פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

  לפנינו תביעת התובע, מר פלוני להכרה באירוע מיום 5.2.2024 כפגיעה בעבודה, זאת נוכח דחיית הנתבע את תביעתו. להלן התשתית העובדתית כעולה מחומר הראיות

1. התובע, מר פלוני, יליד 1992, עובד מזה כעשור במשטרת ישראל, כראש משרד תנועה בתחנת הראל- מבשרת ציון, כסייר שטח ואכיפת עבירות תנועה.

2. לטענתו ביום 5.2.2024, במהלך עיסוק ועקב דרישת תפקידו, לאחר שהחל את שגרת יומו בתחנת מוצאו, גילה כי שכח צרור מפתחות תפקודי לעיסוקו, בביתו. משכך נסע ברכב מבצעי לביתו להביא צרור מפתחות זה. בהגיעו אל ביתו, נכנס לשטח החניה, שבחצר ביתו ובחזקתו לכאורה, ובעודו יוצא מרכב המעסיק, מעד ואיבד את שיווי משקלו ונחבל בראשו, גבו וקרסולו מימין.

3. משכך התובע הגיש ביום 20.5.2024 תביעה להכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה. ר' נספח א' לכתב ההגנה.

4. ביום 9.6.2024 נקרא התובע להמשך תשאול בפני חוקר הנתבע ולאחר מכן ביום 23.7.2024 נדחתה תביעתו, כמצוטט:

   "על פי האמור בסעיף 80 (1) לחוק הביטוח הלאומי, תאונה שאירעה תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו של מבוטח מעונו לעבודה או מן העבודה למעונו- תיחשב כתאונה בעבודה. עפ"י פרטי התביעה והנתונים שבידנו, התאונה בתאריך 05/02/2024 אירעה לאחר שהתסיימה דרכך מהעבודה למעונך, ונמצאת כבר בתחום ביתך הפרטי. לפיכך, לא ניתן לראות בתאונה זו כתאונה בעבודה. ..". ר' נספח לכתב התביעה.

5. ביום 29.10.2024 התובע הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת פקיד התביעות ובקשתו נדחתה.

6. משכך התובע הגיש את התביעה דנן.

7. ביום 10.6.2025 ניתנה החלטה לפיה: "התיק יועבר להוכחות בשאלה, האם כדין דחה הנתבע את תביעת התובע להכיר באירוע הנטען מיום 5.2.24 כתאונת עבודה".

8. ביום 5.2.2026 התקיים דיון הוכחות במהלכו נשמעה עדות התובע.

   תמצית טענות הצדדים

9. לטענת התובע הפגיעה שאירעה לו ביום 5.2.2024 הייתה תאונת עבודה. לטענתו, הוא נסע ברכב מבצעי לביתו כדי להביא צרור מפתחות תפקודיים ששכח, שהיו חיוניים להמשך עיסוקו באותו יום. לטענת התובע המבחן הרלוונטי הוא מהותי-תפקודי, כלומר האם הפעולה נעשתה תוך כדי ועקב עבודתו ודרישותיה, ולא מבחן רכושי-טריטוריאלי של מקום הפגיעה.

10. לטענתו מדובר בנסיעה מבצעית טהורה אל יעד מבצעי תפקודי, למרות שהיעד היה חצר ביתו הפרטי. התובע מפנה לעב"ל 34730-03-22 שוב נ' המל"ל מיום 20.10.2022, שבו הוכרו נסיבות דומות כפגיעה בעבודה. לטענתו המוסד לביטוח לאומי שגה בכך שראה בפגיעה נסיעה פרטית המסיימת יום עבודה, ולא נסיעת ביניים מתחייבת בתפקיד.

11. התובע טוען כי כניסתו לחצר ביתו והחניית הרכב נעשו ברכב שלא היה רכבו השגרתי, אלא ברכב משטרתי מבצעי מוגבה מסוג טויוטה ויגו המיועד לשימוש בשטח. לטענתו, הנפילה אירעה כתוצאה מסיכוני השימוש ברכב ומגורמים נסיבתיים חיצוניים בשל הרכב המוגבה והחופזה, ולא מסיכוני הדרך הטמונים בשטח מעונו.

