ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
32745-11-13
14/04/2015
|
בפני השופטת:
דגית ויסמן
|
- נגד - |
התובעת:
נעמי אברמוביץ עו"ד רותם עידן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד וידנה
|
החלטה |
1.התובעת מבקשת להכיר בפגיעה בכפות ידיה כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
2.התובעת, ילידת 1961, עובדת משנת 1982 במשרד נסיעות.
3.על פי הנטען בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, במסגרת עבודתה התובעת מבצעת פעולות יומיומיות, קבועות, חוזרות ונשנות של הקלדת נתונים למחשב ושימוש קבוע בעכבר, בהיקף משרה מלאה.
4.ההלכה בנושא תורת המיקרוטראומה סוכמה בעב"ל (ארצי) 8296-11-13 ורדי – המוסד לביטוח לאומי, 5.10.14, כדלקמן (ההדגשות במקור – ד.ו.):
"בפסיקתו של בית דין זה נקבע כי לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרש המבוטח להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו "פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו (עב"ל 313/97 המוסד לביטח לאומי – יניב, פד"ע לה 523 (1999; להלן – עניין יניב). אשר למהות התנועות הודגש כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן', דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיופעלו על מקום מוגדר. אשר לרציפות התנועות נפסק כי "תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע." (עניין יניב). בהתאם, נקבע כי גם כאשר מבצע המבוטח במהלך יום עבודתו פעולות רבות ומגוונות – יש לבחון אם ניתן לבודד תנועה חוזרת ונשנית המבוצעת על ידו במהלך חלק מיום עבודתו (עב"ל 26150-02-11 אלברט אמר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.10.13; עב"ל 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 20.2.07)."
(ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 1374-10-11 אבשלום – המוסד לביטוח לאומי, 10.9.14; עב"ל (ארצי) 30675-08-13 חיימוביץ' – המוסד לביטוח לאומי, 5.10.14).
על יסוד האמור לעיל יש לבחון את העובדות העולות מעדותה של התובעת שהיא עדות יחידה.
5. התובעת תיארה בתצהירה כי היא נדרשת לבצע פעולות חוזרות ונשנות של הקלדה על מקלדת המחשב בשתי ידיה וכן לעשות שימוש בעכבר של המחשב, באמצעות יד ימין (יד דומיננטית). התובעת הסבירה שהמערכת הממוחשבת היא חלק אינטגרלי והכרחי בעבודת הסוכן, שכן כל עבודתה מתבצעת באמצעותה ולמערכת זו מחוברות גם חברות התעופה, רשתות בתי המלון, חברות השכרת הרכב, חברות הביטוח וכו'. עוד ציינה התובעת כי המענה הטלפוני ללקוחות נעשה במקביל להקלדה והשימוש במחשב.
6.תיאור זה של עבודת התובעת לא נסתר גם בחקירתה הנגדית, למעט פרטים עובדתיים שחידדו את התמונה העובדתית, אך לא מעבר לכך. כך למשל, התובעת הבהירה שהחלה את עבודתה בסוכנות הנסיעות כשליחה ולאחר כשלושה חודשים עברה לתפקיד סוכנת נסיעות. בנוסף, התובעת העידה שעברה קורס סוכנים מורשים ולאחריו קורס סוכנים מומחים, שארכו בסך הכל כשנה ותשעה חודשים ואת ההסמכה קיבלה לאחר כשנתיים וחצי בעבודה.