עב"ל
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
|
30282-10-11
27/08/2014
|
בפני השופטת:
עפרה ורבנר
|
| - נגד - |
התובע:
יהודה שושן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
1.חוות דעתה של ד"ר קרין ציקל-שלום, מומחית ברפואה תעסוקתית, שמונתה ע"י בית הדין כמומחית נוספת (וזאת כאשר קודם לכן מונה פרופ' רפאל קטן-מומחה בתחום האונקולוגיה), נשלחה לצדדים תוך מתן אפשרות לבקש הפניית שאלות הבהרה.
2.התובע, בבקשתו מ-1.8.14, ביקש להפנות למומחית שאלת הבהרה, במסגרתה הפנה לחווה"ד של ד"ר שלוסברג, אשר לטענתו מצביעה על קשר סיבתי בין החומרים אליהם נחשף לבין סרטן הקיבה.
הנתבע, בתגובתו מ-14.8.14, התנגד להפניית השאלה וציין, כי חוות דעתה של המומחית ברורה. כמו כן ציין הנתבע, כי חוות דעת המומחית התבססה על ספרות מקצועית רלוונטית ועל סיווג החומרים המסרטנים, כפי שסווגו ע"י IARC. כן טען הנתבע, כי בהתבסס על רשימה זו, התובע לא היה חשוף לחומרים הידועים כקרצינוגנים, בהתייחס לסרטן הקיבה, פרט לאסבסט. בנסיבות אלה טען התובע, כי אין מקום להפנות לחוות הדעת של ד"ר שלוסבר, אשר עמדה בפני המומחית, כפי שאף ציינה המומחית בחוות דעתה, שכן חוות הדעת של ד"ר שלוסברג מבוססת על הנחות עובדתיות, השונות מהתשתית העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין ואף מחוות דעת זו עולה, שאין נתונים באשר לפוטנציאל המסרטן של תרכובות הנוצרות במהלך הייצור בבתי הזיקוק.
3.המומחית, בחוות דעתה, המפורטת והבהירה, ציינה מה הם החומרים הידועים כמסרטנים, בהתייחס לסרטן הקיבה, בהתאם לקריטריונים של הסוכנות הבין לאומית למחקר הסרטן, פירטה מה הם החומרים אליהם נחשף התובע, והשיבה על כל שאלות בית הדין.
המומחית אף הסבירה ספציפית, כי חומר מסויים יכול להיות ידוע כמסרטן בהתייחס לסוג סרטן מסויים, אולם לא כגורם לסרטן מסוג אחר.
לדוגמא הסבירה המומחית, כי בנזן ידוע כמסרטן בכל הקשור לחשיפה לחומר זה, כאשר המדובר בלוקמיה מסוג ALL, או כאשר המדובר בלימפומה מסוג NON HODGKIM. אולם, הבנזן אינו ידוע כמסרטן הגורם לסרטן קיבה. גם באשר לאסבסט, הרי זה ידוע כמסרטן בעיקר בכל הקשור לסרטן ריאות, לרינקס ומזותליומה.
4.התובע ביקש להפנות את המומחית לחוות הדעת של ד"ר שלוסברג ולשאול את המומחית, האם היא מסכימה כי יש קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין החומרים אליהם נחשף התובע בכלל, לבין סרטן הקיבה.
5.איננו סבורים כי יש מקום להפנות שאלת הבהרה בנוסח בו ביקש התובע, שכן תשובת המומחית בעניין זה היתה ברורה (עיין תשובה לשאלות י',י"א). כמו כן, התובע לא המציא סימוכין לכך שאנשים שנחשפו לאותם חומרים כמוהו, לקו דווקא בסרטן הקיבה, בשיעור העולה על שיעור הלוקים בסרטן זה בקרב האוכלוסיה. וזאת תוך התייחסות לגיל בו לקה בסרטן הקיבה – 70 שנה.
בהתאם לחוות דעת המומחית, התעסוקות הרלוונטיות לסרטן הקיבה הינן עובדים בתעשיות הגומי והפחם.