12. התובע מפנה בסיכומיו לחוזר המל"ל 99/2019, המרחיב את הפרשנות לגורם חיצוני, וטוען כי הגורמים החיצוניים במקרה זה עולים בתרומתם מתנאים אדיופטיים פנימיים. הוא מדגים זאת בציטוט מהחוזר לגבי מבוטח שיצא לריצה בפארק וסובב את ברך ימין, כאשר משטח הריצה נחשב לגורם חיצוני.

13. מנגד, לטענת הנתבע לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, וגם לא תאונה בדרך לעבודה כמשמעותה בסעיף 80(1) לחוק.

14. לטענת הנתבע האירוע התרחש בתחום מעונו הפרטי של התובע ולא כחלק מהעבודה, וכי האירוע אירע לאחר שהסתיימה דרכו מהעבודה למעונו.

15. עוד לטענת הנתבע, די בכניסה לחצר הבית והחניית הרכב כדי להעיד שהתובע סיים את דרכו והגיע למעון חפצו. הנתבע מוסיף כי טענת התובע לגבי צרור מפתחות תפקודיים נסתרה בעדותו, וכי נסיעה הביתה להביא מפתחות ששכח אינה נסיעה מבצעית. הנתבע טוען כי כפר בן נון, מקום מגורי התובע, אינו כלול בגזרת העבודה של התובע.

16. עוד לטענת הנתבע, ירידה שגרתית מרכב איננה בבחינת מכשול או סיכון דרך, וכי לא הובאה ראיה שמדרגת רכב הטויוטה ויגו גבוהה ממדרגת אוטובוס. לטענת הנתבע, האירוע אינו אירוע תאונתי, אלא "אירוע אדיופטי" כלומר שנבע מסיבה הטמונה בעובד עצמו. הנתבע מדגיש כי לתאונה צריך להיות גורם או מחולל חיצוני וכי נפילה או מעידה של עובד על רקע סיבה הטמונה בעובד עצמו, מבלי שהיה כל מכשול בדרכו או גורם פנימי הקשור לעבודתו שבגינו נפל – לא תוכר כפגיעה בעבודה.

17. עוד לטענת הנתבע, ירידה שגרתית מרכב איננה בבחינת מכשול או סיכון דרך, וכי ירידה רגילה במדרגות אינה יכולה להוות אירוע תאונתי. הנתבע מפנה לעב"ל 6017-07-21 יצחק עובדיה נ' המוסד לביטוח לאומי, בו נדחתה תביעת מורה נהיגה שעיקם את רגלו בעת ירידה שגרתית מרכב.

    התשתית המשפטית

18. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר את המונח "תאונת עבודה" כך:

    "תאונת עבודה - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמיו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלוח ידו ועקב עיסוקו במשלוח יד."

19. סעיף 80(1) לחוק קובע כי:

    "80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

    אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;".

20. משמעות הסעיף הינה הרחבת הגדרת המונח "תאונת עבודה" גם למקרים בהם זו אירעה בזמן היותו של המבוטח בדרך לעבודה ממעונו ועקב נסיעתו/הליכתו זו. הפסיקה פירשה חריג זה ככולל רק את סיכוני הדרך המצויים ברשות הרבים, להבדיל מרשות היחיד. "הרעיון העומד ביסוד הגבלה זו הוא שבמרחב הפרטי על המבוטח מוטלת החובה לנטרל סיכונים אפשריים" )עב"ל (ארצי) 35789-10-21המוסד לביטוח לאומי - ארפאעיה, (מיום 17.4.22).

21. כך למשל נקבע בעב"ל 11280-05-17 מחמוד – המוסד לביטוח לאומי (28.12.2017) כי:

    "ביטוח נפגעי עבודה למי שמצוי בדרכו לעבודה ממעונו, חלה רק ביחס לסיכוני הדרך שמתקיימים מרגע היציאה מ"המעון". לכן, תאונה שארעה לאדם בשטח המעון אפילו כבר החל את דרכו לעבודה (למשל, יצא מחדרו ושם פעמיו לדלת היציאה מהמעון כדי לצאת לעבודה) ואפילו אינה פרי סיכונים שלמבוטח שליטה ישירה עליהם (למשל, קריסת הדירה מעל) – אינה תאונה בעבודה, בהיותה תאונה שהתרחשה בתוך המעון."

