ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
39521-03-13
19/10/2014
|
בפני השופטת:
עפרה ורבנר
|
- נגד - |
התובע:
ז.ע. עו"ד אריק מוסא
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד רויטל חן
|
החלטה |
1.לפנינו בקשה להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, ד"ר יעקב פעילן.
הבקשה הועברה לצד שכנגד וזה התנגד להפניית השאלות.
באשר לשתי השאלות הראשונות, טען הנתבע, כי יש בחוות הדעת תשובות לשאלות אלה, וכי המומחה היה מודע לאבחנות באשר לבעיות בידיו של התובע, אלא שערכי בדיקת ההולכה העצבית ובדיקת השרירים, לא הצביעו על מצב שבגינו אין התובע מסוגל להחזיק בגד, כוס, מזון או סכו"ם.
באשר לשאלות 3 ו-4, ציין הנתבע, כי אינן רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת.
2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:
א.המומחה ציין בחוות דעתו, כי התובע סובל מפולינוירופאטיה פריפרית אקסונאלית ודמילנטיבית.
האם המומחה סבור, כי הבעיות מהן סובל התובע ככלל, אינן מצדיקות חוסר יכולת לאחוז מזון, כוס, סכו"ם ולבוש, או שהמומחה סבור, כי הדבר תלוי במימצאי הבדיקות?
ב.ככל שהמומחה סבור, כי בעיה מהסוג ממנהסובל התובע יכולה לגרום להעדר יכולת אחיזה של מזון, לבוש וכד', מתבקש המומחה להסביר, מה המימצאים שהיו צריכים להיות קיימים על מנת להגיע למסקנה, שלסובל מהם, אין יכולת אחיזה כלל?
3.ברצוננו לציין כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.
יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:
"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו – 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.
עוד נקבע, כי אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010)"
לאור הנחיות אלה של בית הדין הארצי, היה מקום להיעתר לבקשה להפניית שאלת הבהרה למומחה ד"ר יעקב פעילן, בכל הקשור לבקשה שנוסחה לעיל.