פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

בפנינו תביעת התובע להכרה במחלת הריאות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה.

רקע כללי וההליכים בתיק:

1. בין הצדדים התנהל הליך הוכחות לאחריו ובהתאם להסכמת הצדדים נקבעה התשתית העובדתית הבאה:

    

   1. התובע יליד שנת 1976.

   2. החל משנת 1976 ועד לשנת 2001, התובע עבד כחשמלאי רכב לפי הפירוט הבא:

      1. 1976-1982 – חשמלאי רכב שכיר במוסך "דרום גדרה בע"מ".

      2. 1982-1989 – חשמלאי רכב עצמאי ("חשמלית רכב אופיר בע"מ").

      3. 1989-2001 – חשמלאי רכב כאזרח עובד צה"ל.

   3. התובע עבד 5 ימים בשבוע, כ-10 שעות בממוצע ביום.

   4. במסגרת עבודתו, התובע ביצע עבודות חשמל בכלי רכב כגון משאיות, טרקטורים, כלים חקלאיים, כלים צבאיים ועוד.

   5. בתוך כך, התובע ביצע הלחמות חוטי חשמל באמצעות בדיל שמכיל עופרת, תוך שימוש בחומר פלאקס (FLUX) במשך כ-3 שעות בממוצע ביום.

   6. כמו כן התובע ביצע פעולות כגון פירוק ותיקון מצברים, ניקוי חלקים, תיקון מכלולים חשמליים, מערכות חשמל ועוד.

   7. עבודתו של התובע התבצעה במוסכים שבהם פעלו בסמוך מחלקות פחחות, מכונאות וצבע.

   8. כפועל יוצא של העבודה בחלל עבודה משותף עם המחלקות הנ"ל, התובע נחשף מדי יום עבודה לתוצרי העבודות שהתבצעו ע"י העובדים במחלקות אלו, לרבות דלקים (בנזין וסולר), שמנים, נוזל בלמים, צבעים, מדללי צבע, בדיל עופרת, בדיל RX, מנקה הלחמות HCFC, גז ארגון, חומרי ריתוך ועוד.

   9. עבודתו של התובע התבצעה במבנה סגור, ללא מערכות אוורור, למעט במקום עבודתו האחרון בו הייתה מערכת אוורור שעבדה באופן לא רציף. התובע השתמש באמצעי מיגון רק בשנים האחרונות.

   10. מצבו הרפואי כמתואר בתיעוד הרפואי.

        

2. ביום 11.7.24 מונה ד"ר מרק אלן לוי כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה). במסגרת ההחלטה התבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות:

    

   1. האם קיים קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלת הריאות (להלן – המחלה) ממנה הוא סובל?

      על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה של התובע השפיעו במידה זו או אחרת על הופעת המחלה או החמרתה, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה של התובע השפיעו על הופעת המחלה או החמרתה, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה של התובע לא השפיעו.

   2. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם ניתן לומר שהמחלה ממנה התובע סובל עקב העבודה נגרמה על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר ובלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן ללקות או החמרת המחלה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?

   3. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה של התובע השפעה משמעותית על הלקות או החמרת המחלה (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

   4. האם לאור החומר הרפואי התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע ולו על דרך של החמרה בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?

       

3. בתאריך 7.8.24 הוגשה חוות דעת המומחה (להלן – חוות הדעת) במסגרתה פרט המומחה את השכלתו וניסיונו המקצועי וציין כדלקמן:

    

   "1. על פי הרישום בתיק הרפואי של התובע הוא סובל ממחלה ריאתית חסימתית כרונית ומאסתמה או יותר נכון מתסמונת ACOS אשר מהווה מחלה שמשלבת אסתמה ו COPD, לפני הרישומים אבחנה זו בערך משנת 2019. הוא נולד ב 1954 כלומר היה בן כ בן 65.

   נפלה טעות ברישום פרק עובדות לגבי שנת לידה של התובע אשר אינה 1976 אלא ע״ס הרישום בתיקו הרפואי 1954.