22. בהלכה הפסוקה, נקבע כי חצר בית פרטי היא רכוש הפרט ולכן תאונה שאירעה בתחומה לא יכולה להיחשב כתאונת עבודה" שם, בחלקתו הפרטית, בין אם שביל, חצר, גינה או מדרגות, חולש העובד על מצב הדברים. שם הוא אדון לעצמו וגורמי הסיכון אינם נכפים עליו מכוח תנאי עבודתו. שם הוא בן-חורין להתמודד עם הסיכונים כראות עיניו ולנקוט באמצעים לסילוקם "(דיון (עבודה ארצי)0-66/נג גלולה - המוסד לביטוח לאומי, כו(1) 134 .(1993) זו גם קביעת דעת הרוב בפסק הדין שניתן בעב"ל (עבודה ארצי) 19/99המוסד לביטוח לאומי - רונן, לז(2002) 721 (2002) (להלן: עניין רונן).

23. לאחרונה, שב בית הדין הארצי על הקביעה כי אין להכיר בתאונות שמתרחשות בתחום מעונו של המבוטח, לרבות בחצר ביתו המגודרת, גם אם הוא כבר היה ב'דרכו' לעבודה זאת בהתאם למבחן השליטה בסיכונים בעב"ל (ארצי) 38781-12-22 מזוז - המוסד לביטוח לאומי (16.05.2023):

    "הרחבת המונח "תאונת עבודה" והחלתו על סיכוני הדרך "חלה באורח עקרוני על נסיבות שבהן ארעה התאונה במקום שכבר חדל להיות רשות היחיד שלו" (בג"ץ 4197/97 ויסמן נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (15.6.1998)). הטעם לכך הוא כי "כל עוד נמצא המבוטח בתחום בו הוא אדון לעצמו, בו הוא חולש על מצב הדברים בסביבתו, לרבות על הסיכונים הגלומים בה, ולו בלבד יש את השליטה המלאה באמצעים הנדרשים לסילוק הסיכונים הללו – יש לראותו כמי שנמצא ברשות היחיד שלו, הלא היא 'מעונו'" (עניין רונן).

24. בהתאם לפסיקה, בבואנו לבחון האם יש להכיר בתאונה שארעה למבוטח בדרכו לעבודתו כ"תאונת עבודה", אנו נדרשים: "למבחן כפול בו תנאי אחד הוא התכלית - הדרך לעבודה, והתנאי השני נוגע למקום האירוע, היינו יציאת הנפגע ממתחם השליטה בפועל במעונו" (עניין רונן פס' 3 לפסק הדין של הנשיא ס' אדלר).

25. בעב"ל 35789-10-21המוסד לביטוח לאומי - ארפעאיה(17.4.2022) עמד בית הדין הארצי על התפתחות הפסיקה בקביעת תחום המעון לפי מבחן השליטה על סיכוני הדרך. בין היתר, אוזכר פסק הדין שניתן בעב"ל 1515/04המוסד לביטוח לאומי – עטיה (6.6.2007) (להלן: ענין עטיה)  שם נדחתה תביעה של מבוטחת שהתגוררה בבית פרטי שסביבו חצר פרטית המתוחמת בגדר ובשער יציאה. בסמוך לשער מחוץ לגדר נמצאות המדרגות בהן נפלה המבוטחת בדרכה לעבודה. באותו ענין נקבע כי מדובר במדרגות פרטיות המשמשות את משפחת המבוטחת ואורחיה בלבד ומהוות חלק מחצר הבית, כך שהתאונה ארעה ברשות הפרט של המבוטחת, במתחם בו החובה לנטרול סיכונים נוטלת עליה ועל כן, אין לראות בתאונה כתאונת עבודה לפי סעיף 80(1) לחוק. עתירה לבג"צ במסגרתה נטען כי יש לשנות את ההלכה בענין עטיה נדחתה (בג"צ 7054/07עטיה – המוסד לביטוח לאומי(7.1.2008)). עוד אוזכר עב"ל 43918-12-19 גנון – המוסד לביטוח לאומי(13.10.2020).

26. סעיף 83 לחוק קובע את חזקת הסיבתיות באופן לפיו:

    "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

27. כמו כן, סעיף 150 לחוק מגדיר תאונה כ"אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד". הגדרה זו כוללת לפיכך ארבעה מרכיבים: אירוע פתאומי; שמעורב בו גורם חיצוני; שהוביל לחבלה פיסית; וכאשר כתוצאה מחבלה זו, תוך דרישה לקשר סיבתי, אבד כושר התפקוד (על פי הכללים והמבחנים לאובדן כושר התפקוד המוגדרים בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א -1981; לתנאי זה ומשמעותו כחלק מהגדרתה של "תאונה").

28. אכן אין הגדרה מדויקת למונח "גורם חיצוני", אך מהפסיקה עולה כי בסיטואציה בה נגרמה למבוטח תקלה פתאומית שניתן היה לראותה בעין, אשר גרמה באופן ישיר וברור לנזק פיזיולוגי - יש להכיר באירוע בכללותו כתאונה, וזאת מבלי לדקדק בשאלה מהו הגורם החיצוני המדויק (ובשל כך צוינו מספר גורמים שחברו יחדיו ויכולים להיחשב כגורם חיצוני כנדרש. ר' עב"ל (ארצי) 60596-10-10 אבוטבול – המוסד לביטוח לאומי, (9.6.2013).

29. עוד ראוי להפנות לדברי ההסבר להצעת החוק במסגרתה התווספה ההגדרה של תאונה לצורך ביטוח נפגעי התאונות, ובהם הוסברה ההגדרה במילים הבאות - "מאחר שמטרת החוק לשלם דמי תאונה רק למבוטח שאירעה לו תאונה, להבדיל ממחלה, מוצע להדגיש שהמדובר רק בתאונה שנגרמה כתוצאה מגורם חיצוני המביא לחבלה פיסית, ולא להשאיר עניין זה לכללים ומבחנים שייקבעו בתקנות" (ר' הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 34), התשל"ט - 1979, ה"ח 1387 תשל"ט בעמ' 100 (12.2.79)).

30. עיון בפסק הדין אליו הפנה הנתבע בסיכומיו, עב"ל 6017-07-21 יצחק עובדיה נ' המל"ל ( מיום 14.8.2022) מפנה לפסיקות רבות ומסכם את הסוגיה בנדון:

    " ... במילים אחרות, בהעדר ראשית ראיה לכך שלפנינו סיכון שהמבוטח לא היה עומד בפניו לולא העבודה, וכאשר מסתמן מדרך התרחשות הדברים שהכאב אותו חש המבוטח החל בזמן העבודה באופן אקראי וללא קשר לתנועה או אירוע שהתרחש במהלכה, אין הצדקה להכליל את אותו אירוע תחת מטריית ביטוח נפגעי העבודה. הדברים קשורים אם כך גם לרכיב של "עקב" העבודה, ולחזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק שאינה חלה על "תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין" (להרחבה ראו בעניין קוצ'רו), כאשר במקרים בהם קיים ספק ניתן למנות מומחה רפואי. עם זאת נדגיש כי אין לפרש את האמור בסעיף זה כיוצר תנאי חדש כלשהו לצורך הוכחת אירוע תאונתי בפרט או תאונת עבודה בכלל, וכל שיש בו הוא גיבוש רציונל אחיד מפסקי הדין המנחים שתוארו לעיל. ודאי כך כאשר לוקחים בחשבון כי תאונת עבודה אינה רק "אירוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות בנקודת זמן ברורה וגורר עצמו תוצאה מיידית ונראית לעין", אלא גם מיקרוטראומה ו"אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה" (בג"צ עובדיה כרם), וכי את המונח "תאונה" יש לפרש באופן מרחיב על מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה (שם).... לטעמנו, וכנובע מהדברים לעיל, ירידה שגרתית במדרגות "שבלוניות" לא תיחשב כשלעצמה כאירוע תאונתי גם אם במהלכה החל המבוטח לחוש בכאב כזה או אחר (בין כאב גב ובין כאב בברך או באיבר אחר בגוף). נדרש לצורך כך "דבר מה נוסף" שיהווה "ראשית ראיה" לקשר בין הכאב לעבודה, וילמד כי העובדה שהכאב החל בזמן העבודה אינה אקראית גרידא. "דבר מה נוסף" כאמור יכול להוות - כפי שתואר בפסיקה - החלקה (כפי שלמעשה אירע בעניין קגנוביץ), מעידה, גובה או מבנה לא שגרתי של מדרגה (כפי שהיה בעניין כץ), תנועה לא טובה, זווית לא נכונה, מכשול וכיו"ב. למעשה גם המערער עצמו לא טען כי די בירידה שגרתית במדרגות "שבלוניות" כדי להכיר באירוע תאונתי, ובהתאם טען ל"סיבוב הברך". צודק המערער כי ככל שאכן מוכח היה אירוע תאונתי שגרם ל"סיבוב הברך" תוך כדי הירידה במדרגות - מצב הדברים היה שונה, ועם זאת לא שוכנענו כי הוכח בנסיבות המקרה "סיבוב ברך" כאמור וממילא גם לא הוכח אירוע תאונתי שגרם לכך (שהרי ייתכן גם ש"סיבוב ברך" יהא אדיופטי)"..

