פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

 לפנינו תביעה להכרה בפגימה בגב כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

תמצית העובדות וההליכים בבית הדין 

1. התובע הגיש תביעה להכיר בליקוי בגב ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה, בטענה כי הליקוי נגרם עקב תנאי עבודתו לאורך השנים, על דרך המיקרוטראומה.

    

2. ביום 8.9.2024 התקיים דיון הוכחות בתיק. בהחלטה מיום 23.2.2025 נקבע כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה ביחס לפעולות של קבלת וסידור סחורה וניפוק חלקי עבודה, ואילו ביחס לפעולות נהיגה במלגזה נקבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

    

3. בהתאם להחלטה האמורה, מונה ד"ר יבגני שויחטמן, מומחה לכירורגיה אורתופדית (להלן – המומחה), כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין, על מנת לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע לתנאי עבודתו, על יסוד העובדות הבאות:

    

   1. התובע יליד שנת 1971, עובד ברכבת ישראל משנת 2005 ועד היום במשרה מלאה, חמישה ימים שבוע, כ- 8.5 שעות ביום.

   2. בין השנים 2005-2015 עבד התובע כפקח רכבת נוסעים. משנת 2015 ועד היום עובד התובע כמחסנאי ומלגזן במחסן קטרים ותחנת דלק.

   3. במסגרת עבודתו כמחסנאי התובע נדרש לבצע, בין היתר, את הפעולות הבאות:

      1. קבלת וסידור סחורה – התובע נדרש לקבל סחורה אשר מגיעה פעמיים-שלוש בשבוע ולסדר את הסחורה במחסן, תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב. מדובר בסחורה בסוגי משקלים משתנים שבין 1-40 ק"ג, אותה נדרש התובע לסדר באופן ידני במדפים במחסן ובמכולות. התובע משנע את הסחורה עד לפתח המחסן או המכולות באמצעות המלגזה, ולאחר מכן מסדר את הסחורה במדפים באופן ידני. כאשר התובע נדרש לסדר סחורה כבדה הוא נעזר בעובד נוסף.

      2. ניפוק סחורה וחלקי עבודה לעובדים – שגרת העבודה כוללת ניפוק חלקי עבודה, כגון מסננים, סמרטוטים, תרסיסים ואטמים וכיוצ"ב, לעובדים באופן יום יומי ושעתי. ניפוק הסחורה מתבצע ממדפים ומגירות מגובה רצפה ועד לגובה של כ- 3 מטרים, וכרוך אף הוא בביצוע פעולות של כיפוף ויישור הגב.

      3. התובע מבצע את פעולות קבלת וסידור הסחורה והנפקת חלקי העבודה לעובדים במשך כ- 4-5 שעות ביום.

      4. מצבו הרפואי של התובע כעולה מתיקו הרפואי.

          

4. ביום 23.3.2025 הוגשה חוות דעתו של המומחה, בה השיב לשאלות בית הדין כך:

    

   "תשובה א'

   הליקויים של התובע :היצרות קלה - בינונית תעלת השדרה ורצסים ובלטי דיסק בעמוד השדרה מותני בגובה S1- L5 L4- L5.

   תשובת ב-1 (א)

   תנועות חוזרת של כיפוף ויישור בגב ידוע כגורם סיכון להתפתחות היצרות תעלה ובלטי דיסק.

   במאמר על ביומכניקה של עמוד השדרה חורקים מצאו שקיים סיכון גבוה להתפתחות בלט דיסק בעקבות תנועות חוזרות לכיפוף ויישור בעמוד השדרה.

   "Herniation (posterior and posterior - lateral regions of the annulus) occurred with relatively modest joint compression but with highly repetitive flexion extension/ moments"

   ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי התנועות כיפוף ויישור בעמוד השדרה גרמו באופן פוטנציאלי לליקויים היצרות תעלת שדרה ורצסים ובלטי דיסק.

   תשובת ב-2

   מדובר בגבר יחסית צעיר (בן 54) שבמשך שנים מבצע תנועות כיפוף ויישור בגבו לעתים עם משקלים כבדים .בנאמר לעיל התנועות חוזרות ונשנות לכיפוף ויישור בגב עלולים לגרום לבלטי דיסק ושינוים ניווניים באחוזים גבוהים.