   2. בתיק הרפואי נרשם ב 1998 כי התובע מעשן כ 2 סיגריות ליום, במקום אחר נרשם כי הוא עישן 4 סיגריות ליום במשך 20 שנה כלומר 5 שנות קופסה, לא מדובר בעישון כבד.

   התובע עבד למעשה מגיל 22 כחשמלאי רכב משנת 1976 עד 2001 כ-25 שנה לפחות, וזאת במשרה מלאה, אך נראה כי נפלה טעות נוספת, ברישום בפרק עובדות כי בתיק הרפואי התעסוקתי הוא המשיך בבדיקות פיקוח עקב חשיפות בעבודה גם בשנות 2020. החשיפות בעבודה מתוארות בפרק עובדות.

   נציין עוד שהוא נחשף לגזי פליטה של מנועים, מדללים, שמנים, נדיפי הלחמה.

   התובע היה במעקב במרפאה תעסוקתית של קופת החולים בגלל חשיפה לרעש, חשיפה לעופרת (מצברים, הלחמה) וחשיפה לכרום. ב 02/2020 במסגרת הבדיקות התקופתית עקב חשיפה לכרום, לאור הפרעה בתפקודי נשימה הוא הוצא מחשיפה על פי המלצה של רופא תעסוקתי, כך שניתן להבין כי עד 2020 לא היו בעיות נשימתית משמעותיות.

   חשיפות תעסוקתיות לעידי ריתוך, גזי פליטה של מנועים (בפרט דיזל) ידועים בספרות הן מאמרים והן ספרי לימוד כגורמים ל COPD כמו כן יש הרבה חומרים מגרים, סולבנטים, כרומטים (בצבע), עשן, אבק, אשר מגרים דרכי הנשימה להיווצרות של אסתמה ו COPD.

   הלחמה עקרונית אינה חושפת את העובד לאידים של מתכות אבל הפלקס שיש מכיל הרבה פעמים חומר בשם COLOPHONY אשר ידוע כגורם פוטנציאל לאסתמה.

   אין לנו הרבה פרטים מדוייקים לגבי חשיפות של התובע אלה קווים כלליים בלבד, יחד עם זאת עם טיב העבודה שלו, במוסך של רכבים מנועים, במקום ללא אוורור וללא אמצעי מגן אישי או ללא שימוש בהם, הוא בהחלט היה חשוף במשך כל השנים שבהן הוא עבד לגורמים מרובים שחלק מהם מוכרים כגורמים גם לאסתמה גם ל COPD והתובע חולה על פי הרישום במחלה אשר משלבת את שתי התופעות. נוסיף עוד כי אם העישון הינו מרחוק הסיבה העיקרית להיווצרות של COPD וזאת במיוחד אחרי 20-30 שנות קופסה, התובע לא עישן כבד כלל עד 5 שנות קופסה, לא ברור מתי בדיוק הפסיק, אך בטיב העבודה שלו הרבה אנשים מעשנים תוך כדי עבודה ובמקום העבודה, ובטח לפני 50 שנה כאשר לא הייתה מודעות, והתובע גם נחשף קרוב לוודאי לעישון משני.

   לאור העובדה כי עד שנת 2020 בבדיקות ברפואה תעסוקתית לא היו חששות על מחלת ריאה ניתן להבין כי הוא התחיל להיות חולה בסביבות גיל 66. בהעדר מחלות ריאה בהיסטוריה הרפואית של הנבדק, בהיעדר סיפור של עישון כבד גם אם כל עישון הינו מזיק ומהווה גורם סיכון למחלות, בנוכחות חומרים מגרים ומוכרים בעבודתו, ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% כי לעבודתו של התובע הייתה השפעה כל שהיא על מחלתו.

   3. התפתחות של COPD נעשה לאורך השנים עקב פגיעה הולכת וגודלת של רקמת הריאה, ולכן אפשר לראות בחשיפות חוזרות ונישנות בעבודה כמנגנון של מיקרוטראומה.

   4. המחקרים השונים מעריכים את החשיפות השונות בעבודה כאחראים להתפתחות של או של אסתמה COPD בשיעור שנע בין 19 ל- 33% וזאת לאחר ניטרול של עישון. כך שבמקרה כזה, עם מה שידוע לנו ניתן להעריך כי לעבודתו של התובע הייתה השפעה מעל 20% על מחלתו".

