אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ש' ד' ד' נגד המוסד לביטוח לאומי

ש' ד' ד' נגד המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 08/03/2022 | גרסת הדפסה

ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב
26983-10-19
10/02/2022
בפני השופטת:
שגית דרוקר

- נגד -
תובע:
ש' ד' ד'
עו"ד ר. דרשלר
ועו"ד ה. אחירם
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ר. הררי
פסק דין
 
 
  1. לפניי תביעת התובע לקבוע כי הפגימות מהן הוא סובל נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו כנהג משאית.

  2. התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתב מיום 25.6.18 בנימוק כי לא הוכחה תשתית מיקרוטראומתית, לא הוכח קשר סיבתי רפואי בין המחלה לבין תנאי העבודה והמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

  3. בתיק התקיימו שני דיוני הוכחות (ביום 7.1.21 וביום 22.4.21) במסגרתם נחקר התובע בחקירה נגדית על תצהירו וכן שני עדים נוספים שהגיעו להעיד מטעמו, מר אורי מולוגנוב ומר אייל כהן.

  4. בתום דיון ההוכחות שהתקיים ביום 22.4.21, הודיעו הצדדים כי הם מסכימים למינוי מומחה רפואי על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת, אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין פגימות התובע לתנאי עבודתו בנוגע לפגימות בגב תחתון ובצוואר.

  5. לפיכך מונה ד"ר רון בשוראי כמומחה יועץ רפואי לבית הדין (להלן - ד"ר בשוראי או המומחה), אליו הופנו העובדות והשאלות כדלקמן:

    העובדות

    • התובע יליד 1973, בין השנים 2011 ל 2017, עבד כנהג משאית, כאשר כחלק מעבודתו היה פורק ומעמיס משטחים/ארגזים וסחורות של מוצרי חלב של חברת שטראוס ולקוחות נוספים.

    • במסגרת העמסה היה התובע מעמיס כ- 80 משאות, כאשר כל משטח משקלו נע בין 24 ל- 25 ק"ג, כאשר זמן העמסה ארך בין שעה וחצי לשעתיים.

    • באשר לפריקה – התובע היה פורק את הסחורה שהעמיס אצל כ- 17 לקוחות מדי יום, כאשר אצל כל לקוח פרק בממוצע 22-23 משאות, שמשקל כל משא נע בין 10 – 24 ק"ג.

    • מצבו הרפואי של התובע כעולה מהרשומות הרפואיות.

       

      השאלות

      • מהו הליקוי ממנו סובל התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך ?

      • האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

      • ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

      • ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

      • האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת ברשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) ואם כן, לאיזה פריט מתאים מצבו?

      • ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל? כלומר, האם הנך יכול לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?

         

  6. בחוות דעתו שהתקבלה ביום 1.6.21, קבע ד"ר בשוראי כך:

    "א. לתובע מחלת ע"ש צווארית ומתנית, שחיקתית ניוונית, הקשורה לגיל, המתבטאת בכאבי צוואר וגב תחתון, ותחושת זרמים בגפיים. בבדיקות הדימות – שינויים ניווניים מפושטים בע"ש צווארי ומתני, ובהם בלטי דיסק, עם לחץ על השק העצבי. ב EMG של הצוואר והגב ישנן רדיקולופתיות – ביטוי של הפרעה שרשית. מחלתו זו החלה להתבטא בגב תחתון בשנת 2010, ובצוואר בשנת 2014.

    ב. להערכתי ישנו קשר בין 2 הליקויים לבין עבודתו, קשר של החמרת מצב של מחלתו, וזאת בסבירות שהיא למעלה מ 50%.

    ג. הנזק בעבודתו נגרם ע"י, פגיעות זעירות, מיקרוטראומה, כמתואר בגוף השאלה, ובעובדות – העמסה ופריקה תוך הרמת משאות משך 4 שעות ביום.

    ד. עקב החשיפה האינטנסיבית למיקרוטראומה, שנמשכה 6 שנים, וביטוי המחלה המקסימלי בגיל צעיר יחסית, בשנת 2018, אני מעריך שהשפעת עבודתו על הליקויים היא משמעותית ועולה על 20% הנדרשים לפי הפסיקה.

    ה. לא.

    ו. לא."

  7. הנתבע הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה לד"ר בשוראי ובית הדין נעתר לבקשה. ביום 8.8.21 ניתנה החלטה לפיה התבקש ד"ר בשוראי להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:

    • בתשובה א' כתבת כי המחלה הקשורה לגיל החלה בשנת 2010 אולם העבודה גרמה להחמרתה. נא הבהר מהי מהות ההחמרה – כיצד שונה המצב הנובע מהגיל מהמצב הנובע מהעבודה?

