עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
45333-02-14
26/03/2015
|
בפני השופטת:
אופירה דגן-טוכמכר
|
- נגד - |
תובע:
גיל צרפתי עו"ד י. אברהם
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מ. ירושלמי
|
פסק דין |
האם אירעה לתובע "תאונת עבודה" שכתוצאה ממנה הוא לקה במחלת הרפס אנצפליטיס ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.
עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן
התובע, יליד 1963, בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים, מילא במשך שנים רבות תפקידים בכירים בחברות שונות.
בין השנים 2006-2010 התובע כיהן כסמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת "על בד" (חברה ציבורית הנסחרת בבורסה).
בשנת 2010, על רקע חילופי המנכ"ל בחברת "על בד" התובע פוטר מעבודתו ולאחר תקופה בה קיבל דמי אבטלה, הוא החל לעבוד כיועץ עצמאי לחברות (שירותי הייעוץ ניתנו באמצעות חברה בבעלותו, בשם תבל-ים שירותים (1988) בע"מ(להלן: "תבל - ים")).
ביום 1/11/11 נחתם הסכם למתן שירותים בין התובע (באמצעות תבל - ים) לבין חברת שמן מרוקאי ישראל בע"מ. מדובר בחברה פרטית העוסקת בייצור ושיווק של מוצרי טיפוח.
בעת ההתקשרות עם התובע התמקדה "שמן מרוקאי" בשיווק מוצרי טיפוח שיער, אותם שיווקה בארץ ובעולם וכן שיווקה בארה"ב מוצרי טיפוח גוף אשר יוצרו במפעל בצרפת.
לטענת התובע, אשר לא נסתרה, ההתקשרות איתו נועדה על מנת לפתח את קו מוצרי הגוף של "שמן מרוקאי", להגדיל את מספר המוצרים ולשווק אותם גם מחוץ לארצות הברית.
על רקע האמור, בסוף חודש דצמבר 2011 , כחודשיים לאחר תחילת עבודתו ב"שמן מרוקאי", נקבעה לתובע פגישת עסקים במפעל בצרפת. לפגישה הוזמנו גם מנכ"ל "שמן מרוקאי" וכן מקבילו של התובע בארצות הברית אשר באותה עת כבר ניהל את שיווק בשוק האמריקאי את מוצרי הגוף שיוצרו במפעל בצרפת. כך ביום 29/12/11 הוזמנו עבור התובע כרטיסי טיסה לשהות בת יומיים בצרפת.
ביום 8/1/12 התובע טס לצרפת יחד עם מנכ"ל "שמן מרוקאי". כבר במהלך הטיסה התובע החל לחוש ברע, ומצבו הלך והחמיר תוך כדי הביקור בצרפת. עם חזרתו ארצה, ביום 11/1/12 הופנה התובע לבית חולים בלינסון, שם אושפז למשך 20 יום ואובחן כסובל מהרפס אנצפיליטיס.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת