העובדות הרלבנטיות לענייננו:
א. המערער, יליד 1949 , הינו גמלאי משירות קבע בצבא, הנדסאי תעשייה וניהול בהשכלתו.
ב. המערער סובל ממחלת לב אסכמית ומבעיות רפואיות נוספות. בין היתר עבר ב-97' צינטורים, ומטופל בטיפול תרופתי (שהוגבר משך הזמן), ומשנת 2011 לא היה מאושפז.
ג. המערער עובד כיום כאחראי על ניהול רכבים בחברת "אחים חמאווי", כשעתיים-שלוש ביום, 5 ימים בשבוע.
ד. המערער נבדק בדרג הראשון על ידי רופא פנימאי ד"ר עובדיה שמש, אשר ההעיק למערער ביום 6/6/13 46% נכות רפואית. וועדת אי כושר קבעה כי לא איבד 50% מכושרו להשתכר.
ה.המערער הגיש ערר על החלטת הדרג הראשון. בטרם התכנסה הוועדה לעררים, הופנה המערער תחילה לקרדיולוג, ד"ר בוטנרו. בדיקת הקרדיולוג נעשתה ביום 31/10/13. הקרדיולוג, שמע את תלונותיו, בדק את המערער ונתן את חוות דעתו.
ו.הוועדה הרפואית לעררים ישבה ביום 24/11/13 בהרכב של פנימאי, אורטופד ופסיכיאטר, וזאת לאחר שעמדה בפניה חוות דעת קרדיולוג מיום 31/10/13.חוות דעת הקרדיולוג אומצה במלואה על ידי הוועדה (ובפועל לא היה כל שינוי באחוזי הנכות. גם הוועדה לעררים בעניין אי כושר קבעה כי לא איבד 50% מכושרו להשתכר, ועל כן שני העררים נדחו.
3.חוות דעת הקרדיולוג: הקרדיולוג, ד"ר בוטנרו, שמע -ב-31/10/13 את תלונות המערער בפירוט, בדק אותו וקבע כדלקמן: "בבדיקה נינוח, עודף משקל קל. לחץ דם 150/80, דופק 80 סדיר. כניסת אוויר טובה ושווה לשתי הריאות. קולות לב סדירים גפיים ללא בצקת. לדבריו לא היה מאושפז מ-2011. לא נבדק ע"י קרדיולוג מאז ולא ביצע כל בדיקות. לאור כך אחוזי הנכות נקבעים על סמך המידע והבדיקה הקלינית. אין שינוי מהחלטת וועדה קודמת. תיקבע נכות נוספת בגין עודף משקל". כאמור, ע"פ חוות דעת הקרדיולוג , אין שינוי מהחלטת הוועדה הקודמת וכי לאור המלצתו זו יש להעניק למערער 10% נכות בגין עודף משקל, 10% בגין עודף שומנים בדם, 10% בגין יתר לחץ דם ו 25% נכות בגין מחלת לב איסכמית. עוד קבע כי: "מסוגל לעבוד במשרה מלאה ללא מאמצים וללא הרמת משאות".
4.חוות דעת פקידת השיקום: המערער נפגש עם פקידת השיקום בטרם קביעת הוועדה לאי כושר וזו קבעה בחוות דעתה מיום 28/11/13 כדלקמן: "... להערתי מדובר באדם שעבד לאורך כל השנים ככל יכולתו, גם בשלב זה שבו מצבו הרפואי מקשה עליו. אני מתרשמת כי לאור גילו ולאור בעיותיו הרפואיות הצטמצם ונפגע תיפקודו. יחד עם זאת, לאור אחוזי הנכות הנמוכים ולאחר שלא נצפה שינוי גם לאחר הוועדה לעררים אין לי אלא להעריך כי אין מדובר באובדן כושר בשיעור 50% לפחות.
5.קביעת הוועדה הרפואית:
א. הוועדה שמעה את תלונות המערער כשלדבריו לא נתנו לו אחוזי נכות בגין נכות צווארית שמקרינים לידיים וכי "יש לי סתימות בכלי דם ברגליים, בקושי יכול ללכת".
ב. הוועדה בדקה את המערער, וקבעה בפרק "ממצאים וסיכום כללי" כדלקמן: "בבדיקה – הליכה חופשית, הגבלה קלה מאוד בתנועות ראש לכל הכיוונים, מסוגל להגיע עם סנטר עד עצם החזה ... מסוגל להרים מרפקים גבוה מעל הכתפיים ובסיבוב אחורי מגיע עם אגודלים לחוליה 7D דו צדדי. אין הגבלות בכיפוף גב, מסוגל להגיע עם כפות ידיים עד כפות רגליים; אין הגבלה בתנועות רגליים ואין נפיחות בברכיים. כוח גס תקין בגפיים ללא חוסר נירולוגי ווסקולרי. מבחינה אורטופדית הוועדה דוחה את הערעור. הוועדה עיינה בחוות דעת קרדיולוגית ומקבלת אותה במלואה".
ג. הוועדה אימצה, כאמור, את חוות דעת הקרדיולוג ונתנה גם 10% נכות בגין שינויים ניווניים בגוף ו-12.5% בגין אובדן שיניים בלסת העליונה (כפי שנקבע בדרג ראשון) ס"ה הוענקו למערער 46% נכות משוקללת.
6.קביעות הוועדה לעררים בדבר קביעת אי כושר:
א. הוועדה בדבר אי כושר שמעה את תלונות המערער, כולל לעניין טענותיו כי יכולת התעסוקה שלו מוגבלת כשלדבריו רואה עבודה זו "יותר כמסגרת שיקומית. אפילו את השעתיים שלוש שאני עובד קשה לי בישיבה, מרגיש כאב בחזה, משתמש במשאף כדי לנשום, לא יכול ללכת מספר מטרים מבלי להתעייף; לא יכול לעלות גבוה במסגרת העבודה. העבודה בשבילי היא צורך" .