כ' נ' המוסד לביטוח לאומי

זהו פס"ד בערעור שהגיש המערער כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 4/7/16 (להלן: הוועדה), אשר ישבה בעקבות פס"ד של בית הדין הארצי מיום 14/2/16.

הרקע לערעור:

א.המערער נ פגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, ביום 18/8/10.

ב.התאונה אירעה כאשר המערער נהג ברכבו ועצר לפני רמזור אדום, ורכב שהגיע מאחור פגע ברכבו, העיף אותו קדימה והוא התנגש ברכב שהיה לפניו. המערער סבל מצליפת שוט ומחבלה בצוואר.

ג.עניינו של המערער עבר בוועדות שונות והוגשו מספר ערעורים, ואף ניתנו מספר פסקי דין. אתייחס לאחרונים שבהם.

ד.ביום 10/9/15 ניתן פס"ד על ידי סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט אייל אברהמי אשר קבע (ב"ל 53557-01-15 ), כי הוועדה אשר ישבה בעקבות פס"ד קודם (של כב' הרשם טארק חסנין), מילאה את האמור בפסה"ד במלואו, כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה וכי אין מקום להתערבות של בית הדין . על פס"ד זה הוגש בר"ע לבית הדין הארצי, וביום 14/2/16 ניתן פס"ד הקובע כי: "2. בהחלטה מיום 24/2/16 צויין כי לכאורה עולה מהחלטת הוועדה כי היא לא התייחסה לאפשרות שהעלה ד"ר פרידמן בחוות דעתו לפיה סיבה אפשרית לפגיעה בשמיעה ועקב כך טיניטוס היא 'חשיפה לעוצמת רעש גבוה בזמן התאונה אשר פוגע בתאי השערה באוזן הפנימית. בדיקת השמיעה של מר כ' מתאימה לחבלת רעש' (ההדגשה שלי – ר.ר.). לפי הנטען על ידי המבקש, אפשרות זו מוצאת ביטוי באסמכתא המצורפת לבקשה, ונמסרה לוועדה (נספח ד'1) לכאורה ככל שאמנם מדובר בחבלת רעש, אין בסימטריות של הפגיעה כדי לשלול אפשרות של הכרה בקשר סיבתי, ומכל מקום נדרשת הבהרה והתייחסות של הוועדה לאפשרות כנטען. משכך, הוצע לצדדים להגיע להסכמה לפיה עניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתשלים את הנמקתה בנוגע לאפשרות כמוצע על ידי המומחה מטעם המבקש. הוועדה תנמק את התייחסותה כדבעי , כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה. ... 5. אשר על כן ניתן בזה תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים לפיה יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים. הוועדה תשוב ותיתן דעתה לעניינם המפורטים בסעיף 2 דלעיל" (להלן: פסה"ד בארצי).

ה.הוועדה נשואת ערעור זה, ישבה, כאמור, על פי פסה"ד של בית הדין הארצי, ובפרק סיכום ומסקנות כתבה כי: "הוועדה עיינה בפסק הדין מיום 13/4/16 ובמסמכים הרפואיים שבתיק ובחוו"ד ד"ר פטר פרידמן מתאריך 10/6/17. הוועדה אינה חולקת על ד"ר פרידמן בכל תיאוריו את המנגנונים התיאורטיים האפשריים לפגיעה וסטיבולרית וכוכלארית הגורמת לטנטון. בכדי שייוצר טנטון צריכה להיות פגיעה באוזן הפנימית בתאי השמיעה באיבר ע"ש קורט. העובדה שהמבחן הקלורי היה תקין מעידה שלא הייתה פגיעה בחלק הוסטיבולרי של האוזן הפנימית. בדיקת השמיעה שכפי שכתבה הוועדה פוענחה כשמיעה בתחום הנורמה עם ליקוי קל מסוג תחושתי עצבי בחדרים הגבוהים עם SRT 15 דציבל עם דיסקרימינציה של 100% בגובה 50 DR ושקע קטן ב-4000 הרץ סימטרי לחלוטין בשתי האוזניים. כל אלה מעידים על כך שהשינויים המינימאליים הללו אינם נובעים ממנגנון חבלתי שכן לא יעלה על הדעת שבחבלה תהיה פגיעה זהה בתאים המקרוסקופיים האלה באותם תאים ובאותה מידה בשתי האוזניים הפנימיות בעת ובעונה אחת. ד"ר פרידמן מייחס תלונותיו לתאונה בהיעדר סיבה אחרת, כלומר: בגדר השלילה. לדעת הוועדה ניד בשינוי תנוחה אינו מעיד כלל על פגיעה בחלק הוסטיבולרי (שיווי משקל) כאשר המשקל הקלורי מדגים זאת. הוועדה מבקשת להדגיש שבדיקת ה-EMG שבוצעה בבית חולים הדסה בתאריך 20/12/10 קבעה שהמבחן הקלורי היה תקין. לסיכום: הממצאים האובייקטיבים אינם תומכים במנגנון חבלתי לתלונויו בתחום א.א.ג. כפי שהוסבר לעיל. הוועדה משאירה על כנה את החלטתה מ-30/11/14."

