ב"ל 24463-11-14 ב' מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הועדה הרפואית לעררים ("הוועדה") לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-1997 ("חוק הפוליו") מיום 3/9/14. בהחלטתה קבעה הוועדה כי לא הוכח שהמערערת עברה ניתוח בישראל בשל מחלת הפוליו.

2.טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה באופן ענייני ומנומק לתצהירים שהגישה המערערת ולחוות דעתו של המומחה לאורטופדיה מטעם המערערת, ד"ר אלכס שפירא. נטען עוד כי הוועדה לא התייחסה לתמונה שהציגה המערערת בה היא נרית חבושה בגבס בחתונת אחותה בתחילת שנות ה-60.

3.המשיב טען מנגד, כי הערעור אינה מעלה טעם משפטי, שכן הוועדה הסבירה בהחלטתה מדוע אינה מסכימה עם ממצאיו של ד"ר שפירא, ואין תצהירים כדי לבסס מסקנה רפואית מאחר שהמחלוקת אינה עובדתית גרידא.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה, בחנתי את המסמכים שהוגשו לתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את הערעור.

5.המערערת הגישה לוועדה תצהירים ובהם התייחסות לגרסתה לפיה נותחה בישראל בשנת 1960 או 1961. למקרא פרוטוקול הוועדה עולה שהוועדה כלל לא עיינה בתצהירים שהוגשו לעיונה, אלא קבעה באופן לאקוני כי "אינה יכולה לקבל תצהירים כתחליף לעובדות וראיות". בהעדר התייחסות לתצהירים, לא יכול להיות ספק שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

6.בהתייחס למכתבו הרפואי של ד"ר אלכס שפירא מיום 8/5/14, עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה שהוועדה קבעה שהממצאים שצוינו בחוות הדעת אינם מוכיחים קיומו של ניתוח קודם, וכן קבעה כי בבדיקתה אין כל ממצא המעיד על אוסטיאוטומיה. לטעמי, גם בעניין זה נפל פגם בהחלטתה של הוועדה, המתבטא בהנמקתה הקצרה והלאקונית, בכך שהיא לא התייחסה באופן ענייני ומנומק לקביעותיו של ד"ר שפירא בדבר קיומה של צלקת ניתוחית באורך 5 ס"מ באספקט לטרלי של העקב הימני ולצילום רנטגן של קרסול שמאל המעיד על אוסטיאופיט באספקט התחתון באמצע דוף הקלקנאוס, המתאים לקלוס לאחר אוסטיאוטומיה מסוג Dwayer. מקובלת עלי טענת המערערת לפיה הוועדה התייחסה בהחלטתה לניתוח של קיבוע מתכתי, אולם לא שקלה אפשרות שהמערערת עברה ניתוח ספציפי שנעשה דרך חיתוך העקב ושינוי המנח האחורי של העקב.

7.לאור האמור – הערעור מתקבל בזאת.

עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב. הוועדה תזמן את המערערת ותאפשר לה לטעון בפניה. הוועדה תעיין במכתבו הרפואי של ד"ר שפירא, בתצהירים שהונחו בפניה ובצילום של המערערת מתחילת שנות ה- 60, ותקבע באופן ענייני ומנומק אם יש בכל האמור כדי לשנות מקביעתה.