ב"ל 23867-05-13 ח'ריש נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין דר' ארז בנדט, כמומחה בתחום האף אוזן גרון (להלן: "המומחה"). מטעם המומחה הומצאה חוות דעת וזו הושלמה על ידי מתן תשובות לשאלות הבהרה שהופנו אליו.

מטעם ב"כ הנתבע הוגשה בקשה למינוי מומחה נוסף. במסגרת הבקשה, חזרה ב"כ הנתבע וטענה כי היה מקום להעביר למומחה את העמוד השני של בדיקת מכון גל מיום 4.12.12 הנוגע לתוצאות מבחן מאפייני הטינטון שנערך לתובע במסגרת תביעתו לנתבע. לגישתה, מדובר במסמך מהותי ביותר לגבי שאלת תמידיות הטינטון. בדיקת מאפייני הטינטון שבוצעה לתובע, בוצעה לטענתה בתא אטום עת היה התובע עם אוזניות, והתובע השיב במפורש כי בעת הבדיקה לא קיים טינטון וכי לאחרונה היה אתמול בלילה. על כן, עולה הצורך כי ימונה מומחה רפואי שיובאו בפניו כלל המסמכים הרפואיים, לרבות התייחסות לתוצאות מאפייני הטינטון של הבדיקה האמורה.

עוד נטען, כי המומחה הביע קביעה לא וודאית לגבי השאלה האם התובע סובל מטינטון תמידי והוא יכול רק לשער שמדובר בטינטון תמידי.

בנוסף, הפנתה ב"כ הנתבע לכך שהמומחה ציין בחוות דעתו עמדה ולפיה ייתכן שיש מקום לפרשנות משפטית כי גם כאשר תובע אשר יש לו מנוחה לעיתים מטינטון, דהיינו כי אין מדובר בטינטון בלתי פוסק, יוכר כסובל מטינטון תמידי.

2.בתגובתו לבקשה, הביע ב"כ התובע התנגדות למינוי מומחה נוסף בתיק, וזאת מנימוקים שפורטו.

3.בהנחיות שהוצאו מטעמה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאו, בהקשר בו עסקינן, ההנחיות הבאות:

סעיף 16 להנחיות מבהיר את הכלל המרכזי, והינו כי "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

סעיף 17 להנחיות מפרט כי "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

בדב"ע נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין.

באותו פסק דין גם צוין כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה.

4.ענינה של התביעה הינה הכרה בליקוי שמיעה וטינטון ממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה לאור הוראות סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995. בין הצדדים נטושה מחלוקת, בין השאר, אשר לשאלה האם מתקיימים ביחס לתובע התנאים שבסעיף 84א' לחוק, בכל הנוגע לשיעור הירידה בשמיעה ממנה סובל התובע.

במהלך הדיון בתביעה, לאחר שבעניינו של התובע מונה מכון לבדיקת השמיעה של אונברסיטת חיפה, ולאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקה של המכון, הודיעה ב"כ הנתבע כי לאור התוצאות, הנתבע החליט לאשר את תביעת התובע בכל הקשור לירידה בשמיעה ממנה סובל התובע כקשורה לתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק, ואילו לדחות את התביעה בכל הקשור לטינטון.

על כן, הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מטעמו מומחה רפואי, ובהחלטה מיום 16.02.14, מונה דר' ארז בנדט, והופנו אליו השאלות הבאות –

"א.האם קיים קשר סיבתי בין הטינטון ממנו סובל התובע לבין חשיפה לרעש מזיק במסגרת העבודה?