     להלן הכרעתינו

31. בנסיבות המקרה שלפנינו, שוכנענו כי התאונה ארעה בחצר ביתו הפרטית של התובע, אולם הנפילה היתה ברכב של התובע ומשכך שוכנענו כי מדובר בתאונת עבודה, שעה שהתובע חזר לביתו לצרכי העבודה הואיל ושכח מפתחות הנדרשות לו לצרכי עבודתו.

32. עיון בתצהיר התובע מעלה כי הצהיר בכל הנוגע לתאונה כי:

    "2. בתאריך 5.2.2024 במהלך עיסוקי ועקב דרישת תפקידי, לאחר שהחלתי את שגרת יומי בתחנת מוצאי, גיליתי כי שכחתי צרור מפתחות תפקודי לצורך עיסוקי, בביתי. ומכך, בהיתר ואף כצורך מתחייב, נסעתי ברכב מבצעי לביתי להביא צרור מפתחות זה- שהתחייבו לצורך המשך עיסוקי בו ביום. 3. בהגיעי אל ביתי, נכנסתי אל שטח חנייה- אשר בחצר ביתי ובחזקתי לכאורה, ובעודי יוצא מרכב מעסיקי, מעדתי ואיבדתי את שיווי משקלי ונחבלתי בראשי, גבי וקרסולי מימין.... 7. אבקש לציין ולחדד כי , עצם כניסתי לחצר ביתי לכאורה בה החנתי את הרכב, לא היה בה כדי להשלים את הנסיעה המבצעית ובתפקידי וארעה כתוצאה מסיכוני השימוש ברכב לבדו. 8. ועוד אבקש לציין ולהצהיר כי, כניסתי לחניית הרכב בחצר הבית החיצונית, נעשתה בשל סוגו המיוחד של הרכב ושמירתו עליו- רכב שלא היה רכבי הקבוע... ובמועד הפגיעה דנן הגעתי ברכב מבצעי מוגבה לשימוש בשטח על המשתמע מכך..."

33. אכן במסגרת חקירתו הנגדית של התובע התייחס לכך שהחניה משמשת גם את דיירי המקום אולם הבהיר כי החניה נעשתה כדי לקחת את המפתחות הנדרשות לו לעבודתו אותם שכח בביתו:

    " ... עכשיו החניה שבה החנית את הרכב שנסעת איתו. היא בחצר הבית שלך, נכון? בחצר הבית שלי, כן. זאת למעשה חניה פרטית במקום שאתה גר בו. שאני משכיר, כן. כן,אבל שמה אתה גר, זה הבית שלך. נכון. אוקיי. וזה משמש רק אותך, אותך, את אשתך, החניה הזאת, זה חניה שצמודה לבית, התמונה ש... דובר:2 נכון? משמש אותנו, עוד הפעם, זה לא בית פרטי, זה משק, מקום גדול יחסית. אז הוא משמש את דיירי המקום. דובר 3:אבל דיירי המקום בתמונה שצירפנו? אולי תראי לו את זה? כי יש פה משהו לא מספיק ברור.... דובר:2 עוד הפעם, גם לחנות מאחורה, מקדימה, אבל זה בדרך כלל מקום שאנחנו חונים כי הוא לא מוציא. דובר:4 אבל אדם שנכנס ורוצה לחנות שם, הוא לא יכול לחנות שם. גם יכול. גם יכול לחנות שם? דובר:3 אפשר? אני יכולה לבוא ולחנות שם? דובר:2 לא, את לא יכולה כמובן. זה מה שאני שואלת. לא, לא. רק מי שגר שם יכול לחנות שם, זה הכוונה…. דובר:3 אוקיי, אז זה היה משיקול הדעת שלך. לחנות בחניה הפרטית שלך את האוטו כשהגעת הביתה. דובר:2 מה זה משיקול דעתי? זה היה בצורך המבצעי לקחת את צרור המפתחות, שם חניתי את הרכב כדי להיות במקום הכי קרוב כדי להגיע לבית... ר' עמ' 3-4 לעדות התובע.