   לאור זאת ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, כתנועות כיפוף ויישור בגב אכן גרמו לליקויים בגבו של התובע.

   תשובה ג'

   אכן ניתן לומר ,כהליקויים נגרמו על דרך של פגיעות זעירות שהתנועות כיפוף ויישור גרמו, כך שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלטי חדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמו לליקויים בגבו של התובע.

   תשובה ד-1

   ישנם סיבות רבות להתפתחות היצרות תעלה ורצסים ובלטי דיסק בעמוד השדרה מותני כגון: גיל נעל 50, נטיעה גנית, עודף משקל, עישון, חבלות ושברים בעמוד השדרה בעבר, עוותים מולדים, שינויים ניווניים במפרקים אחרים, סכרת ומחלות ראומטיות.  

   במקרה של התובע ,פרט לגלו ועישון לא נמצאו גורמי סיכון נוספים.

   תשובה ד-2

   למרות שפעלו גורמים נוספים ,ניתן לקבוע שלתנועות כיפוף ויישור בגבו של התובע השפעה משמעותית על גרימת הליקוים."

    

5. לבקשת הנתבע, ביום 6.7.2025 הופנו למומחה שאלות ההבהרה הבאות, תוך הפניה לספרות רפואית:

    

   1. האם תסכים כי לאור העובדות שהונחו בפניך על ידי בית הדין הנכבד, בין השנים 2005-2015 עבד התובע כפקח, ורק משנת 2015 ואילך עבד כמחסנאי ומלגזן, כך שעד 2015 התובע לא עבד בתנאי עבודה העלולים לגרום לתחלואה שדרתית. אם לא, אנא הסבר.

   2. האם תסכים כי כבר בגיל 32, קרי טרם שנת 2004, טרם התחלת עבודתו ברכבת, סבל התובע מכאבי גב תחתון חוזרים ואף נשלח בעקבות תלונות אלא לצילום ומיפוי (ראה רישום ביקור רפואי מיום 19.01.04 אצל ד"ר דניאל דוד, רישום ביקור רפואי מיום 15.01.04 אצל ד"ר לובימוב ורישום ביקור רפואי מיום 10.03.05 אצל ד"ר אליס)?

   3. האם תסכים כי לפי התיעוד הרפואי מיום 19.01.04 סבל התובע מכאבי גב תחתון במסגרת שירותו הסדיר בצבא, קרי 10 שנים טרם הביקור?

   4. האם תסכים כי בביקור רפואי מיום 17.03.05 טען התובע כי החל לסבול מכאבי גב שלדבריו לא החלו קודם, וזאת למרות האמור לעיל?

   5. האם תסכים כי גם בשנת 2011 (ראה ביקור רפואי מיום 08.11.11 ומיום 14.11.11), וזאת עדיין בתקופת עבודתו כפקח (ולא כמחסנאי) סבל התובע מכאבי גב ואף נזקק לחופשת מחלה וטיפול בשל כך?

   6. האם תסכים כי לאור ביקור רפואי מיום 07.07.20, בלטי הדיסק בגבו התחתון של התובע הודגמו כבר בשנת 2020, כ-5 שנים לאחר שהחל לעבוד כמחסנאי ומלגזן?

   7. האם תסכים כי בחלוף שנתיים, קרי בשנת 2022 וזאת למרות שהמשיך באותה עבודה כמחסנאי ומלגזן, לא חלה החמרה במצבו של התובע, הן לאור הבדיקות הגופניות והן לאור ממצאי ה- CT האמורים?

   8. הנך מופנה למחקריה של מישל באטי הר"מ. האם תסכים כי תחלואה דיסקלית הינה בראש ובראשונה גנטית ומבוססת על מחקרי תאומים זהים שהראו תורשתיות של 74% באשר לתחלואה דיסקלית?

   9. האם תסכים כי לפי מחקריה של הנ"ל גורם העבודה הפיסית הוא כ-7% מהמקרים, הגיל הוא כ-16% מהמקרים ואילו קשר משפחתי מהווה גורם בשיעור של כ-77%? כמו כן האם תסכים כי בקרב תאומים זהים הגיעו החוקרים למסקנות דומות המורות על שך שההשפעה הגנטית אחראית לכ-74% מהשינויים בעמ"ש המתני ולכ- 64% מהשינויים החמורים בעמ"ש המתני?

