8.לתובעת לא ארעה פגיעה בעבודתה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי(נוסח משולב), התשנ"ה-1995. התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה בדבר קרות אירוע תאונתי מוגדר ב"זמן" וב"מקום" ולא הוכח קיומו של אירוע חריג תוך כדי ועקב העבודה.