    • בתשובה ד' כתבת כי המחלה הופיעה בשנת 2018, בסתירה לאמור בתשובה א'. נא הבהר סתירה זו, ולאור ההבהרה נא השב מחדש על שאלה ד'.

    • נא פרט והסבר את תשובה ג'. מה היה מנגנון הפגיעה? מה היו התנועות שגרמו, לדעתך, להחמרה? כיצד גרמו התנועות הנ"ל להחמרה? והאם מדובר בפגיעה זעירה או בתהליך תחלואתי מתמשך? אנא נמק תשובתך.

    • אנא נמק את תשובה ב' בחוות הדעת, בעיקר לאור העובדה שהמחלה הופיעה לפני תחילת העבודה.

  8. ביום 10.10.21 התקבלו תשובות ד"ר בשוראי, כדלקמן:

    "א. ההחמרה היא קלינית – מהתקף בודד בשנת 2010, עד למספר רב של פניות בשנה בשנים 2017-2018. הסבל הפך תכוף וישנם ממצאי דימות משמעותיים. ההחמרה קשורה לגיל, אך העבודה גרמה להערכתי להחמרה נוספת במצבו.

    ב. לא כך כתבתי. (האם היתממות או בעיה בהבנת הנקרא?). המחלה החלה בשנת 2010, אך הביטוי הקליני המקסימלי שלה, קרי, ההחמרה, באה לידי ביטוי ב-2018.

    ג. הנזק בעבודתו נגרם ע"י פגיעות זעירות, מיקרוטראומה, כמתואר בגוף השאלה, ובעובדות – העמסה ופריקה עם הרמת משאות משך 4 שעות ביום. התנועות היו תנועות חוזרניות של כיפוף ויישור הגב. מיקרוטראומה, שגרמו לעומס מיכני על יחידות התנועה של עמוד השדרה – המפרקים הפאצטריים והדיסקים הבין חולייתים בעיקר. זאת כמובן בנוסף לתהליכי השחיקה הטבעיים הקשורים לגיל.

    ד. המחלה הופיעה אכן, ובביטוי קל, טרם העבודה, אך תוך כדי שנות העבודה והמיקרוטראומה, החמירה באופן שהוא יותר מהצפוי לגילו בלבד. מכיוון שישנו מרכיב ניכר של מיקרטראומה בעבודה, ישנה סבירות שהיא מעל ל50%, שהעבודה השפיעה על מחלתו, ומכיוון שהחשיפה למיקרוטראומה היתה אינטנסיבית, אני מעריך שתרומתה היא 20% לפחות."

  9. בסיכומיו, טוען התובע כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בליקוי בגבו ובצווארו של התובע כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה, לאור קביעת המומחה כי הנזק בעבודתו של התובע נגרם ע"י רצף של פגיעות זעירות, מיקרוטראומה ולאור הקביעה כי השפעת עבודתו של התובע על הליקויים היא משמעותית.

  10. הנתבע בסיכומיו עותר לדחיית התביעה מחמת התיישנות, מאחר והוגשה לבית הדין באיחור של 4 חודשים וכן לאור קביעת המומחה אשר אמנם קבע כי מדובר במיקרוטראומה אולם לא תיאר את מנגנון הפגיעה הזעירה ואף ציין כי מנגנון הפגיעה היה עומס מכני על יחידות התנועה של עמוד השדרה ואילו עומס אינו פגיעה זעירה כי עם תהליך מתמשך, שאינו מתאים לתורת המיקרוטראומה.

  11. הנתבע הוסיף, כי המומחה לא הפריד בין מצב הגב למצב הצוואר ולא ציין מה היתה הפגיעה הזעירה, לדעתו, בצוואר או בגב. מכאן שלא הוכח שהקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין החמרת ליקוייו הינו מסוג של פגיעה זעירה, כנדרש.

    דיון והכרעה 

    טענת התיישנות

  12. טרם אדון בתביעה לגופה אדון בטענת הסף שהעלה הנתבע – טענת התיישנות, אשר בענייננו יש לדחותה.

  13. ראשית, עדותו של התובע בתצהירו לפיה, החלטת הנתבע על דחיית תביעתו נודעה לו בסמוך להגשת התביעה דנן (סע' 24 לתצהיר התובע) לא נסתרה בחקירתו ובפועל התובע כלל לא נחקר על כך.

  14. בהתאם לתקנה 1 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) התש"ל-1969, המועד להגשת תובענה כנגד החלטת הנתבע הוא תוך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע.