      ...

   10. האם תסכים כי לפי בודן ושות' ישנם ממצאים שכיחים באסימפטומים החל מגיל צעיר ואילו בגילו של התובע ב- 50% ומעלה?

       ...

   11. האם תסכים כי לפי הר"מ ניתן לראות בקרב הגילאים הרלוונטיים לתובע תחלואה דיסקלית טבעית אצל 80% מהאוכלוסייה?

       ...

   12. הנך מופנה למאמר הנ"ל אשר דן בגרימת כאבי גב בפעילות תעסוקתית הכוללת הרמות.

       ...

       האם תסכים כי המאמר מבוסס על סקירת ספרות מקיפה הכוללת הערכה ביקורתית של המאמרים שנסקרו ואשר שללו תרומה דומיננטית של הרמות כגורם ואף הצביעו על כך כי ברוב המקרים נגרם כאב בעת הרמה אשר אין לו השלכות עתידיות ואינו גורם לנזק קבוע כולל. כמו כן האם תסכים כי בנוסף נמצא כי 5% מהמאמרים מורים שהרמה קבועה מונעת כאבי גב?

   13. הנך מופנה למאמר:

       ...

       האם תסכים כי המחברים של המאמר הצביעו על השכיחות הגבוהה של כאבי גב באוכלסייה עד כדי הארעות של כ-84% במהלך החיים ובמקביל הדגימו כי אף עבודה לא הראתה עדות חזקה לקשר בין כאבי גב לעבודה כלשהי בין היתר לתנוחות לא נוחות, נשיאת משא, עמידה והליכה?

   14. האם תסכים כי לאור הר"מ ישנו רק קשר חלש בין עומס פיזי לתחלואה שדרתית מותנית?

       ...

   15. הנך מופנה ל:

       ....

       האם תסכים כי לאור הנ"ל הודגמו ממצאים משמעותיים בעמ"ש במועמדים בריאים אסימפטומים לקורס הטיס האיטלקי ואף הודגמו גם ממצאים משמעותיים בנבדקים אלו בגיל 14?

   16. האם תסכים כי לאור כל האמור לעיל התובע סובל מתחלואה טבעית שהפכה לסימפטומטית עוד במסגרת שירותו הצבאי ובאה לידי ביטוי עוד לפני שהתחיל לעבוד ברכבת, ודאי טרם הפכה עבודתו לפיזית יותר ואף ללא שינוי מהצפוי בכלל האוכלוסייה ?

   17. לפיכך, האם תסכים כי לא מתקיים קשר סיבתי רפואי ברמת סבירות העולה על 50% בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה בגבו? אם לא, אנא הסבר.

   18. לאור האמור לעיל, האם תסכים כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (פחותה מ-20%) שצוינו לעיל?

        

6. ביום 20.7.2025 השיב המומחה לשאלות ההבהרה:

    

   "תשובה 1:

   כן, בין לשנים 2005-2015 עבד התובע כפקח רכבת נוסעים. בעובדות שעלו לפני על ידי בית הדין הנכבד לא מפורטים תנאי עבודה הנדרשים מהפקח רכבת ישראל ולאור זאת אנני יכול להביע דעה האם תנאי עבודתו עד שנת 2015 היו העלולים או לא היו עלולים לגרום לליקוי בגבו של התובע.

   תשובה 2:

   כן, בשנות 2004 ו 20052 נרשמות בתיקו הרפואית פניות לגורמים רפואיים בשל כאבי גב. בבדיקתו קלינית לא נמצאו סימנים מחשידים לדיסקופטיה וצילום עייש מותני פוענח "בלי ממצא פתולוגי".

   תשובה 3:

   כן, בתיעוד רפואי מיום 19.01.2004 של ד"ר דניאל דוד נרשם שלתובע הוי כאבי גב תחתון בשרות סדיר לפני 10 שנים.

   תשובה 4:

   כן, בתיעוד רפואי מיום 17.03.2005 של ד"ר קוזלוב יבגניה נרשם שלתובע התחילו כאבי גב שלא היו קודם.