    

4. חוות הדעת הועברה לצדדים וביום 29.9.24 הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה. ביום 16.2.25 ולאחר הגשת תגובת התובע ניתנה החלטה במסגרתה הותרו חלק מהשאלות וניתנה הוראה לנתבע להגיש את מלוא המאמרים אליהם הפנה בבקשה. ביום 5.3.25 הגיש הנתבע העתק מהמאמרים ובאותו מועד הועברו למומחה שאלות ההבהרה הבאות (תשובות המומחה שהוגשו ביום 19.3.25 מפורטות להלן):

    

    

    

   שאלה:

   1. האם הבחנת בתיקו הרפואי של התובע בדו"ח תפקודי ריאות מלאים ו-CT או בהתייחסות אליהם?

       

      תשובה:

      אני מצרף מספר דפים עם תוצאות של בדיקות תפקודי נשימה. לא ראיתי תוצאות של CT חזה מלבד אזכור בביקור אצל רופא תעסוקתי ב- 19/01/2020 בו רשום כי ב CT חזה סימנים של ברונקקטזיות (הרחבה של סימפונות קטנות) אך זה לא בדיקה שיגרתית לאבחון של אסתמה א COPD.

       

      שאלה:

   2. ככל שכן, נא הפנה למסמכים כאמור והבהר מהם הממצאים שעל פיהם קבעת אבחנה של ACOS.

       

      תשובה:

      מצרף את הדפים מבית חולים קפלן שם הועלה האבחנה של ACOS, אני מאמין שבמרפאת ריאות של בית החולים הם מכירים את הנושא, כמובן שהסתמכתי עליהם אינני רופא ריאות.

       

      שאלה:

   3. ככל שלא, על סמך מה אתה קובע / מסכים עם אבחנה של ACOS?

       

      תשובה:

      על סמך אבחנה שהועלה ע"י מומחים בתחום.

       

      שאלה:

   4. האם אתה מסכים כי התובע סובל גם מהשמנת יתר ותסמונת דום נשימה בשינה ומטופל ב-CPAP?

       

       

       

      תשובה:

      אני מסכים כי בתיק נרשם כי הוא סובל מדו נשימה בשינה, הומלץ טיפול עם CPAP (לא ידוע לי אם השתמש או לא) לגבי עדף משקל ע״פ הרישומים בתיק הוא שוקל 80 ק"ג ל- 1.7 מטר גובה זה עושה BMI של 26.7 כלומר עודף משקל היות והנורמה בין 18-25, עם BMI בין 26-30 אתה מוגדר עם עודף משקל והשמנת יתר זה מעל 30 כך שהתובע אינו סובל מהשמנת יתר (על פי הגדרות) אלה רק עודף משקל וזאת גם במדידות אחרות בתיק עם BMI 28.

       

      שאלה:

   5. האם אתה מסכים כי חלק מקשיי הנשימה עלולים לנבוע מהשמנת היתר ותסמונת דום נשימה בשינה? נא נמק תשובתך.

       

      תשובה:

      תסמונת דום נשימה אינה בעיה של הריאות, הסיבוכים שלה הם כאב ראש, יתר ל״ד, מחלת לב, עייפות אבל לא קושי בנשימה. התובע אינו סובל מהשמנת יתר אלה מעודף משקל אשר יכול, לעיתים, לגרום לקושי בנשימה במאמצים.

       

      שאלה:

   6. האם אתה מסכים כי התובע סובל מיתר לחץ דם?

       

      תשובה:

      רשום באבחנות של התובע יתר ל״ד.

       

      שאלה:

   7. האם אתה מסכים כי התובע סבל מכאבים בחזה ובאקוקרדיוגרפיה נמצא יתר לחץ דם ריאתי?

       

      תשובה:

      נכון נמצא יתר ל״ד ריאתי באקו לב, אין קשר בין המחלה הנפוצה יתר ל״ד ויתר ל״ד ריאתי.

       

       

      שאלה:

   8. האם לאור תשובותיך תשתנה חוות דעתך לפיה ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי לתנאי העבודה של התובע הייתה השפעה כלשהי על מחלתו?

