ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
44404-01-14
01/06/2016
|
בפני השופט הבכיר:
ד"ר יצחק לובוצקי
|
- נגד - |
תובע:
נ.ש. עו"ד אמיר שניידשר
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מירב ירושלמי
|
פסק דין |
התובע, משמש כמנהל עבודה בחברת "XXX בע"מ", חברה לעבודות בניין ועפר בבעלות אביו. התובע טוען, כי ביום 16.8.12 עם סיום יום עבודה ובעת שהסיע פועל מהשטחים אל עבר מחסום צה"ל המצוי בפאתי העיר קריית ספר, פגע רכב ברכבו, בתאונת חזית באחור, מה שגרם לו לזעזוע קשה וחבלה בגב (להלן: "האירוע") (סע' 2 לתצהיר התובע, נ/2, ר' גם עדות התובע- עמ' 6 ש' 5-8). הנתבע דחה את תביעתו של התובע להכרה בפגיעה בגבו כ"תאונת עבודה" מהטעם כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי.
לפיכך הוגשה התביעה הנוכחית.
לאחר שבחנתי את העדויות והראיות שהוצגו לפני, אני קובע כי התובע לא עמד בנטל הרובץ על כתפיו להוכיח "אירוע תאונתי" בעבודה. להלן נימוקיי:
א.בבית הדין העיד התובע כי אביו בא לאסוף אותו מיד לאחר האירוע (עמ' 6 ש' 11, ר' גם נ/2). חרף האמור, האב לא הובא לעדות.
גם הנהג הפוגע לא הובא לעדות מטעם התובע, למרות שהתובע אישר כי קיבל את פרטי הנהג הפוגע (נ/2, עמ' 6 ש' 16-20).
בטופס התביעה (נ/1) ציין התובע כי היה גם עד לאירוע אדם בשם "סמי עלאן". עם זאת, בהודעה לחוקר (נ/2) מסר התובע כי: "... רק אני והפועל הערבי תושב השטחים הייתי ברכב בזמן התאונה". כשנשאל לגבי "סמי עלאן" השיב: "סמי עלאן קבלן לעבודות עפר ... והוא עבר שם כאשר קרתה התאונה, וירד לראות מה קרה ובא אלי לראות הכול בסדר איתי, ואחר כך לקחתי ממנו את הפרטים ורשמתי אותו כעד, כי אמרו לי שצריך לרשום עד בטופס, אבל הוא לא היה ברכב שלי בזמן התאונה". (ר' גם עמ' 7 ש' 20-27).
גם הפועל שלטענת התובע היה אתו ברכב בעת התאונה, לא זומן לעדות.
ב.בטופס התביעה (נ/1) טען התובע כי הפסיק לעבוד ביום 23.8.12.
בהודעה לחוקר (נ/2) ציין התובע, כי לאחר התאונה לא עבד כלל למשך כחצי שנה (עמ' 2 ש' 7).
במסגרת התצהיר ציין התובע כי לאחר התאונה נח בביתו למשך מספר ימים שלאחריהם ניסה לשוב לעבודה, אך נוכח הכאבים שהלכו וגברו, פנה לטיפול רפואי, או אז אובחן כסובל מפגיעה בגב. התובע לא ציין כי נעדר מעבודתו לתקופה של כחצי שנה (סע' 3-4 לתצהיר התובע).
ג.בהודעה לחוקר (נ/2) ציין התובע כי בסמוך לתאונה, הגיעה משטרה למקום וכי לאחר כשבוע אף הוא הגיש תלונה במשטרה (עמ'2 ש'13-16). התובע פנה לראשונה למשטרה ודיווח על תאונת דרכים רק ביום 28.10.12 (נ/5).
בבית הדין העיד התובע: "לא זכור לי שהייתה שם משטרה במקום. וכשבית הדין שואל אותי מדוע אמרתי לחוקר שהייתה משטרה במקום (סומן נ/2), אני משיב: אז כנראה שכן הייתה משטרה אז" (עמ' 6 ש' 12-14).
ד.עפ"י הרישומים שהוצגו, התובע פנה לראשונה לטיפול רפואי רק ביום 26.8.12 (נ/4) שם נרשם: "לפני שבוע עבר לדבריו (היה מעורב) ת.ד ומאז כאבים גוברים...". לא נרשם כי התאונה אירעה במסגרת העבודה או בדרך אליה או ממנה.
ביום 29.8.12 קיימת פניה נוספת לטיפול רפואי, שם נרשם: "שבועיים כאבי גב מותני עובד בעבודות עפר בפיתוח בריא בד"כ" אין כל אזכור לתאונת דרכים/תאונה בעבודה.
ה.התובע מאשר, כי סבל מכאבי גב עוד קודם לתאונה הנדונה, לרבות תאונה קודמת בינואר 2012 (נ/6). התובע באופן תמוה העיד בביה"ד, כי אינו זוכר פרטים אודות התאונה הנ"ל (עמ' 7 ש' 15-19).
ו. מטעם התובע העיד מר סמי עליין. בניגוד לתצהיר, העד אישר כי למעשה אינו זוכר את מועד האירוע הנטען (עמ' 8 ש' 9-11). כאמור, העד לא היה עד לאירוע עצמו ורק העיד כי: "ביום האירוע, אני עברתי מקריית ספר לכיוון מודיעין וראיתי את האוטו של התובע בצד עומד זיהיתי שזה האוטו שלו, עצרתי בצד וניגשתי אליו הוא היה באוטו עם עוד פועל. שאלתי אותו אם הוא צריך עזרה והוא אמר לי שהוא לא צריך עזרה ואבא שלו בדרך. ... לא הייתה שם משטרה. .. לא זוכר לגבי כלום לגבי הרכב השני המעורב, וגם לא התעניינתי. הוא אמר לי שהכול בסדר ואז נסעתי. ..." (עמ' 8 ש' 14-19).