עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
23473-06-14
16/06/2015
|
בפני השופטת:
עפרה ורבנר
|
| - נגד - |
התובע:
אילן שוקרון
עו"ד אורן סודאי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד הדס אהרוני
|
| החלטה |
1.לפני בקשה להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, ד"ר פלוטקין.
הבקשה הועברה לצד שכנגד וזה הסכים להפניית חלק מהשאלות, והתנגד להפניית החלק האחר, או ביקש תיקון נוסח.
2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:
א.המומחה ציין בחוות דעתו מ-19.3.15, כי עבודת התובע לא הביאה להידרדרות השמיעה הדו צדדית בתקופה 2007-2013, וכי לנגד עיניו עמד התקן האודיולוגי המקובל ולפי תקן זה, ובהתבסס על חשיפה לרשע מזיק בשנים 2000-2013, ניתן היה לצפות להתגבשות ליקוי תחושתי עיצבי דמוי שקע, סביב התדר של 4000 הרץ.
המומחה אף ציין, כי אצל התובע נמצא ליקוי דו צדדי שיפועי, הרחוק מהמוכר בתקן האודיולוגי המקובל.
האם משמעות קביעה זו של המומחה, הינה כי לשיטתו של המומחה, ליקוי שמיעה תחושתי עיצבי שיפועי לא יכול להיות מוכר כליקוי שמיעה מושרה רעש ולו בחלק מהמקרים?
האם נכון, כי קיימים מקרים שבהם שקע אופייני בתחום התדרים 4-6 קילו הרץ, קיים בתקופת החשיפה הראשונה לרעש, ב-5-10 השנים הראשונות, בעוד שלאחר מכן, לאחר שנות עבודה רבות בחשיפה לרעש, השקע "נמחק" והופך להיות שיפועי?
אם כן, האם המקרה של התובע בתיק שלפנינו, יכול להתאים למקרה שבו השקע נמחק, והופך להיות שיפועי?
ב.בתביעות של תובעים אחרים ניתנו חוות דעת של מומחים אחרים בתחום אף אוזן גרון, מהם עולה, כי גם בספרות הרפואית וגם בספרי הלימוד רשום, שהעדר "שקע" סביב 4000 הרץ, אינו שולל נזק שמיעתי שמקורו בחשיפה לרעש [מצ"ב חווה"ד של ד"ר ברקו וד"ר גולדשר שצורפו ע"י התובע (תשומת לב המומחה מופנית לכך, כי חלק מחוות הדעת מתייחסות לתקופה הקודמת לחקיקתו של סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי, כאשר הקריטריונים להכרה בליקוי שמיעה כ"פגיעה בעבודה", היו שונים, אולם השאלה, האם אודיוגרם מסוים אופייני לחשיפה לרעש מזיק, אם לאו, רלוונטית, הן לתקופה לפני תיקון החוק, והן לתקופה כיום לאור נוסחו של סעיף 84א')].
האם לאור זאת מסכים המומחה, כי בחלק מהמקרים בהם סובל אדם מירידה בשמיעה בשל חשיפה לרעש, תהיה עקומת השמיעה שיפועית וללא צורת "כפית"?
האם במקרה שלפנינו, ניתן לומר, כי לאור החשיפה לרעש מזיק, ובהעדר גורמי סיכון אחרים, עקומת שמיעה שיפועית, אין בה, כשלעצמה, כדי לשלול קיומו של קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לבין ליקוי השמיעה?