       

      תשובה:

      אין בשאלות ובתשובותיי עד כה כדי לשנות את המסקנות של חוות דעתי.

       

      שאלה:

   9. האם אתה מסכים שלא היה שינוי באופי החשיפות לפני ולאחר אבחנת מחלת הריאות?

       

      תשובה:

      אינני יודע אם השתנה משהו בעבודתו של התובע לאחר האבחנה, האבחנה של מחלת ריאות בשנת 2020.

       

      שאלה:

   10. האם נכון כי אין תיעוד רפואי המעיד על התקפים בחשיפה לסביבת העבודה / הרחקה מסביבת העבודה / החמרת המצב בעבודה?

        

       תשובה:

       נכון מאוד אין תיעוד על התקפי קוצר נשימה או הרחקה מסביבת העבודה.

        

       שאלה:

   11. ככל שהתשובה לשאלות הקודמות חיובית, כיצד קבעת כי לתנאי העבודה השפעה של מעל 20% על מחלתו של התובע?

        

       תשובה:

       לא קבעתי כי הוא סבל מהתקפי אסתמה, כתבתי כי הוא סובל ע"פ המומחים ממחלה שמשלבת COPD (מחלה חסימתית כרונית) עם אסתמה (מחלה חסימתית התקפית) וכתבתי כי לאור היעדר של גורמי סיכון אחרים משמעותיים (הוא עשן מעט עד 5 שנות חפיסה והפסיק שנים לפני) ולכן לאור החשיפות המתמשכות בעבודתו אשר ידועות כגורם סיכון למחלות ריאה (גם אסתמה גם COPD) אני מייחס לכך משקל מעל 20%.

       שאלה:

   12. הנך מופנה למאמרים המצ"ב לעניין מועד היווצרות אסתמה עקב תעסוקה. במקרה דנן מדובר על מחלה משולבת שהופיעה כשנה וחצי לפני הפרישה לגמלאות לאחר שנים מרובות של חשיפה. כיצד אתה מסביר את הופעת המחלה המשולבת רק כשנה וחצי לפני הפרישה לאחר שנים כה מרובות של חשיפה?

        

       תשובה:

       אין לי הסבר למה, אבל אין לי כל הסבר אחר, אין לי גורמי סיכון אחרים, אין לי רמות חשיפה, אולי זה היה נמוך מאוד ולכן ההשפעה הייתה איטית?

        

       שאלה:

   13. האם לאור תשובותיך לשאלות תסכים כי לא ניתן לקשור סיבתית בין החשיפות בעבודה למחלת הריאות של התובע בסבירות של מעל 50%?

        

       תשובה:

       דווקא לא ניתן להגיד בסבירות שמעל 50% שבחשיפה לחומרים מוכרים וידועים כגורמים פוטנציאלים לסוג מחלה מסויים, אין השפעה כלשהי, כאשר העובד הנחשף חולה במחלה המסויימת הספציפית.

        

       שאלה:

   14. האם לנוכח האמור לעיל תסכים כי ההשפעה של החשיפות בעבודה על הופעת מחלת הריאות אצל התובע נמוכה מ-20%?

        

       תשובה:

       כבר נשאלתי את השאלה מקודם, ולא הועלו גורמים אחרים כדי להסביר שינוי בקביעת ה 20%, לכן אינני רואה סיבה לשנות את קביעתי.

        

5. ביום 11.5.25 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר. התובע התנגד לבקשה וביום 16.6.25 ניתנה החלטה במסגרתה נדחתה בקשת הנתבע. במסגרת ההחלטה נקבע, בין היתר, כדלקמן:

    

   "1. לטענת הנתבע יש להורות על מינוי מומחה אחר ולחילופין נוסף, שכן, המומחה קבע בחוות דעתו שהתובע סובל מתסמונת ACOS למרות שהמומחה אינו מומחה ריאות ולא נמצאה בתיעוד הרפואי כל בדיקה לאבחון תסמונת זו; למקרא חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה עולה, כי המומחה מקובע בדעתו ואין כל משמעות לעובדות ולנתונים האישיים של התובע לרבות גורמי הסיכון; המומחה התחמק ממתן מענה לשאלות בדבר עיתוי הופעת הליקוי.