   תשובה 5:

   כן, התובע התלונן לפני דייר קוזלוב יבגניה ביום 08.11.2011 על כאבי גב שהתחילו ביום פנייתו ובגין תלונותיו קיבל טיפול תרופתי ואישור מחלה ל-4 ימים, בהמשך, ביום 14.11.2011 פנה טלפונית לרייר אנוק יורי ואישור מחלה קוצר ל -3 ימים בלבד.

   תשובה 6:

   כן, בביקור מיום 07.07.2020 נרשם ע"י ד"ר עמית שגיא "בלט דיסק בגובה 1S-5L". לא עולה לפני תוצאות בדיקת CT או ע"ש מותני MRI משנת 2020 ולא ברור מקור המידע.

   תשובה 7:

   לא מסכים, בבדיקת MRI בשנת 2022 נמצאו היצרות תעלת השדרה ובלטי דיסק ב-3 גבהים:

   L3-L4, L4-L5 ו L5-S1 - החמרה מהממצאים בCT משנת 2020.

   תשובה 8:

   כן, במאמר מצוין שפקטור גנטי מהווה גורם משמעתי להתפתחות שינוים דיסקוגניים בע"ש. המאמר סקר סיכוי התפתחות של שינוים דיסקוגניים בתאומים זהים ולא לא משווה תוצאות עם אוכלוסייה רגילה.

   תשובה 9:

   לפי המחקר הנ"ל, קשר משפחתי מהווה גורם בשיעור של 77% להתפתחות של שינוים דיסקוניים בע"ש אצל תאומים זהים והגורם העבודה פיזית רק 7%.

   תשובה 10:

   התובע בן 51 בעת ביצוע בדיקת MRI ע"ש מותני.

   לפי המאמר של בודן ושות' מוושינגטון, תחלואה דיסקלית אצל אוכלוסייה אסימפטומטית בגילים 40-59:

   0% של היצרות תעלת השדרה.

   22% של בקרע דיסק.

   50% של בלט דיסק.

   59% של שינוים ניווניים בדיסק.

   תשובה 11:

   במאמר של ברינגיקגי (BRINJIKJI)  ושות' ממינסוטה, השיעור של התפתחות דיסק ניווני מגעיה ל80% באוכלוסייה אסימפטומטית.

   תשובה 12:

   במאמר של וויא (WAI) ושותלי מקנדה חוקרים בדקו סוגים שונים של הרמת משאות במשקלים שונים. בסיכום נמצא של סוגים שונים להרמות ומשקלים שונים משפעים בצורה שונה להתפתחות כאבי גב.

   החוקרים מצאו ראיות מתונות (moderate evidence) שהרמות שונות גורמות לכאבי גב וראיות עקביות (consistent evidence) שהרמות משקלים כבדים מעל 25 ק"ג ומשקלים כבדים מעל 25 ק"ג גורמות לכאבי גב.

   תשובה 13:

   במאמר של קוון (Kwon) ושות' מקנדה לא נמצאו ראיות עקביות בין עבודה ספציפית להתפתחות כאבי גב, בנוסף תוצאות סותרות התקבלות בניסיון קשירת קשר סיבתי בין תנועות כיפוף סיבוב, דחיפה ומשיכה להתפתחות כאבי גב.

   בנוסף נמצא שכ -84% מאוכלוסייה כללית לפחות פעם אחד בחיים חש כאבי גב.

   תשובה 14:

   החוקר מסדו MACEDO)) ושות' מקנדה מצאו ראיות מתונות (moderate evidence) בן תעסוקה שונה והתפתחות של שינויים ניווניים בדיסקים וראיות חלשות עם היצרות או בלטי דיסק.

   תשובה 15:

   כן, במאמר של רומאו (ROMEO) מאיטליה נבדקו מועמדים לקורס טייס באיטליה בגילים 18-22, אשר ממצאים בבדיקת MRI נמצאו ב-77% מהנבדקים.

   תשובה 16:

   מדובר בגבר יחסית צעיר עם היסטוריה של כאבי גב משרותיו הצבאי. במהלך שנים פעמים רבות פנה לגורמים רפואיים של כבבי גב תחתון, אשר בבדיקתו לא נמצאו סימני קיפוח עצבי.