34. עיון בחקירת חוקר הנתבע את נציג המעסיק, מר שמעון מאיר, קצין אג"מ של תחנת מבשרת ציון ואחראי על עבודת התובע מעלה כי התייחס למנגנון התאונה של התובע בהתאם לגרסת התובע שנמסרה לו בזמן אמת:

    "ש: האם לפלוני מוצמד רכב משטרתי? ת: לא, כן מוצמד לו קטנוע כתקן תפקיד איתו הוא חוזר לבית. ... יממה לאחר האירוע הוא דיווח לי שיש לו כאבים,... הוא סיפר לי שהוא לא ראה לנכון לדווח, הוא ירד מהרכב והסתובבה לו הקרסול ואז מעד ...לאחר שהתגברו לו הכאבים הוא התקשר לעדכן אותי יום למחרת... ש: מה הוא סיפר לך על שקרה לו? ת: אני אקריא לך מהטופס תחקיר ואביא לך את זה. לדבריו במהלך משמרת בוקר במשמרת שטח הוא ירד לכיוון כפר בן נון להביא את המפתחות שלו עם הצ'יפ לנייד ובמהלך הירידה מויגו התעקם לו הקרסול ואז נפל אחורה על הגב. ש: לשם מה הוא נסע לכפר בן נון? ת: כמו שהוא הודיע הוא אמר ששכח את הצ'יפ והמפתחות שלו למשרד...ש.....מה פלוני סיפר לך בדיוק? ת: הוא ירד מרכב מעד לאחר עיקום קרסול וכתוצאה מכך נפל לאחור לניידת והגב התחתון שלו פגע במדרגת הרכב. לויגו יש מדרגה בולטת... ש: האם זו פעם ראשונה שפלוני נהג על הויגו? ת: לא". ר' נספח 1 לתיק המוצגים של הנתבע. " ההדגשה לא במקור א.ר.ב.

35. גם עיון בחקירת התובע בפני חוקר הנתבע מעלה כי התייחס לאירוע התאונתי כמצוטט:

    "ש: הגשת תביעה לפגיעה בעבודה לביטוח לאומי. ספר לי בבקשה מה קרה לך ומתי? ת: בתאריך 5.2.2024 במהלך העבודה שלי במשמרת בוקר, עבדתי עם שמעון יפרח הקצין שלי הלכנו לעשות סיור ... לאב שכול שאיבד את הבן שלו ב07.10.2023 בשורש. ובמהלך אותו סיור שטח הבחנתי שהצרור המפתחות המבצעי שלי שיש בו מפתח לניידת, למשרד, לאזיקים שלי הבחנתי ששכחתי אותו בבית ועידכנתי את הקצין שלי שמעון ובגלל האופי עבודה והצורך במפתחות הוא אישר לי להביא את המפתחות מהבית ... התמקמתי לכיוון ביתי שם אני מתגורר בכפר בן נון ושוב פעם בהיותי בזמן משמרת ועבודה. הלכתי להביא את המפתחות מדובר בניידת טויוטה ויגו שהיא ניידת גבוהה, בד"כ אני משתמש בניידת טויוטה נמוכה ובגלל שהיינו בסיור שטח באותו היום היינו צריכים לנסוע בהרים לקחנו את הניידת הזו. החנתי את הניידת מחוץ לבית כאשר ירדתי עיקמתי את הקרסול, הורדתי את רגל שמאל ואז שהורדתי את רגל ימין התעקם לי קרסול רגל ימין וכתוצאה מכך נפלתי אחורה על המשקוף או המדרגה של הניידת על איזור גב תחתון וקיבלתי מכה קלה ממשקוף הניידת בראש. התעשתי על עצמי לקחתי את המפתחות מהבית וחזרתי חזרה ....באותי יום הכאבים היו מאוד מינוירים לא ראיתי צורך לעדכן על המקרה... ויום למחרת בבוקר כבר הגעתי למצב שאני לא מצליח לתפקד ולזוז ברמה שלא הצלחתי לקחת את הילד לגן.... ש: האם השתמתש בעבר ברכב הזה? ת: כן. כשהרכב שלי נמצא במוסך אני ...ולוקח רכב אחר... ש: תתאר לי את מנגנון הפגיעה? ת: עצרתי את הרכב סמוך לביתי, הורדתי את רגל שמאל לאחר מכן הורדתי את רגל ימין ותוך כדי ירידה התעקמה לי קרסול ימין איבדתי שיווי משקל ונפלתי אחורה..." ר' נספח לתיק המוצגים של הנתבע.