   .....

   4. לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, בבקשה ובתגובה, מצאתי לדחות את הבקשה ואפרט.

    

   1. תסמונת ACOS – ראשית יובהר, כי בתיעוד רפואי מיום 13.4.21 (נספח 1 לתגובה) צוין במפורש, כי "ידוע כסובל ממחלה ריאתית חסימתית כרונית, ככל הנראה ACOS".

      שנית, המומחה הפנה בתשובותיו לשאלות ההבהרה לתיעוד כאמור וציין, כי האבחנה של ACOS הועלתה בתיעוד מבית החולים קפלן וכי הוא מאמין שבמרפאת הריאות של בית החולים הם מכירים את הנושא וכי הוא הסתמך על האבחנה (תשובות ב' ו-ג'). בהקשר זה יובהר, כי המומחה הינו רופא תעסוקתי ועל כן הוא מסתמך על תיעוד רפואי לרבות על אבחנות של מומחים אחרים ובמקרה זה על מומחים בתחום הריאות.

      שלישית, בחוות דעתו הבהיר המומחה לגבי האבחנה וציין, כי "על פי הרישום בתיק הרפואי של התובע הוא סובל ממחלה ריאתית חסימתית כרונית ו מאסתמה או יותר נכון מתסמונת ACOS אשר מהווה מחלה שמשלבת אסתמה ו COPD...".

   2. התייחסות לגורמי סיכון של התובע – ראשית, המומחה התייחס לאמור באופן מפורש במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה (בתשובה ד' ציין המומחה, כי התובע סובל מדום נשימה בשינה וכי הוא סובל מעודף משקל ולא מהשמנת יתר ובתשובה ה' ציין המומחה, כי הסיבוכים של דום הנשימה הינם כאב ראש, יתר לחץ דם, מחלת לב ועייפות אולם לא גורמים לקושי בנשימה).

      שנית, פגיעה בעבודה יכולה להיות מוכרת גם כאשר מדובר בהחמרה של מצב קיים ולא כגרימה ובכל מקרה גם כאשר קיימים גורמי סיכון אחרים אין זה אומר בהכרח שהשפעת תנאי העבודה לא יכולה לעלות על 20%.

      שלישית, ההסבר של המומחה לעניין השפעת תנאי העבודה כאמור בסעיף 4 לחוות הדעת ברור ומנומק.

   3. התייחסות למאמרים הרפואיים ושאלת עיתוי הופעת הליקוי – המומחה ציין בתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי הוא לא קבע שהתובע סובל מהתקפי אסתמה אלא שהמומחים קבעו שהתובע סובל מ-COPD (מחלה חסימתית כרונית) עם אסתמה (מחלה חסימתית התקפית) ולאור היעדר גורמי סיכון משמעותיים אחרים והחשיפה המתמשכת בעבודה הידועה כגורם סיכון למחלות ריאות, הוא מייחס לכך משקל מעל 20% (תשובה יא').

      לעניין שאלת העיתוי ציין המומחה, כי "אין לי הסבר למה, אין לי כל הסבר אחר, אין לי גורמי סיכון אחרים, אין לי רמות חשיפה, אולי זה היה נמוך מאוד ולכן ההשפעה הייתה איטית?" (תשובה יב'). מעבר לכך שהמומחה מציע הסבר למועד הופעת הליקוי, הוא מתייחס לעניין גורמי הסיכון ועל כן נראה כי מסקנתו ברורה ומנומקת".

       

6. בתאריך 11.7.25 התובע הגיש סיכומים ובתאריך 11.8.25 הנתבע הגיש סיכומים.

    

   עיקר טענות הצדדים:

7. לטענת התובע: א. בחוות הדעת המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע וכי ישנה השפעה משמעותית של תנאי העבודה על מחלתו של התובע.

   ב. המומחה לא שינה עמדתו גם לאחר העברת שאלות הבהרה מטעם הנתבע.

