עב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
26219-05-14
14/09/2014
|
בפני השופט:
אילן סופר
|
- נגד - |
המערערת:
ז. ב עו"ד אלדד חרש
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד אילנית גדקר אהרוני
|
פסק דין |
1.לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.3.14 אשר קבעה למערערת נכות בשיעור 0% החל מיום 1.11.12 (להלן: "הוועדה").
2.הוועדה מושא הערעור דנן התכנסה מכוח פסק דין בתיק ב"ל 54033-07-13 מיום 29.10.13 אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים (להלן: "פסק הדין") ולפיה:
"... עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתשקול בשנית עמדתה בנוגע לקשר הסיבתי בשים לב כי במכתבו של ד"ר ליבנר מיום 6/10/09, נרשם: "תנועות של MIDFOOT טובות". הוועדה תסביר קביעתה בנוגע לחוות הדעת של ד"ר וולן, בין היתר, את הקביעה לעניין אי תיאור הממצאים בצילום בצורה נכונה ע"י ד"ר וולן.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערערת וב"כ יוזמנו לטעון טענותיהם בפני הוועדה".
3.במסגרת הדיון אשר התקיים בפני כב' הרשמת גרוס ביום 9.9.14 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה עניינה של המערערת יוחזר לוועדה רפואית בהרכב אחר כאשר פרוטוקול הוועדה מיום 6.3.14 לא יעמוד בפניה.
4.המחלוקת אשר נותרה בין הצדדים הינה האם יש להציג בפני הוועדה אשר תתכנס בהרכב אחר את פרוטוקולי הוועדה משתי התכנסויותיה עובר למתן פסק הדין (מיום 4.4.13 ומיום 13.6.13).
5.לטענת המערערת, יש להעביר את עניינה לוועדה בהרכב חדש אשר תקבע את נכותה כתוצאה מהתאונה אשר אירעה ביום 27.11.11 ואשר הוכרה כתאונת עבודה. לטענתה, אין לקבל את עמדת המשיב לפיה יש להחזיר את עניינה לוועדה בהרכב אחר על מנת שתפעל בהתאם לפסק הדין מיום 29.10.13 שכן, לא ברור כיצד יכולה ועדה בהרכב חדש להסביר את טענותיה של ועדה קודמת; כמו כן, אין מקום שהוועדה בהרכבה החדש תהיה כפופה להחלטת הוועדה מיום 13.6.13.
המערערת מוסיפה וטוענת, כי יש להוציא את כל פרוטוקולי הוועדה לעררים מתיק המוסד לביטוח לאומי על מנת למנוע מהוועדה בהרכבה החדש דעה קדומה ועל מנת שלא לקפח את זכות המערערת להליך הוגן.
6.לטענת המשיב, אין מקום להוציא את פרוטוקולי הוועדה אשר קדמו למתן פסק הדין (פרוטוקולים מיום 4.4.13 ומיום 13.6.13) היות ובהסכמה לה ניתן תוקף של פסק דין הסכימו הצדדים להחזרת העניין לאותה ועדה על מנת שתסיים את מלאכתה. לטענתו, הסכמת הצדדים להחזרת העניין לוועדה מלמדת כי אין פסול בקביעת הוועדה בישיבה שלפני מתן פסק הדין, אלא שיש בה חסר.
המשיב מוסיף וטוען כי, הוועדה אשר תתכנס בהרכב אחר אינה נדרשת לבחון מחדש את עניינה של המערערת אלא לסיים את מלאכת הוועדה הקודמת, תוך מתן שיקול דעת עצמאי לוועדה החדשה ואפשרות לבדוק את המערערת ולבחון את שאלת הקשר הסיבתי מחדש.