ב"ל 33906-06-12 . לפני

1.התובע עותר להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2.רקע עובדתי:

א.התובע הוא מנהל נפת אשקלון – אשדוד במשרד הרישוי.

ב.במסגרת תפקידו, עבודתו של התובע מבוצעת במספר מקומות. בימי שני ושלישי בשבוע התובע עובד במשרדו באשדוד.

ג.ביום 4.11.10 התובע קיבל מכתב בו הואשם בהתנהלות לא תקינה במסגרת תפקידו כמנהל הנפה.

ד.התובע הגיב למכתב ביום 5.11.10.

ה.ביום 6.11.10, יום חמישי בשבוע, הגיע חוקר מנציבות שירות המדינה למשרדו של התובע וחקר עובדים במקום. אותה עת התובע לא היה במשרדו.

ו.התובע הגיע למשרד באשדוד ביום שני שלאחר מכן, 10.1.11.

ז.ביום 11.1.11, התובע חש ברע, פנה לקבלת טיפול רפואי שבעקבותיו התברר כי לקה בלבו.

ח.התובע פנה לקבלת ייעוץ משפטי לאחר קבלת מכתב הדחיה (מיום 6.7.11).

3.הפלוגתא העומדת להכרעה, כפי שנקבעה בישיבת הקד"מ, היא קרות אירוע תאונתי חריג ונסיבותיו, ביום 10.1.11 (כפי שצוין בכתב התביעה, סעיף 3) או ביום 11.1.11 (כפי שצוין בטופס התביעה לדמי פגיעה אשר צורף לכתב ההגנה).

4.לטענת התובע, ביום 10.1.11, כאשר הגיע למשרדו שבאשדוד, התברר לו להפתעתו שלאחר התייצבות החוקר הוא נחזה בעיני העובדים כחשוד, כי העובדים אינם מעוניינים לשוחח איתו, מסתכלים עליו בצורה מבזה ומתלחששים מאחורי גבו. התובע תיאר כיצד ניסה לשוחח עם העובדים בעניין, אך נאמר לו שישנה הוראה לא לדבר איתו בנושא. כתוצאה מכך, התובע נלחץ והחל לחשוש מהעתיד לבוא, שכן הבין שהחקירה בעיצומה. על כן התובע הצביע על האירועים ביום 10.1.11 כ"ארוע חריג".

עוד נטען כי לשם מינוי מומחה די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג וכי אף אם מתעורר ספק, יש למנות מומחה.