   בבדיקת MRI משנת 2022 נמצאו היצרות קלה-בינונית של תעלת השדרה ובלטי דיסק בגובה L4-L5 L5-S1. 

   לא ניתן לשלול שהתובע סובל מתחלואה טבעית שהפחה לסימפטומטית במהלך השנים, יחד עם זאת משנות 2015, התובע עובד כמחסנאי ומלגזן ונדרש בעת עבודתו להרים סחורה שמשלה מגיעה עד ל -40 ק"ג תוך כדי כיפוף ויישור של הגב.

   תשובה 17:

   כניתן לראות במאמר של מחבר WAI ושות' ישנו קשר ישיר בין הרמת משאות מעל 25 ק"ג והתפתחות כאבי גב (רואה תשובה 12).

   למרות שקיים מרקיב תחלואה טבעית, ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% שמתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין החמרת הליקוי בגבו.

   תשובה 18:

   לאור הנאמר לעיל, אני סבור שהשפעת עבודה עולה מעל 20% על השפעת הגורמים האחרים להחמרת הליקוי בגבו של התובע."

    

7. ביום 18.9.2025 הודיע הנתבע כי הוא מבקש שיינתן צו לסיכומים, ובהתאם הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

    

   תמצית טענות הצדדים

    

8. בסיכומי התובע נטען כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה הרפואי, לפיה קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים מהם הוא סובל בגב התחתון. לשיטת התובע, חוות הדעת ברורה, מפורשת, ומבוססת על התיק הרפואי, ואין כל הצדקה לסטות ממנה. עוד נטען, כי בשלב ההכרה אין מקום להבחין בין גרימה לבין החמרה, וכי די בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגימה לצורך קבלת התביעה. לפיכך, התובע מבקש לתת תוקף של פסק דין לחוות דעת המומחה ולקבל את התביעה.

    

9. מנגד, בסיכומי הנתבע נטען כי אין לאמץ את חוות דעת המומחה, שכן זו לוקה בחוסר בהירות ובסתירות, במיוחד נוכח התיעוד הרפואי המלמד על קיומם של כאבי גב עוד טרם תחילת עבודתו של התובע כמחסנאי. לטענת הנתבע, המומחה התעלם מההיסטוריה הרפואית של התובע, לרבות אפשרות של תחלואה טבעית שהפכה סימפטומטית כבר משירותו הצבאי, ואשר אינה קשורה לתנאי העבודה. עוד נטען, כי תשובות המומחה לשאלות ההבהרה אינן קוהרנטיות ואינן מספקות מענה ברור לטענות הנתבע, לרבות בכל הנוגע לספרות הרפואית שהוצגה ולשאלת מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקוי. בנסיבות אלה, לטענת הנתבע, אין מקום לבסס הכרעה על יסוד חוות דעת זו, ויש לדחות את התביעה, או לחילופין להורות על מינוי מומחה נוסף.

    

   דיון והכרעה

    

10. כידוע, בהתאם להלכה הפסוקה, יש ליתן משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין ואין לסטות ממנה אלא אם כן קיימת הצדקה משפטית או עובדתית יוצאת דופן לעשות כן (עב"ל (ארצי) 62739-02-19 יצחק אברבנל - המוסד לביטוח לאומי (מיום 19.5.2020)). לעניין זה נפסק כי: "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה" (עב"ל (ארצי) 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי (מיום 6.6.2005)).

     

11. בענייננו, כמפורט לעיל, בהחלטת בית הדין מיום 23.2.2025 נקבע כי הוכחה תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה אך ורק ביחס לתנועות של כיפוף ויישור הגב בעת הרמת משאות לצורך קבלת וסידור הסחורה וניפוקה לעובדים, בעוד שביחס לנהיגה במלגזה נקבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה. חוות דעת המומחה ניתנה על יסוד תשתית עובדתית זו בלבד, ובהתאם לעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. עיון בחוות דעת המומחה מלמד כי מדובר בחוות דעת מפורטת, מנומקת ועקבית, המבוססת הן על התשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין והן על התיעוד הרפואי שעמד לפני המומחה.