עיקר טענות ב"כ המערער:

א.הוועדה לא קיימה את הוראות פסה"ד של הארצי. בית הדין הארצי הורה לוועדה להשלים את הנמקתה בנוגע "לאפשרות שהעלה ד"ר פרידמן בחוות דעתו, לפיה סיבה אפשרית לפגיעה בשמיעה ועקב כך טיניטוס היא 'חשיפה לעוצמת רעש גבוה בזמן התאונה אשר פוגע בתאי השערה באוזן הפנימית. בדיקת השמיעה של מר כ' מתאימה לחבלת רעש' ... לכאורה ככל שאמנם מדובר בחבלת רעש, אין בסימטריות של הפגיעה כדי לשלול אפשרות של הכרה בקשר סיבתי, ומכל מקום נדרשת הבהרה והתייחסות של הוועדה לאפשרות כנטען".

ב.מצד אחד כותבת הוועדה כי אינה חולקת על ד"ר פרידמן בכל תיאוריו את המנגנונים התיאורטיים האפשריים לפגיעה הגורמת לטנטון – תיאורים שעל פי פסק הדין של בית הדין הארצי כוללים גם אפשרות לסימטריות הפגיעה שאינה שוללת קשר סיבתי ולכן על הוועדה להתייחס אליהם, ומצד שני חוזרת על מה שכתבה גם בדיונים קודמים לפיהם קיום הסימטריה בשתי האוזניים בפגיעה בשתי האוזניים שוללת את הקשר הסיבתי. ע"פ הנטען הוועדה סותרת את עצמה: אם היא מסכימה עם ד"ר פרידמן בתיאור כל המנגנונים האפשריים לגרימת טנטון (מנגנונים הכוללים מנגנון הנותן הסבר לסימטריות הפגיעה שאינו שולל את האפשרות של ההכרה בקשר הסיבתי) – כיצד יכולה הוועדה לומר כי סימטריות הפגיעה שוללת את הקשר הסיבתי? אין בפרוטוקול הוועדה כל הסבר לסתירה זו. לאור זאת מבקש ב"כ המערער כי עניינו של המערער יועבר לוועדה, ובנסיבות העניין - בהרכב אחר.

4.עיקר טענות ב"כ המשיב:

א.בית הדין הארצי אמר כי לכאורה, ככל שאמנם מדובר בחבלת רעש, אין בסימטריות של הפגיעה כדי לשלול אפשרות של הכרה בקשר סיבתי. בית הדין הארצי היה זהיר וקבע רק "לכאורה" מכיוון שמדובר בעניין רפואי, כשהמילה האחרונה בעניין זה היא בסמכותה הבלעדית של הוועדה.

ב.מדובר בקביעה רפואית מובהקת וברורה, וגם אדם מן היישוב מבין את קביעת הוועדה, שלא ייתכן קביעה סימטרית בשתי האוזניים מחשיפה לאירוע אחד של חשיפה לרעש מחבלה. המערער לא המציא שום מסמך רפואי שיכול לסתור קביעת הוועדה וגם המומחה מטעמו לא סותר קביעת הוועדה.

ג.היקף ההנמקה הוא נגזרת של נסיבות המקרה, ובמקרה הספציפי הזה העובדות ידועות, מדובר בחשיפה לחבלה חד פעמית, ולא מעבר לכך. הוועדה קבעה את אשר קבעה על בסיס הידע המקצועי שלה ואין לפקפק במקצועיות שלה. מכל מקום - אין כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה וקביעתה מנומקת ונהירה גם למי שאינו רופא. לכן – אין מקום בהתערבות נוספת של בית הדין.

5.דיון: