ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני תביעה להכיר במחלת הסרטן הלימפומה (להלן: הפגיעה) שבה לקה מר ר.צ. ז"ל (להלן: המנוח) כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת ה"מיקרוטראומה".

2.הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של המנוח ככבאי מבצעי בעניין העובדות המפורטות להלן:

א.המנוח יליד 1940 עבד משנת 1969 ועד לשנת 1993 ככבאי מבצעי בתחנת הכיבוי באיגוד ערים לכיבוי אש באשקלון

ב.לאורך תקופת שירותו, השתתף המנוח על בסיס יומיומי במגוון סוגים של שריפות. בין היתר, השתתף בשריפות יער, קוצים, פחים, שדות (בתוך כך לקוטלי מזיקים, דשנים וחומרי הדברה), בתים, מכוניות, מפעלים, צמיגים, שריפות של תוצרי ומוצרי גומי, שריפות של מאיצי בעירה (בנזין, סולר, שמנים), שריפות של מבני אסבסט שריפות במפעלים, אירועים של חומרים מסוכנים ועוד שלל רחב של חומרים העשויים להתלקח

כמו כן, לצורך הכיבוי המנוח השתמש במים, קצף ואבקות, מטפים שהכילו הלוגנים מסוגים שונים כמו CO2.

ג.לאור מגוון השריפות בהן השתתף, המנוח נחשף לעשן, פיח וחומרים אחרים שהינם תוצרי הבעירה של השריפות השונות כמפורט.

ד.המנוח שירת לאורך כל שנות עבודתו ככבאי מבצעי, ללא תפקיד משרדי. עבודתו לאורך השנים בוצעה במשמרות של 8/16 (קרי 8 שעות עבודה ו-16 מנוחה) לאורך כל ימות השבוע כולל שבתות וחגים (כ-27-30 משמרות בחודש כ-216-240 שעות עבודה בחודש), בשנים המאוחרות עבודתו בוצעה במשמרות של 24/48 (כ-9-10 משמרות שהם 216-240 שעות בחודש). כמו כן, מחוץ לשעות העבודה במשמרות היה המנוח בכוננות והוקפץ לאירועים בהתאם לצורך. בתקופתו היו 4 כבאים בכל משמרת וזאת באופן מצומצם הנהוג בתקופות מאוחרות יותר ולכן תדירות ההקפצות הייתה גבוהה (4 כבאים למשמרת לעומת 4-8 כבאים היום).

התובע הוקפץ לאירועים גם בגזרות סמוכות כמו קריית גת, אשדוד, שדרות ועוד 24 ישובים לערך.

ה.בתקופת הקיץ היו יותר אירועים מעונת החורף. יצוין כי אירוע אינו בהכרח שריפות אלא הכוונה גם לפעילות חילוץ והצלה, סיוע, קריאות שווא, תרגילים וכו'.

ו.מעיון בדוחות שהמציא המעסיק, המפרטים את התפלגות האירועים לפי סוג אירוע, עולה שבגזרת אשקלון לבדה היו בשנת 2012 כ-4,390 אירועי שריפות וחומ"ס מתוך 7,271 אירועים בגזרה. בשנת 2013 היו כ-3,091 אירועי שריפות וחומ"ס מתוך 7,258 אירועים בגזרה ובשנת 2014 היו כ-2,306 אירוע שריפות וחומ"ס מתוך 5,150 אירועים בגזרה.

על פי דברי המעסיק, נתונים אלו משקפים רק 50% מנפח העבודה בתקופת עבודתו של המנוח מאחר ולאחר השריפה בכרמל איגוד אשקלון ואשדוד נפרדו, הטכנולוגיה התקדמה ובתוך כך רמת הבטיחות במפעלים עלתה, כמו כן, חל גידול בכוח האדם. יצוין כי המונח לא השתתף בכל השריפות והאירועים. מצ"ב דוחות התפלגות האירועים לשנים 2012-2014 (נספח 1).

ז.בזמנים במשמרות שלא היו אירועים, התבצעו אימונים לרוב ללא אש חיה, אך עדיין היו אימונים שכללו אש חיה על בסיס תכנית אימונים שנתית, זאת למעט חודשי הקיץ בהם לאור תדירות האירועים לא ניתן היה לבצע אימונים. כל אימון נערך למשך 1-2 שעות ויותר.

ח.בתקופת שירותו, בעת כיבוי שריפות בשטחים פתוחים (למשל: יער, חורש, פחים, מכוניות, שדות, אשפה, מזבלה ועוד), לא היה שימוש בציוד מגן נשימתי ואלו היו לפחות 50% מהשריפות. לעומת זאת, בעת כיבוי שריפות במקומות סגורים לרוב היה שימוש בציוד מגן נשימתי לרבות מנ"פ ומסכה בעת הכניסה לפנים המקום. כמו כן, עם השנים חלה התקדמות בציוד המגן שהיה קיים בתקופתו. מעבר לכך, המנוח עשה שימוש בבגדי מיגון, נעלי עבודה וקסדה.

3.הנני ממנה את ד"ר קרין ציקל שלום כמומחית - יועצת רפואית מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתה בעניינו של המנוח ר.צ. ז"ל, בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.