     

12. המומחה קבע בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי פוטנציאלי וקונקרטי בין תנועות כיפוף ויישור הגב שביצע התובע במסגרת עבודתו בעת הרמת המשאות לבין הליקויים בגבו, וכן פירט את מנגנון הפגיעה על דרך של פגיעות זעירות מצטברות לפי תורת המיקרוטראומה. עוד קבע המומחה כי לתנאי העבודה הייתה השפעה משמעותית על גרימת הליקוי או החמרתו, בשיעור העולה על 20%.

     

13. מעיון בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, עולה כי המומחה השיב לכל שאלות ההבהרה כנדרש, והתייחס לכל המחקרים והספרות הרפואית שהוצגו בפניו. אכן, כעולה מתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, על פי תיקו הרפואי יש לתובע היסטוריה רפואית קודמת של כאבי גב עוד מתקופת שירותו הצבאי ולאחריה. אולם, המומחה הבהיר כי בבדיקות שנערכו לתובע בעבר בגין כאבי הגב לא נמצאו סימני קיפוח עצבי, בעוד שבבדיקת MRI משנת 2022 נמצאו ממצאים של היצרות קלה-בינונית של תעלת השדרה ובלטי דיסק בגובה L4-L5 L5-S1. על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי, בשים לב לגילו הצעיר יחסית של התובע (54) ביחס לממצאים הרפואיים, למאפייני עבודתו משנת 2015 ואילך, במסגרתה הוא נדרש להרים סחורה שמשקלה מגיעה עד ל-40 ק"ג תוך כדי כיפוף ויישור של הגב, ולמרות שלא ניתן לשלול קיומו של מרכיב תחלואה טבעי כגורם נוסף לליקוי, ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% שמתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין החמרת הליקוי בגבו. עוד הבהיר המומחה כי השפעת תנאי העבודה על החמרת הליקוי בגבו של התובע ביחס להשפעת הגורמים האחרים עולה על 20%, כך שהיא מהווה השפעה משמעותית בהתאם לפסיקה.

     

14. מדובר בחוות דעת ברורה ונהירה, כך שניתן לבסס הכרעה משפטית על יסוד חוות הדעת. כמו כן, בנסיבות ענייננו, לא מתקיימת הצדקה משפטית או עובדתית לסטות ממסקנות חוות דעתו של המומחה הרפואי. יוער בהקשר זה, כי מקובלת עלינו עמדת התובע שבשלב זה אין להידרש לשאלה האם השפעת תנאי העבודה על הליקוי הייתה בדרך של גרימה או החמרה, וכן אין להידרש לשיעור ניכוי הנכות בגין עבר קודם שאינו קשור לעבודה, שאלות הנוגעות לקביעת שיעור הנכות המצויה בתחום סמכותן של הוועדות הרפואיות.

     

15. אשר לבקשה החלופית של הנתבע למינוי מומחה נוסף – דין הבקשה להידחות על הסף וכן לגופה. ראשית, בהתאם להנחיות בנושא מינוי מומחים רפואיים: "בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה". כאמור, תשובות המומחה לשאלות ההבהרה הוגשו כבר ביום 20.7.2025, אך הנתבע לא הגיש בקשה למינוי מומחה נוסף וביקש כי יינתן צו לסיכומים. רק בסיכומיו שהוגשו ביום 24.12.2025 העלה הנתבע לראשונה את הבקשה החלופית למינוי מומחה נוסף, וזאת מבלי שניתנה לצד השני הזדמנות להגיב לבקשה. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. שנית, גם לגופה של הבקשה לא מצאנו בה ממש. כמפורט לעיל, המומחה הבהיר באופן מפורט ומנומק את חוות דעתו הרפואית והשיב לכל שאלות ההבהרה כנדרש, ולא מצאנו פגם משפטי או חוסר בהירות בחוות הדעת המצדיק למנות מומחה נוסף.

     

16. לאור האמור, התביעה מתקבלת. בהתאם לחוות דעתו של המומחה הרפואי, אנו קובעים כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגימה בגבו על דרך המיקרוטראומה.

     

17. בנסיבות העניין, הנתבע יישא בשכ"ט עו"ד והוצאות התובע בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.

     

18. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה כדין.

     

    ניתן היום, א' שבט תשפ"ו, (19 ינואר 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.