36. גם עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי הבהיר כי עיקם את הקרסול בשלב שירד מהרכב שלא היה הרכב הקבוע שלו והיה רכב מוגבה שיש בו מדרגה גבוהה:

    דובר 3: זהו, תודה. עכשיו, זו לא הפעם הראשונה שאתה נוהג ברכב הזה,נכון? בטויוטה ויגו, זו לא הפעם הראשונה, אוקיי. ולא נפלת או אף אחד לא דחף אותך כמובן,לא היה שם אף אחד,נכון?

    לא הייתה נפילה ופגיעה באירוע. אף אחד לא דחף אותי, זה מה שאת שואלת. כן,האם נפלת?

    דובר 4: אתה יכול לתאר אם אני, בדיוק מה קרה? עזבי את זה עוד הפעם. דובר 2: אז חניתי את הרכב, מדובר ברכב מוגבה, גבוה, ברגע שחניתי אותו ירדתי מהאוטו. הקמתי (צ"ל עיקמתי א.ר.ב) את הקרסול וברכב המוגבה יש מין מדרכה כזאת, מין הגבההכזאת. מהעיקום נפלתי כלפי החור, קיבלתי מכה במשקוף ...בגב האחורי מהמדרכה. ..." ר' עמ' 4-5 לעדות התובע.

37. מחומר הראיות עולה כי התאונה ארעה בתוך הרכב עליו נהג התובע, בשלב הירידה של התובע מהרכב ולא היתה קשורה לסיכוני הדרך של החצר שבה הרכב חנה, שאכן היתה חצר פרטית של התובע.

38. שעה ששוכנענו כי התאונה ארעה בתוך הרכב של התובע והנפילה לא היתה בחצרי התובע אלא ברכבו, ושעה שהסיבה שחנה היתה לצרכי העבודה כדי לקחת את מפתחות העסק אותם שכח ונדרש הוא להם להמשך עבודתו שוכנענו כי אכן מדובר ב"תאונה בדרך לעבודה".

39. מחומק הראיות עולה כי כי מדובר היה ברכב גדול ומוגבה שיש לו מדרגה מוגבהת, שהתובע בדרך כלל לא נסע עליו וכי בעת ירידת התובע במדרגות אלו עיקם את הקרסול. ומשכך שוכנענו כי מדובר בפגיעה שנגרמה בשל גורם חיצוני שגרם לחבלה בגינה עיקם התובע את הקרסול ונפל. שוכנענו כי העובדה כי מדובר היה ברכב שהתובע בדרך כלל לא נסע עליו ושעה שמדובר ברכב גדול עם מדרגה מוגבהת, מתקיים הדרישה של דבר מה הנוסף הנדרש בפסיקה כדי להכיר במקרה זה כתאונת עבודה.

40. משכך שוכנענו כי יש לקבל את התביעה.

     

    סוף דבר

41. משכך שוכנענו כי התובע הרים את הנטל הנדרש לצורך מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי.

42. התשתית העובדתית שתועבר למומחה הינה:

    1. התובע, מר פלוני, יליד 1992, עובד מזה כעשור במשטרת ישראל, כראש משרד תנועה בתחנת הראל- מבשרת ציון, כסייר שטח ואכיפת עבירות תנועה.

    2. ביום 5.2.2024, במהלך עיסוק ועקב דרישת תפקידו, לאחר שהחל את שגרת יומו בתחנת מוצאו, גילה כי שכח צרור מפתחות תפקודי לעיסוקו, בביתו. משכך נסע ברכב מבצעי לביתו להביא צרור מפתחות זה. בהגיעו אל ביתו, נכנס לשטח החניה, שבחצר ביתו ובחזקתו לכאורה, ובעודו יוצא מרכב המעסיק, מעד ואיבד את שיווי משקלו ונחבל בראשו, גבו וקרסולו מימין.

    3. מצבו הרפואי בהתאם למסמכים הרפואיים.

43. סוגיית ההוצאות תוכרע לאחר קבלת חוות הדעת.

44. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

     

ניתנה היום, א' אב תשפ"ו, (15 יולי 2026), בהעדר הצדדים ותשלח אליהם.