   ג. המומחה ערך סקירה מקיפה ומלומדת של כלל החומרים אליהם נחשף התובע במסגרת עבודתו תוך שהוא מפרט את השפעתם על מחלת הריאות וסקר את נסיבותיו האישיות של התובע וגורמי הסיכון. על סמך האמור קבע המומחה כי יש קשר סיבתי בין חשיפת התובע לחומרים במסגרת עבודתו לבין מחלתו והשפעה משמעותית בין תנאי העבודה לבין מחלתו העולה על 20%.

   ד. התובע ענה על כל השאלות באופן שמניח את הדעת ונותן מענה מלא ומקיף.

   ה. יש להכיר במחלת הריאות בה חלה התובע כפגיעה בעבודה לפי הלכת המיקרוטראומה ולפי מחלת מקצוע.

    

8. לטענת הנתבע: א. הנתבע חוזר על בקשתו למינוי מומחה אחר.

   ב. המומחה קבע בחוות דעתו כי התובע סובל מתסמונת ACOS על אף שלא נמצאה בתיעוד הרפואי כל בדיקה לאבחון תסמונת זו.

   ג. למקרא תשובות המומחה לשאלות ההבהרה עולה, כי המומחה מקובע בדעתו.

   ד. המומחה התבקש להתייחס למאמרים רפואיים שצורפו לעיונו אולם הוא התחמק ממתן מענה לשאלת עיתוי הופעת הליקוי.

   ה. המומחה ציין כי הוא אינו מומחה בתחום הריאות וכי הוא אינו יכול לקבוע מהי האבחנה הרפואית של התובע באופן עצמאי והלכה למעשה האבחנות הרפואיות אותן קבע המומחה בחוות דעתו נסמכות על אבחנות הקיימות בתיקו הרפואי של התובע וזאת למרות שכלל לא נמצאו בדיקות לאבחון ליקויים אלו.

   דיון והכרעה:

9. לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה מטעם ביה"ד ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ושקלנו את טענות הצדדים כפי שהתבטאו במסמכים השונים שהגישו מטעמם, מצאנו לקבל את התביעה.

    

10. בעב"ל (ארצי) 43408-02-11 ניר אהרונוף נ' המוסד לביטוח לאומי (30.4.12) נפסק, כי:

     

    "כידוע - ... חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244 – 0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

    בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). עב"ל 579/06 צמח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 23.8.2007".

     

11. מעיון בחוות דעת המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה, כי המומחה נימק היטב את מסקנותיו המבוססות על החומר הרפואי של התובע שהועבר לעיונו.

     

    1. המומחה פרט בחוות דעתו את החומרים אליהם נחשף התובע בהתאם לתשתית העובדתית המוסכמת שהועברה לעיונו וציין באופן מפורש, כי "חשיפות תעסוקתיות לעידי ריתוך, גזי פליטה של מנועים (בפרט דיזל) ידועים בספרות הן מאמרים והן ספרי לימוד כגורמים ל COPD כמו כן יש הרבה חומרים מגרים, סולבנטים, כרומטים (בצבע), עשן, אבק, אשר מגרים דרכי הנשימה להיווצרות של אסתמה ו COPD. הלחמה עקרונית אינה חושפת את העובד לאידים של מתכות אבל הפלקס שיש מכיל הרבה פעמים חומר בשם COLOPHONY אשר ידוע כגורם פוטנציאל לאסתמה".

        

       לנוכח האמור "בהעדר מחלות ריאה בהיסטוריה הרפואית של הנבדק, בהיעדר סיפור של עישון כבד גם אם כל עישון הינו מזיק ומהווה גורם סיכון למחלות, בנוכחות חומרים מגרים ומוכרים בעבודתו, ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% כי לעבודתו של התובע הייתה השפעה כל שהיא על מחלתו".

       המומחה הוסיף, כי "התפתחות של COPD נעשה לאורך השנים עקב פגיעה הולכת וגודלת של רקמת הריאה, ולכן אפשר לראות בחשיפות חוזרות ונישנות בעבודה כמנגנון של מיקרוטראומה".

