ב"ל 4739-06-13.15 אורה נדב נ' המוסד לביטוח לאומי

1. השאלות בהן עלינו להכריע במסגרת תיק זה, כפי שנקבע בישיבת בית הדין מיום 7.4.14 , הינן האם כטענת המוסד חלה התיישנות על תביעת התובעת לגבי עצם קיומו של חוב בגין תשלום דמי אבטלה בתקופה שבין החודשים 9/07-6/08.

כמו כן וככל שלא חלה התיישנות יש לבחון האם כדין נוצר החוב, בהתייחס לאיזו תקופה ומה גובהו ? והאם כדין פעלה הועדה לביטול חובות עת הפחיתה את החוב בשיעור של 60%.

2. ב- 25.11.14 התקיים בפנינו דיון, והצדדים טענו בנוגע התיישנות התביעה וניהול ההליך.

סוגיית ההתיישנות-

טיעוני התובעת-

3. התובעת אמנם ידעה על קיומו של החוב אך פנתה לנתבע מספר פעמים ונערכו התכתבויות בין הצדדים. המוסד השיב לפניות התובעת רק כעבור מספר חודשים. לטענתה, משיכת הזמן עד למתן תגובה והצורך לחכות שוב ושוב לתגובה היא הסיבה לסחבת בהליך זה.

4. עוד הוסיפה וטענה כי ככל שסברה כי היא עושה משהו לא תקין, לא היתה עושה זאת, ואין בכוונתה לקבל דבר מה בניגוד לזכאותה. לדידה, הכל החל עת עבדה במשרה מלאה וכאשר עברה למשרה חלקית , נאמר לה על ידי הפקידה כי היא זכאית לקבל דמי אבטלה בגין ההפרש בשעות. הפקידה הבהירה כי עלייה להתייצב מידי חודש ולדווח על מספר ימי העבודה באותו חודש. התובעת הייתה זכאית לקצבה בגין ההפרש בין משרה מלאה למשרה חלקית. בנוסף טענה כי עבדה במספר מקומות, אולם בכל אחד מהמקומות עבדה מעט שעות.

5. עוד טענה כי לא תבעה תחילה מאחר ואינה בקיאה בתחום המשפט . החלטתה להגיש תביעה התגבשה רק כאשר מנהל מחלקת אבטלה התקשר אליה באופן אישי והציע לה לתבוע. התובעת סברה כי חלופת המכתבים בינה לבין הנתבע תביא את הצדדים להבנה והסכם ללא צורך בהתערבות בית משפט אך הדבר לא צלח.

טיעוני הנתבע-

6. התובעת הגישה תביעתה לבית הדין בחודש 6/13.

7. התובעת ידעה על החוב בגין תשלום דמי אבטלה עוד בשנת 2010 ובוודאות בחודש ינואר 2011, עת פנתה לוועדה לביטול חובות , אשר תחילה לא ביטלה או הפחיתה את החוב, ולאחר מכן הפחיתה את החוב בשיעור של 50%. על התובעת היה להגיש תביעתה לבית הדין מיד עם היוודע דבר החוב וללא כל קשר עם פנייתה לוועדה לביטול חובות.