פסק דין 41872-06-14

1.התובע עבד עד חודש 3/2012. במועד זה חלה והחל לקבל קצבת נכות זמנית לתקופה של כשנתיים (ע' 1 ש' 25-27). ביום 27.4.14 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי אבטלה (מכתב דחיה מיום 15.5.14). תביעתו נדחתה בהתאם לסעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 הקובע כי:

"(א) לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע".

על פי הוראות סעיף זה, היה על התובע לצבור 12 חודשי עבודה, היינו 12 חודשים שבהם שולמו עבורו דמי ביטוח, מתוך 18 החודשים שקדמו להגשת התביעה. כאמור התובע הגיש את תביעתו לדמי אבטלה רק ב-27.4.14, היינו למעלה משנתיים לאחר שסיים את עבודתו, משכך, התובע לא השלים תקופת אכשרה כנדרש, שכן אין מחלוקת שבמשך 18 החודשים שקדמו להגשת התביעה התובע לא עבד כלל.

2.טוען התובע כי חלה במחלה קשה ומשכך נבצר ממנו להגיש את תביעתו קודם לכן. עם כל הצער שבדבר, לא נותר אלא לדחות אף טענה זו. סעיף 162(2) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי:

"לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:

...

(2) מחלה או תאונה - שישה חודשים;"

בהתאם לסעיף הנ"ל, תקופת מחלה בת חצי שנה מובאת בחשבון לצורך חישוב תקופת האכשרה. כאמור לעיל, עד להגשת התביעה ביום 27.4.14 לא עבד התובע במשך כשנתיים. מכאן שגם אם תובא בחשבון תקופת המחלה, עדיין לא עמד התובע בתנאי הסף ולא עבד אפילו חודש אחד.

נוכח האמור, לא נותר לנו אלא לדחות את התביעה.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.