  15. על גבי מכתב הדחייה שצורף לכתב התביעה צויינה המילה "רשום", כך שיש להניח שהמכתב נשלח בדרך זו אולם הנתבע לא צירף לתיק אישור מסירה להחלטת הדחייה כך שאין בפניי כל אינדיקציה לגבי המועד המדוייק בו נמסרה הודעת הדחייה לתובע ואשר ממנו מתחיל מניין החודשים.

  16. שנית, עיון בהחלטת כב' השופטת ויסמן, מיום 13.1.20, מעלה כי הפלוגתאות אשר נקבעו בתיק אינן כוללות את סוגיית התיישנות התביעה. בשלב זה ואף במסגרת שני דיוני ההוכחות שהתקיימו בתיק, הנתבע לא התנגד ולא עמד על בירור פלוגתא נוספת בסוגיית התיישנות התביעה.

  17. שלישית, לאור הסכמת הנתבע למינוי מומחה על בסיס תשתית עובדתית מוסכמת מבלי להעלות כלל את שאלת ההתיישנות ומשאין בחלוף הזמן כדי למנוע מהנתבע להתגונן בפני התביעה ולאור סיכויי ההליך, דין טענת ההתיישנות אשר העלה הנתבע, להידחות.

  18. נוכח האמור, טענת ההתיישנות נדחית, ואפנה כעת לדיון בתביעה לגופה.

     

    דיון והכרעה לגופן של טענות

  19. על פי ההלכה הפסוקה, נוהג בית הדין לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע תשן/0-48 המוסד לביטוח לאומי - עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322).

  20. בחוות דעתו, ציין המומחה כי אופי עבודתו של התובע גרם להחמרת הליקויים מהם הוא סובל בגב התחתון ובצוואר "וזאת בסבירות שהיא למעלה מ 50%", ובתוך כך עמד המומחה על מנגנון התנועות שהביאו לפגיעות התובע: "הנזק בעבודתו נגרם ע"י פגיעות זעירות, מיקרוטראומה, כמתואר בגוף השאלה, ובעובדות-העמסה ופריקה תוך הרמת משאות משך 4 שעות ביום".

  21. המומחה הרחיב על כך בתשובותיו לשאלות ההבהרה של הנתבע: "...התנועות היו תנועות חוזרניות של כיפוף ויישור הגב. מיקרוטראומה, שגרמו לעומס מיכני על יחידות התנועה של עמוד השדרה- המפרקים הפאצטריים והדיסקין הבין חולייתיים בעיקר".

  22. כן השיב המומחה לשאלה הנוגעת להשפעת תנאי עבודת התובע על הליקויים מהם הוא סובל בגב התחתון ובצוואר, ובתוך כך הבהיר כי תנאי העבודה השפיעו בשיעור העולה על 20%: "עקב החשיפה האינטנסיבית למיקרוטראומה, שנמשכה 6 שנים, וביטוי המחלה המקסימלי בגיל צעיר יחסית, בשנת 2018, אני מעריך שהשפעת עבודתו על הליקויים היא משמעותית ועולה על 20% הנדרשים לפי הפסיקה".

  23. אם כן, קביעותיו של המומחה מטעם בית הדין בדבר קיומו של הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקויים מהם סובל התובע בגב התחתון ובצוואר ("קשר של החמרת מצב") הן מסוג הקביעות שבתחום המומחיות של המומחה היועץ הרפואי, ואין ממש בטענות הנתבע לפיהן אין לאמץ את מסקנות חוות הדעת. בניגוד לטענת הנתבע, לא ניתן לומר כי המומחה לא תיאר את מנגנון הפגיעה הזעירה.

  24. אוסיף כי לדידי, הנתבע הסכים למינוי מומחה על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת רק לאחר שנוכח שאכן קיימת תשתית עובדתית לכאורית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה במסגרת תנאי העבודה שתוארו על ידי התובע ועדיו בחקירתם הנגדית.

  25. קבעתי שחוות דעתו של המומחה נהירה ומנומקת היטב, אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. המומחה השיב כנדרש לשאלות שנשאל והסביר מדוע לטענתו קיים קשר סיבתי של החמרת מצב בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל.

  26. על כן, בשים לב לכל האמור, ונוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין, לא מצאתי כל הצדקה שלא לאמץ את חוות דעתו של ד"ר רון בשוראי או לסטות מן הנקבע בה.

  27. סוף דבר - על בסיס כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, כך שהליקויים מהם סובל התובע בגב התחתון ובצוואר יוכרו כפגיעות בעבודה, כמפורט ובהתבסס על קביעות המומחה כאמור.

  28. בנסיבות העניין, ישלם הנתבע לתובע סך של 4,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

  29. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מקבלתו.

    ניתן היום, ט' אדר א' תשפ"ב, (10 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    Picture 1

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