ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
49062-05-14
14/12/2014
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
- נגד - |
התובעת:
א.א.ס.
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד אתי צור-אסרף
|
פסק דין |
1.ענינו של פסק דין תביעה שהגישה הגב' א.א.ס. (להלן: "התובעת") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), בעקבות החלטת פקיד תביעות מפברואר 2014, המודיע על הפסקת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה כנפרדת החל מאותו מועד.
2.עד שנדרש לטענות התובעת, נקדים ונביא את העובדות אשר יהווה את המסגרת לדיון בתביעה; והעובדות הן כדלקמן.
3. בחודש יולי 2009 הגישה התובעת תביעה להבטחת הכנסה, כנפרדת. על פי כתב התביעה, התובעת ילידת 1981, היא אם לחמישה, הצעיר שביניהם יליד פברואר 2009. בתביעה נטען כי בן הזוג של התובעת עזב אותה והיא חיה בגפה עם ילדיה. בהצהרה המצורפת לתביעה להבטחת הכנסה כנפרדת, ציינה התובעת כי היא מקבלת מזונות מבית הדין השרעי. על טענת הנפרדות חזרה התובעת בהצהרות נוספות, האחת מחודש דצמבר 2011; והשניה מחודש ינואר 2012.
4.בינואר 2013 ילדה התובעת במזל טוב בן מבן הזוג. יצוין כי התובעת לא מסרה דיווח על השינוי במצב המשפחתי, לנתבע. משנודע לנתבע השינוי בתא המשפחתי, ניתנה ההחלטה נשוא התביעה.
5.בתמצית טוענת התובעת, כי היא זכאית להבטחת הכנסה כנפרדת. כך בדיון שבפנינו טענה התובעת כי היא חיה בנפרד מבן הזוג, מזה שנתיים ומצבה הכלכלי הוא בבכי רע.
6.לדעת הנתבע דין התביעה להידחות, מנימוקיו של פקיד התביעות.
7.מתוך העדויות שבפנינו עולה כי התובעת מתגוררת בדירת המגורים אשר שימשה אותם בעת נישואיה לבן הזוג, טרם הפרידה הנטענת. מאותה עדות עולה עוד, כי התובעת נעזרת מתמיכת בני המשפחה של בן הזוג, באפשרויות הדלות שעומדות בפניהם (ראה: עדות התובעת עמ' 4 לפרוטוקול מיום 10.12.2014, שורות 11-12).
8.העובדה כי לבני הזוג בן במשותף יליד ינואר 2013, מלמדת כי הקשר האישי שבין הזוג נמשך, גם לאחר המועד בו נפרדו השניים כביכול, בהתאם להצהרות התובעת בתביעה להבטחת הכנסה כנפרדת מיולי 2009 ובהצהרות הנפרדות מדצמבר 2011 וינואר 2012.