       לעניין מאזן ההשפעות ציין המומחה לאחר שסקר את היקפי העישון של התובע, כי "המחקרים השונים מעריכים את החשיפות השונות בעבודה כאחראים להתפתחות של או של אסתמה COPD בשיעור שנע בין 19 ל- 33% וזאת לאחר ניטרול של עישון. כך שבמקרה כזה, עם מה שידוע לנו ניתן להעריך כי לעבודתו של התובע הייתה השפעה מעל 20% על מחלתו".

        

    2. תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה חיזקו את מסקנות חוות דעתו. במסגרת זו התייחס המומחה בפירוט לשאלות בעניין גורמי סיכון נוספים ובכלל זאת עודף משקל, תסמונת דום נשימה בשינה ויתר לחץ דם וציין כי אין בתשובותיו כדי לשנות את מסקנות חוות דעתו.

        

    3. לא נעלמו מעינינו טענות הנתבע, אולם לא מצאנו, כי יש בהן כדי לשנות את מסקנתנו.

        

       1. לעניין טענת הנתבע לפיה המומחה קבע בחוות דעתו כי התובע סובל מתסמונת ACOS על אף שלא נמצאה בתיעוד הרפואי כל בדיקה לאבחון תסמונת זו, הרי שבתיעוד רפואי מיום 13.4.21 (נספח 1 לתגובה) צוין במפורש, כי "ידוע כסובל ממחלה ריאתית חסימתית כרונית, ככל הנראה ACOS".

          המומחה אמנם ציין, כי אינו מומחה בתחום הריאות, ברם אין בכך כדי לפגום בחוות דעתו. המומחה הפנה בתשובותיו לשאלות ההבהרה לתיעוד כאמור וציין, כי האבחנה של ACOS הועלתה בתיעוד מבית החולים קפלן וכי הוא מאמין שבמרפאת הריאות של בית החולים הם מכירים את הנושא וכי הוא הסתמך על האבחנה (תשובות ב' ו-ג'). בהקשר זה יובהר, כי המומחה הינו רופא תעסוקתי ועל כן הוא מסתמך על תיעוד רפואי לרבות על אבחנות של מומחים אחרים ובמקרה זה על מומחים בתחום הריאות.

          העובדה שאין אבחון בתיעוד הרפואי לא מאיינת את מסקנת המומחה (ייתכן שהיה תיעוד כאמור והוא אינו בנמצא, או שמדובר במסקנת מומחים בתחום הריאות מבית החולים על סמך ממצאים אחרים).

           

       2. לעניין הטענה לפיה המומחה התחמק ממתן מענה לשאלת עיתוי הופעת הליקוי יצוין, שהמומחה הבהיר, כי "אין לי הסבר למה, אין לי כל הסבר אחר, אין לי גורמי סיכון אחרים, אין לי רמות חשיפה, אולי זה היה נמוך מאוד ולכן ההשפעה הייתה איטית?" (תשובה יב'). מעבר לכך שהמומחה מציע הסבר למועד הופעת הליקוי (השפעה איטית), הוא מתייחס לעניין גורמי הסיכון ועל כן נראה כי מסקנתו ברורה ומנומקת.

           

12. לעניין התביעה להכרה בליקוי כמחלת מקצוע יובהר, כי בהתאם לפסיקה על התובע להוכיח את תנאי הפריט אליו הוא מפנה (עבל (ארצי) 62348-09-19‏ רבקה מזרחי - המוסד לביטוח לאומי‏, 18.3.20). דא עקא, התובע לא הפנה לפריט כלשהו וממילא לא הוכיח את התשתית העובדתית לכך. לאור זאת, לא מצאנו שהתובע הוכיח את תביעתו בעניין קיומה של מחלת מקצוע ועל כן דין התביעה בעניין זה להידחות.

     

13. לבית הדין ככלל אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בעניין שבפניו. המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו תוך מתן הסברים מפורטים, מנומקים ומניחים את הדעת.

     

14. בנסיבות אלו מצאנו לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם ביה"ד.

     

    סוף דבר:

15. התביעה מתקבלת.

     

16. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

     

     

     

     

     

    זכות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין אצל הצד המבקש לעשות כן.

     

    ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ו, (27 אוקטובר 2025), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    מר גד גפני נציג ציבור עובדים		אלעד שביון, שופט - אב"ד		מר איל רחלי נציג ציבור מעסיקים