ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
31212-04-14
04/02/2015
|
בפני השופטת:
הדס יהלום - סגנית הנשיאה
|
| - נגד - |
המערער:
מ' ע'
עו"ד ת. בכר
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| פסק דין |
1.הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 26/2/14.
הועדה העמידה את נכותו של המערער, בגין תאונה מיום 28/7/11, על 0% נכות לצמיתות.
2.להלן הרקע העובדתי:
א.ועדה רפואית מסוג ראשון קבעה למערער נכויות זמניות בגין התאונה, בעמ"ש מותני ובעמ"ש צווארי.
ב. בתום הזמניות קבעה ועדה מדרג ראשון מיום 16/10/12, נכות בשיעור 10% לצמיתות בגין הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי, 10% נכות בגין אורולוגיה ו-0% נכות בעמ"ש מותני.
ג.ועדה לעררים מיום 10/4/13 שהתכנסה בעקבות ערעור המל"ל, שללה את הקשר הסיבתי בין נכויותיו לבין התאונה.
ד.המערער הגיש ערעור על פסק הדין (ב"ל 5304-06-13). בפסק דין מיום 27/10/113 נקבע שהתיק יוחזר לועדה על מנת שתבחן שנית את הנכות האורתופדית, בשים לב לכך שהועדה מדרג ראשון מיום 13/2/12 הפכה להיות חלוטה. כמו כן התבקשה הועדה להפנות את המערער לבדיקת יועץ נפשי.
3.להלן טענות המערער:
א.לא היתה הצדקה לקבוע כי ועדה קודמת התרשמה מהגבלה קלה בתנועות עמ"ש תחתון, שעה שהדבר לא נרשם בפרוטוקול הועדה.
ב.לא היתה הצדקה לבצע חשבון עובר ושב, שעה שהועדות הרפואיות מדרג ראשון לא התייחסו לעבר רפואי כלשהו בהחלטתן.
ג.שעה שנקבע קשר סיבתי על ידי הועדה מדרג ראשון, ונקבעו אחוזי נכות זמנית בגין הצוואר ללא שנשלל הקשר הסיבתי, הרי שעל הועדה לקבוע החלטתה שקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בעמ"ש צווארי.
ד. החלטות הועדה מדרג ראשון הפכו חלוטות.
ה.הועדה לא התייחסה לחוות דעת ד"ר צבי גורן שקבע קשר סיבתי בין הפגיעה בעמ"ש מותני לבין התאונה.
ו.טעתה הודעה כשהחליטה שלא לקבל את חוו"ד היועץ הפסיכיאטרי ד"ר דרנאל, אשר קבע שנותרה נכות פסיכיאטרית בגין התאונה בשיעור 5%.
ז.נטען שהועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין מאחר ולא התייחסה למכתבו של ד"ר רבא מיום 9/8/12 כמו כן בכך שלא הצביעה על כל סיבה אחרת למצב הנפשי הקשה, מלבד התאונה.
ח.המערער מבקש, לאור האמור לעיל, למנות ועדה בהרכב אחר.